מבחינה משפטית, הדרך למינויו של אלוף דוד זיני לראש השב"כ עדיין ארוכה ומורכבת - גם לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז עליו כמועמד המועדף, והודיע כי יביא את המינוי לאישור הממשלה.
בראשית השבוע צפויה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, להציג את הנחיותיה באשר לאופן שבו צריכה הממשלה לפעול כדי להשלים הליך מינוי תקין. גורם משפטי בכיר הבהיר שלשום (שישי) כי מדובר בסבך משפטי רב-שכבתי, שבמרכזו החלטת נתניהו למנות את זיני - אף שלדברי בג"ץ והיועצת המשפטית, הוא נתון בניגוד עניינים מהותי ואינו רשאי להוביל את המינוי.
2 צפייה בגלריה
זיני, בהרב-מיארה ונתניהו
(צילום: ABIR SULTAN/AFP, יואב דודקביץ', דובר צה"ל, אלכס קולומויסקי)
למרות זאת, ראש הממשלה, שלא רצה להמתין להסדר ניגוד העניינים שיוצג לו על-ידי היועצת המשפטית, בחר לערוך לעצמו הסדר שכזה: בהודעת לשכתו נמסר כי זיני לא יעסוק בחקירת "קטאר-גייט" - שבה נחקרים שלושה מיועציו הקרובים של נתניהו: יונתן אוריך, ישראל (שרוליק) איינהורן ואלי פלדשטיין. פרשה זו, שעל-פי בג"ץ עומדת בליבת ניגוד העניינים, הייתה מלכתחילה אחת הסיבות להטלת המגבלות.
גורמים בסביבת נתניהו אמרו אמש ל-ynet כי ראש הממשלה "נחוש מאוד להעביר את המינוי של זיני. לא מסתכלים לאחור, והולכים בכל הכוח. לא רואים משהו שיעצור את המינוי". ההערכה בקרב גורמים פוליטיים היא שנתניהו ביקש להסלים את ההתנגשות עם המערכת המשפטית גם כהכנה לקראת חקירתו הנגדית הצפויה בעוד שבועיים.
בליבת ניגוד העניינים עומדות שתי חקירות שעדיין מתנהלות - פרשת ההדלפות לעיתון הגרמני בילד, ופרשת "קטאר-גייט". אף שראש הממשלה לא מוגדר כחשוד בפרשות הללו, נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית כתב: "אין צורך להרחיק עדות כדי להבין שלנתניהו יש אינטרס אישי בתוצאות ההליכים. בין ראש הממשלה ובין לפחות חלק מיועציו החשודים בפרשות - קיים קשר קרוב, שמקים חשש ממשי לניגוד עניינים". עמית גם הזהיר כי "התעלמות מאזהרות הגורמים המשפטיים המוסמכים מגבירה את החשש שניגוד העניינים אכן מתקיים".
מעבר לניגוד העניינים, הליך המינוי עצמו נתפס בעיני גורמים משפטיים כבלתי תקין. לדברי אחד מהם, זיני נפגש עם נתניהו לפגישה קצרה במכוניתו, שם סוכמה מועמדותו - ללא כל עדכון לרמטכ"ל אייל זמיר, מפקדו הישיר. בנוסף, כישוריו וניסיונו המודיעיני של זיני הועמדו בסימן שאלה, כשלא הוצג נימוק פומבי לבחירתו.
ברקע סימני השאלה סביב כישוריו של זיני לתפקיד ראש השב"כ, אביו יוסף התייחס לאחרונה למסלול חייו המוקדם של בנו, וציין כי כילד לא התקבל למוסדות ישיבתיים מובילים, למרות המלצות חמות של רבניו. לדבריו של האב, רב שכונה באשדוד, זיני התקבל לבסוף "לכיתה העמלנית - תלמידים המתקשים בקריאת אותיות רש"י - בישיבת חיספין". עוד אמר האב בימים האחרונים כי "המסגרת שסירבה היא שהפסידה, ובגדול".
