היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה זומנה לשימוע לפני פיטורים ב-14 ביולי, אך לא צפויה להתייצב לדיון בוועדת השרים שהוקמה לשם הדחתה, כפי שכבר דווח ב-ynet. הסיבה לאי-התייצבותה הצפויה היא שבייעוץ המשפטי לממשלה סבורים שההליך אינו חוקי.
השר עמיחי שיקלי, יו"ר ועדת השרים, שלח מכתב זימון לעריכת שימוע לבהרב-מיארה. על פי הנחיית הממשלה ועדת השרים תערוך ליועצת שימוע - ותביא את המלצתה בשאלת ההדחה. עוד מוצע, כי הממשלה תוכל להדיח את היועצת ברוב של 75% מחבריה.
עוד לפני המלחמה הישירה מול איראן, אישרה הממשלה את הצעת שר המשפטים יריב לוין להדיח את בהרב-מיארה בהליך עוקף ועדת איתור ("ועדת גרוניס" - ט"צ), מה שגרר עתירות לבג"ץ. מיד לאחר האישור, לוין, שהגיש את ההצעה, פנה לוועדת השרים לצורך קיום שימוע לפני הדחתה. מלבד שיקלי, חברים בוועדה השרים בצלאל סמוטריץ, איתמר בן גביר, גילה גמליאלי ומיכאל מלכיאלי.
על המהלך לקיום שימוע ליועמ"שית הוגשה עתירה של קבוצת "משמר הדמוקרטיה", המיוצגת על ידי עו"ד דפנה הולץ לכנר. בג"ץ, כך לפי ההערכות, צפוי לפקסם צו ביניים שימנע את פיטורי מיארה עד למתן פסק דין. לפני ישיבת הממשלה שדנה בהדחה העבירה בהרב-מיארה את חוות דעתו של המשנה שלה ד"ר גיל לימון ולפיה ההחלטה לסיים את כהונתה באמצעות מנגנון עוקף ועדת איתור "אינה חוקית".
"ההחלטה הבהולה של הממשלה לשנות את דרך סיום הכהונה של היועצת המשפטית לממשלה אינה חוקית וסותרת את פסיקת בג"ץ. העובדה כי הממשלה לא הצליחה להקים את הוועדה המייעצת לא מצדיקה שינוי של הכללים ויצירת מנגנון שמאפשר סיום כהונה באופן שרירותי ופוליטיזציה של הייעוץ המשפטי לממשלה". בחוות הדעת ביקר לימון את המהלך וטען כי "למעשה, תחת מעטה של תיקון פרוצדורה, מוצע שינוי טקטוני בתפקיד ובמעמד היועץ המשפטי לממשלה".
בייעוץ המשפטי הסבירו כי ההליך החדש להדחת היועמ"שית כולל גורמים פוליטיים בלבד, תוך התעלמות מהחובה להיוועץ עם גורם חיצוני, מקצועי ואובייקטיבי. "מדובר בהסרת ערובה מוסדית מרכזית והכרחית להבטחת יכולת התפקוד העצמאית של היועץ המשפטי לממשלה והחיונית לפיכך להגנת שלטון החוק", הסבירו. "תוצאתה של ההצעה היא פוליטיזציה של תפקיד היועץ, וכנגזרת מכך פוליטיזציה של מגוון הסמכויות הנתונות בידיו – באכיפה, בייעוץ המשפטי ובייצוג".
2 צפייה בגלריה
הוועדה הציעה: הממשלה תוכל להדיח את היועצת ברוב של 75% מחבריה
(צילום: אלכס קולומויסקי, רפי קוץ, Oliver CONTRERAS / AFP, AFP)
היועמ"שית בהרב-מיארה: "שיטת המשטר הישראלית משתנה לנגד עינינו"
(צילום: לשכת עורכי הדין)
עוד ציין עו"ד לימון כי "ההצעה לא מציגה כל הצדקה עניינית למהלך". לדבריו, "היא נובעת, על-פי דברי ההסבר לה, משיקול זר בדמות היעדר יכולת של הממשלה להביא לפיטורי היועמ"שית המכהנת בהתאם למנגנון הקיים, המעוגן כאמור בהחלטת ממשלה קודמת, ולאחר ששר המשפטים פועל מזה מספר חודשים להקמת המנגנון הקיים, אך נתקל ככל הנראה בקשיים לממש את רצונו".
בייעוץ המשפטי אף האשימו כי תכלית ההצעה "ליצור עימות נוסף עם מוסדות המשפט, לרבות עם פסיקת בג"ץ". כמו כן, ציין עו"ד לימון את העיתוי שבו מועלית ההצעה "בבהילות" בישיבת הממשלה: "לקראת הגשת עמדת המדינה לבג"ץ בעניין יישום חובת הגיוס השוויונית והאחידה, ובעיצומם של דיונים על אודות קידום חקיקה שמיועדת לפטור חרדים חבי גיוס מחובה זו. זמן קצר לאחר ששר המשפטים ביקש לשכנע את היועמ"שית לשנות את עמדתה המקצועית לקראת הגשת התגובה המקדמית של המדינה לבג"ץ בעניין מבנה הוועדה לבחירת שופטים; ובראשיתה של חקירתו הנגדית של ראש הממשלה".
לכן, צוין בחוות הדעת, "עמדתנו היא כי ההחלטה בלתי חוקית, וכי קיימת מניעה משפטית לאמצה. הצעת המחליטים לוקה במגוון רחב של פגמים הליכיים ומהותיים, המקימים מניעה משפטית מובהקת מאישורה".
הייעוץ המשפטי למעשה ביקר את לוין, ואת התנהלותו מול הדחת היועמ"שית. "שר המשפטים כבר פנה הן למזכיר הממשלה והן ליו"ר ועדת החוקה של הכנסת על מנת שהממשלה והכנסת יפעלו, בהתאמה, למנות את החברים החסרים בוועדה (ועדת גרוניס - ט"צ), מתוך הכרה בכך שזו הפרוצדורה המחייבת לסיום כהונת יועץ משפטי לממשלה. כעת, לאחר ששר המשפטים נתקל בקשיים, הוא מבקש מהממשלה לשנות את הכללים. בבחינת אם הכללים לא משרתים את הצורך הרגעי של הממשלה, נשנה אותם".
עו"ד לימון השיב להאשמות חברי הממשלה שהיועמ"שית פוגעת בעבודתם, וכתב כי "הצבת גדרות משפטיות לפעילות הממשלה, אכן מובילה לעיתים לחילוקי דעות מקצועיים בין הממשלה ובין היועץ, אך לא ניתן לראות בחילוקי דעות מעין אלה, כשלעצמם, משום עילה מספקת לשינוי מן היסוד של הליך הפסקת כהונתו של יועץ משפטי לממשלה, ותוך הפיכתו להליך פוליטי לחלוטין".
