היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מסרה שפסיקת בג"ץ בנוגע לפיטורי ראש השב"כ רונן בר קבעה שראש הממשלה בנימין נתניהו פעל במצב של ניגוד עניינים. לכן עליו להימנע מכל פעולה הנוגעת למינוי ראש שב"כ חדש עד לגיבוש הנחיות משפטיות שיבטיחו את תקינות ההליך. הנחיות יגובשו בימים הקרובים.
היא כתבה כי "בית המשפט קבע שראש הממשלה פעל במצב של ניגוד עניינים. לכן עליו להמנע מכל פעולה הנוגעת למינוי ראש שב"כ חדש עד לגיבוש הנחיות משפטיות שיבטיחו את תקינות ההליך. הנחיות יגובשו בימים הקרובים".
יו"ר הקואליציה אופיר כץ מיהר להגיב, וקרא להתעלם מהנחייתה: "מעולם לא ראיתי הכנה זריזה כל כך של חוות דעת, ממש כאילו ידעה את התוצאה מראש. לא להקשיב להנחיית היועמ"שית, לא לשחק עם ביטחון מדינת ישראל, למנות עכשיו!".
שר המשפטים יריב לוין, שמסוכסך עם נשיא העליון עמית, תקף את ההחלטה של בית המשפט, ומסר כי "יש רק תשובה אחת להשתוללות משולחת הרסן של בג"ץ - מינוי ראש שב"כ ונציב שירות מדינה ללא דיחוי".
בג"ץ קבע בפסק הדין כי הדחתו של ראש השב"כ רונן בר נעשתה בניגוד לעניינים, וכי ראש הממשלה נתניהו היה בניגוד עניינים בשל חקירת פרשת "קטאר-גייט". נשיא העליון יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז היו בדעת רוב, המשנה לנשיא נעם סולברג בדעת מיעוט. הם קבעו כי "החלטת הממשלה - חסרת תקדים בתולדות מדינת ישראל".
הנשיא עמית אמר כי "בהחלטה לסיים את כהונת ראש השב"כ נפלו פגמים רבים וביניהם: היעדר תשתית עובדתית, היעדר שימוע וטיעון, ופעולה בניגוד עניינים. כל אחד מפגמים אלה עומד בפני עצמו, ומשקלם הסגולי המצטבר מביא למסקנה שסיום הכהונה נעשה שלא כדין". הוא הוסיף כי על אף ההודעה של ראש השב"כ בר על סיום תפקידו, מה שהוביל למעשה להתייתרותן של העתירות, יש צורך ביצירת הרתעה מול הממשלה כדי שמקרים כאלה לא יחזרו: "העניין עלול לחזור על עצמו, ויש צורך להרתיע מפני התנהגות דומה ופסולה בעתיד בבחינת הקדמת תרופה למכה: מתעוררת שאלת חוקיות או פרשנות של נורמה כללית", קבע.
"חוק השירות מורה כי 'השירות יפעל באורח ממלכתי' וכי 'לא תוטל על השירות משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים-פוליטיים'", הסביר השופט עמית. "הוראה זו - אשר קובעת במידה רבה את הקוד הגנטי של השב"כ - היא ייחודית בחקיקה ונועדה להבטיח כי הגם שהשירות כפוף מבחינה היררכית לדרג המדיני, פעילותו תתאפיין במקצועיות ועצמאות; וכי הכלים שהופקדו בידיו ישמשו אך ורק למטרות שעולות בקנה אחד עם אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל.
"עיקרון ממלכתיות עבודת השירות עשוי לעמוד במתח מסוים מול כפיפות השירות לממשלה ולדרג הפוליטי, ובין היתר, החשש בהקשר זה הוא מפני מצב שבו הדרג הממונה יטיל על השירות משימות ותפקידים שנועדו לממש מטרות מפלגתיות-פוליטיות - בניגוד ללשונו המפורשת של חוק השירות", המשיך. "במתח שבין כפיפות השירות לדרג המדיני ובין עיקרון הממלכתיות, אחריות ראש השב"כ היא להבטיח שהשימוש בכלים ובסמכויות שניתנו בידי השירות ייעשה בתום לב ושלא לצורך מימוש מטרות פוליטיות-מפלגתיות".
3 צפייה בגלריה
"'הכניס ראשו לקלחת'". אוריך, נתניהו ופלדשטיין
(צילום: שאול גולן, Q world/Shutterstock, REUTERS/Stoyan Nenov/Pool)
על ניגוד העניינים של ראש הממשלה, כפי שנקבע בפסיקה בשל פרשות "קטאר-גייט" והדלפת המסמכים הסודיים, קבע השופט עמית כי "ראש הממשלה עצמו אינו חשוד בשתי פרשות אלו, אך איננו צריכים להרחיק עדותנו על מנת ללמוד כי יש לו אינטרס אישי בתוצאות אותם הליכים".
לדבריו, "כל קביעה משפטית הנוגעת להתנהלות התקינה של לשכת ראש הממשלה, ולא כל שכן בעת מלחמה, היא מסוג הדברים המשליכים על תדמיתו ומעמדו של ראש ממשלה, כל ראש ממשלה. דומה שאף ראש הממשלה עצמו סבור כך, מאחר שהוא עצמו 'הכניס את ראשו לקלחת' והתייחס לאותן פרשות במסגרת הצהרות תקשורתיות שנשא בסמוך להתפתחויות משמעותיות במהלך חקירתן.
"מדבריו של ראש הממשלה עצמו עולה כי לתפישתו-שלו, התפתחות החקירות עשויה הייתה להשליך, בין היתר, על עתידו הפוליטי. ראש הממשלה קשר את עצמו בעבותות לחקירות אלו ולתוצאתן, אף אם אינו חשוד בהן. לכך יש להוסיף, כי הגם שראש הממשלה אינו חשוד בפרשות אלו, הוא נקרא למסור עדות פתוחה במסגרת חקירת פרשת המימון הקטארי, וגם בשל כך, יש בסיס לטענה כי לראש הממשלה נגיעה אישית במידה מסוימת בפרשה זו".
השתתפו בהכנת הכתבה: מורן אזולאי
