שר המשפטים יריב לוין הודיע אמש (רביעי) כי הממשלה תקדם מחדש את הליך פיטורי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, שיעקוף את ועדת האיתור (גרוניס). על-פי הודעתו, ההליך יועלה לישיבת הממשלה הקרובה. "ועדת השרים תערוך שימוע ליועמ"שית, ותביא את המלצתה בשאלת ההדחה. עוד מוצע, כי הממשלה תוכל להדיח את היועצת ברוב של 75% מחבריה", נכתב.
בג"ץ צפוי לבלום את מהלך ההדחה, וגורמים משפטיים בכירים סברו כי העיתוי להצעתו נובע משלוש סיבות: סירובה של בהרב-מיארה לחוק הפטור מגיוס, תחילת החקירה הנגדית של נתניהו במשפט המתנהל נגדו וחקירת פרשת "קטאר-גייט". גורמים אחרים טענו: "זה בר-און חברון 2. ניסיון ההדחה נועד להכשיר את חוק השתמטות החרדים", שנמצא בלב האיומים לפרק את הממשלה.
1 צפייה בגלריה
"הממשלה תוכל להדיח את היועצת ברוב של 75% מחבריה"
(צילום: אלכס קולומויסקי, רפי קוץ, Oliver CONTRERAS / AFP, AFP)
בהצעת לוין הוסבר כי "ועדת השרים שקבועה כבר בכללים הקיימים, תקיים שימוע ליועצת המשפטית לממשלה ותביא את המלצתה בשאלת הדחת היועצת בפני הממשלה, וזאת אם מצאה ועדת השרים כי מתקיימות אחת או יותר מהעילות המאפשרות הדחה של היועצת. זאת בשים לב למצב המשברי חסר התקדים שנוצר בין הממשלה לבין היועצת, אשר הלכה למעשה מייתר את הליך ההיוועצות.
"בזמן שחלף מאז הביעה הממשלה פה אחד אי-אמון ביועצת המשפטית לממשלה, רק החריפו חילוקי הדעות בין הממשלה ליועצת, מה שהביא למעשה לשיתוק עבודת הממשלה בשורה של נושאים. כל זאת בשיאה של מלחמה קשה ושעה שצורכי הביטחון מחייבים ביתר שאת עבודה סדורה ושיתוף פעולה הדוק ויעיל בין הממשלה לבין היועצת".
עוד נכתב: "בנסיבות אלה, התייתר למעשה הליך ההתייעצות עם ועדת האיתור, ויש הכרח לאפשר לממשלה לדון ולהחליט ללא דיחוי בשאלת הדחתה של היועצת ולאפשר לה, ככל שרוב מוחלט של השרים יתמוך בהדחה, לעבוד עם יועץ משפטי שיש בו אמון ויש עימו שיתוף פעולה יעיל".
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד אמר כי "מישהו צריך לספר לנתניהו ויריב לוין שכולנו הבנו שבכל פעם שהחרדים כועסים על זה שאין חוק השתמטות הם שוב מדיחים את היועמ"שית". מנגד, שר התקשורת שלמה קרעי בירך על המהלך "החשוב, האמיץ והמתבקש".
לדבריו, "חובת ההיוועצות בוועדת האיתור לא נועדה לפגוע במשילות ובוודאי לא נועדה למקרי קיצון כמו גלי-בהרב-דיקטטורה. היו לוועדת שמגר כוונות טובות שהובילו אותנו לשבעה מדורי גיהינום. הגיעה העת לתקן. היועצת המשפטית לא נבחרה מעולם ולא תוכל להמשיך להחריב מבפנים ממשלה נבחרת. הממשלה תדיח – והדמוקרטיה תנצח".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר: "קידום הליך הדחת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בישיבת הממשלה הקרובה - צעד חשוב למיגור הדיפ-סטייט בישראל. במשך שנתיים וחצי היועמ"שית תוקעת כמעט כל תוכנית, חקיקה, ומהלכים נוספים שאני מקדם במשרד לביטחון לאומי. היועצת עוד לא הפנימה, כך זה עובד במדינות דמוקרטיות - הממשלה הנבחרת היא זו שקובעת מה יקרה, לא שלטון הפקידים".
הממשלה נגד בהרב-מיארה: שיאו של המשבר
המשבר בין היועמ"שית לממשלה, ולנתניהו העומד בראשה, הגיע לשיאו על רקע מינוי דוד זיני לראשות השב"כ. בהרב-מיארה קבעה אז כי רה"מ מצוי בניגוד עניינים ולא יכול לעסוק במינויו לנוכח החקירות המתנהלות בלשכתו: "בית המשפט קבע שראש הממשלה פעל במצב של ניגוד עניינים. לכן עליו להימנע מכל פעולה הנוגעת למינוי ראש שב"כ חדש עד לגיבוש הנחיות משפטיות שיבטיחו את תקינות ההליך", כתבה.
היועמ"שית בהרב-מיארה: "שיטת המשטר הישראלית משתנה לנגד עינינו"
(צילום: לשכת עורכי הדין)
בכנס לשכת עורכי הדין היא גם הזהירה מפני שינוי שיטת המשטר בקצב מהיר, כלשונה, ואמרה כי "זו לא אזהרה ביחס לעתיד. זו תמונת המציאות בפועל". לדבריה, "בחסות המלחמה השינוי המשטרי הואץ מאוד. שיטת המשטר הישראלית משתנה לנגד עינינו בקצב מהיר. יש החלשה מרכזית של המוסדות הדמוקרטיים. מסוכנת במיוחד הפגיעה המתמשכת ברשות השופטת. בית המשפט העליון הוא הבלם המרכזי מפני השימוש השרירותי בכוח המשטרי. המשמעות של מתן בכורה לשיקולים פוליטיים במינוי שופטים היא מערכת משפט מוחלשת".
על חוק הגיוס אמרה: "חוק שירות הביטחון מחייב חוק שוויוני. לעומת זאת, חוק גיוס שטרם נולד אינו תוכנית עבודה ולא פוטר מהחובה לגייס ולהתגייס. הכוונה היא לכל המשתמטים, ולא לבני הישיבות בלבד. מלבד סנקציות משפטיות, הסנקציות צריכות לפגוש אותם בשדות התעופה, בבנק. מבחינת משפטית יש להתנהל בשלושה צעדים: הגדלה משמעותית של היקף צווי הגיוס, מיצוי כלי האכיפה הצבאיים ביחס למשתמטים והרחבת הסנקציות. ניתן לקדם זאת ללא התערבות ממשלה וללא חקיקה".
בחודש מרץ, אז לוין פתח לראשונה בהליך ההדחה, הוא טען כי התנהלותה "בלתי הולמת", והאשים: "חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין היועצת המשפטית יוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל".
לדבריו, "בהרב-מיארה יצרה בישראל 'דמוקרטיית גיזְלּות'. בעוד שרוממות ערכי הדמוקרטיה בגרונה, לאמיתו של דבר ריסקה עד עפר את אותם עקרונות בשמם התיימרה לפעול. את השרץ שחפצה ביִקָרֹו – טיהרה, ואת הכָשֵר שלא לרוחה – טימאה. וכל זאת בכסות צינית ודֹוגמטית של 'שלטון החוק', ממש ככנסייה בימי הביניים שפעלה כביכול 'בשם האל'".
פורסם לראשונה: 20:32, 04.06.25