נתניהו על מינוי זיני: "עוקב אחריו שנים רבות"
(צילום: דוברות רה"מ)
במערכת המשפטית מדגישים כי בהרב-מיארה אינה מוסמכת למנוע את המינוי - אך היא עשויה לקבוע אם ניתן להתחיל את ההליך מחדש, תוך קיום עבודת מטה מקצועית ושקופה, שתבהיר מדוע דווקא זיני נבחר, ועל סמך אילו שיקולים. במקביל, מנהלים היועמ"שית, המשנה שלה גיל לימון וצוות עוזריה שורת התייעצויות, בניסיון להתיר את הסבך המשפטי שנוצר סביב המינוי.
בין יתר האפשרויות שנבחנות, בהרב-מיארה צפויה להמליץ גם על קביעת מגבלות ברורות - מעין "חומה סינית" - בין נתניהו לבין ראש השב"כ המיועד, במידה שייכנס לתפקיד, על רקע החקירות שעדיין מתנהלות, והחשש מהשפעה לא ראויה על ראש הארגון הרגיש ביותר במדינה.
האצלת סמכות או "ישראבלוף"?
בממשלות קודמות, כאשר התגלה ניגוד עניינים מצד ראש הממשלה או שר ממנה, היה נהוג להאציל את סמכות המינוי לשר אחר. אלא שבמקרה הנוכחי - ובשל שליטתו המוחלטת של נתניהו בשרי ממשלתו - גורמים משפטיים רואים בהאצלת סמכות כזו מהלך חסר משמעות, או כפי שתיארו זאת: "ישראבלוף".
הנשיא יצחק עמית התייחס לכך בפסק הדין שבו דן בהחלטת הממשלה לסיים את כהונת ראש השב"כ רונן בר. "בנסיבות העניין", כתב, "עשוי היה להתעורר הרושם שלפיו שרי הממשלה שימשו אך 'כזרועו הארוכה' של ראש הממשלה במהלך הדיון וההצבעה. כך, ראש הממשלה היה 'הרוח החיה' מאחורי ההחלטה, הוא שיזם את העלאת סוגיית סיום כהונת ראש השב"כ על סדר יומה של הממשלה, ועל עמדתו והכרעתו נשענו גם חברי הממשלה בהתייחסותם לסוגיה".
2 צפייה בגלריה
פרשת "קטאר-גייט" מסבכת גם את הוועדה שאמורה לאשר טוהר מידות
(צילום: שאול גולן, בועז ארד, Q world / Shutterstock, ענבל מרמרי)
הוועדה שאינה יכולה להתכנס
אל תוך הסבך הזה נכנסת גם סוגיית ועדת גרוניס - הוועדה המייעצת למינויים בכירים - שאמורה לאשר את טוהר המידות של המועמדים לשבעה תפקידים רגישים, בהם ראש שב"כ, רמטכ"ל, נגיד בנק ישראל ומפכ"ל. במערכת המשפטית מעריכים כי הפעם, בשל המצב הרגיש, ועדת גרוניס לא תסתפק בבדיקת טוהר המידות בלבד - אלא תידרש לבחון גם את כשירותו, התאמתו ואי-הפוליטיות של המועמד.
גורם משפטי הבהיר עוד בטרם פורסם מינויו של זיני כי "ועדת גרוניס, שתפקידה בדרך כלל לסרוק אם המינוי נעשה כדין ואם המועמד הוא ללא רבב - תצטרך הפעם לבצע מלאכה יסודית יותר בבחינת המועמד, מעבר למה שהיה נהוג בעבר".
אלא שבפועל, הוועדה אינה יכולה להתכנס - הרכבה חסר: אין כיום נציב שירות מדינה, לאחר שבג"ץ פסל את השינויים שהובילה הממשלה במינויו, ופרופ' טליה איינהורן אינה יכולה לקחת חלק בדיון - מאחר שבנה, ישראל איינהורן, מבוקש לחקירה בפרשת קטאר-גייט. המשמעות: יידרש מינוי של חבר ועדה חדש לצד נציב שירות מדינה חדש - שני תהליכים שצריכים לעבור את אישורה של היועמ"שית.
שילֹה פריד השתתף בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 23:00, 24.05.25
