היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הזהירה הבוקר (שני) בכנס לשכת עורכי הדין באילת מפני שינוי שיטת המשטר בקצב מהיר, כלשונה. "זו לא אזהרה ביחס לעתיד. זו תמונת המציאות בפועל", היא אמרה. נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית האשים: "העצמאות השיפוטית נתונה למתקפה. אנחנו עדים לניסיונות לפגוע ברשות השופטת ובשופטים".
נאום היועמ"שית בכנס
(צילום: לשכת עורכי הדין)
בהרב-מיארה ביקרה בנאומה את החלטת שר הביטחון למנוע את נאום הפצ"רית, ואמרה כי "אין מתאימה ממנה להדוף טענות נגד ישראל במישור הבין-לאומי". לאחר מכן הוסיפה: "חוק שירות הביטחון מחייב חוק שוויוני. לעומת זאת, חוק גיוס שטרם נולד אינו תוכנית עבודה ולא פוטר מהחובה לגייס ולהתגייס. הכוונה היא לכל המשתמטים, ולא לבני הישיבות בלבד. מלבד סנקציות משפטיות, הסנקציות צריכות לפגוש אותם בשדות התעופה, בבנק. מבחינת משפטית יש להתנהל בשלושה צעדים: הגדלה משמעותית של היקף צווי הגיוס, מיצוי כלי האכיפה הצבאיים ביחס למשתמטים והרחבת הסנקציות. ניתן לקדם זאת ללא התערבות ממשלה וללא חקיקה".
לדבריה, "בחסות המלחמה השינוי המשטרי הואץ מאוד. זו לא אזהרה ביחס לעתיד. זו תמונת המציאות בפועל. שיטת המשטר הישראלית משתנה לנגד עינינו בקצב מהיר. יש החלשה מרכזית של המוסדות הדמוקרטיים. מסוכנת במיוחד הפגיעה המתמשכת ברשות השופטת. בית המשפט העליון הוא הבלם המרכזי מפני השימוש השרירותי בכוח המשטרי. המשמעות של מתן בכורה לשיקולים פוליטיים במינוי שופטים היא מערכת משפט מוחלשת. כזו התלויה במערכת הפוליטית ונושאת את עיניה אליה. ראשונים להיפגע יהיו ציבור המתדיינים".
על מינוי ראש השב"כ אמרה: "נוכח חשיבותו של תפקיד ראש השב"כ, החלטת ממשלה על מינוי או פיטורים מחייבת הקפדה על הליך תקין ללא רבב, וללא חשש להשפעת שיקולים זרים. ראש השב"כ צריך להיות נאמן לציבור ולא לממניו. פגמים בהליך המינוי ובוודאי חשש להשפעת שיקולים זרים, מטילים צל כבד על שאלת הנאמנות הציבורית.
2 צפייה בגלריה
בהרב-מיארה. "ציפיית הממשלה שניתן יד להפרת דין לא לגיטימית"
(צילום: דוברות לשכת עורכי הדין)
"אנחנו מסייעים לממשלה להגשים את מדיניותה, אך ציפיית הממשלה כי ניתן יד להפרת דין ולפגיעה בציבור אינה לגיטימית. התפקיד של היועצת המשפטית לממשלה הוא לשמור על החוק ולא לקדם צורך פוליטי של ממשלה שלא עונה בקנה אחד עם הדין. הממשלה מבקשת מאיתנו צייתנות, אבל במדינת שלטון חוק כולם כפופים לחוק".
נשיא העליון תקף את שר המשפטים
הנשיא עמית אמר כי "האמת חייבת להיאמר: המרקם הדמוקרטי הישראלי הוא עדין ושברירי. מדינת ישראל חסרת 'מנועי דמוקרטיה' שבכוחם לאזן את רשויות השלטון: מנועים כמו בחירות אזוריות, שני בתי פרלמנט, שלטון מקומי חזק, חוקה מלאה ומשוריינת, מגילת זכויות אדם מלאה, מסורת חוקתית או נוהגים חוקתיים. מנועים שמדינות דמוקרטיות אחרות התברכו בהם, או לפחות בחלקם.
"כפי שכתבתי בפסק הדין בעניין עילת הסבירות, דווקא על רקע חסרונם של 'מנועי דמוקרטיה' בישראל והמבנה המשטרי שלה, שבו הרשות המבצעת שולטת למעשה ברשות המחוקקת והמכוננת – הכיוון המתבקש והנחוץ הוא רק 'מערבה מכאן' – חיזוק וביסוס המשטר הדמוקרטי. כדי לשמרו יש צורך, למשל, בחוקה משוריינת או לכל הפחות בחוק יסוד: החקיקה שיגדיר את כללי המשחק הדמוקרטי; בשומרי סף – יועצים משפטיים, רגולטורים, מבקרים פנימיים ואחרים שתפקידם לוודא שפעולות השלטון נעשות כחוק; וכמובן, ברשות שופטת עצמאית ובלתי תלויה, אשר עומדת על משמר שלטון החוק וזכויות האדם".
נשיא העליון יצחק עמית: "העצמאות השיפוטית נתונה למתקפה"
(צילום: לשכת עורכי הדין)
לדבריו, "הניסיון לחתור תחת עקרון העצמאות השיפוטית לא יצלח. הרשות השופטת תמשיך לעמוד איתן בפני ניסיונות לשחיקת חוסנה ותמשיך להגן על המרקם הדמוקרטי, ללא חשש וללא מורא". לאחר מכן עמית תקף בנאומו את שר המשפטים יריב לוין על רקע הימנעותו מכינוס הוועדה למינוי שופטים, והמחסור בשופטים שנוצר בעקבות זאת. "יש לזכור את האילוצים והאתגרים המשפיעים על תפקודה של מערכת בתי המשפט ברמה היומיומית", אמר.
"דבר ידוע וגלוי הוא שעל בתי המשפט בישראל מוטל עומס רב, במיוחד בהשוואה למדינות מערביות אחרות. על כך יש להוסיף את השלכות המלחמה והעלייה הניכרת בסוגי הליכים משפטיים מסוימים על רקע המצב הביטחוני. אציין את המובן מאליו: העומס בבתי המשפט פוגע בראש ובראשונה בציבור הרחב – הלוא הם המתדיינים ובעלי הדין.
"אכן, בשנה החולפת מונו שופטים לערכאות השונות ועל כך אנו מברכים. עם זאת, הוועדה לבחירת שופטים אינה פועלת במתכונת של 'זבנג וגמרנו'. מדובר בוועדה שאמורה לשרת את הציבור באופן שוטף ולמלא את החסר בשורות בתי המשפט בזמן אמת. אין מקום להמתין לנקודה שבה נדרש איושם של עשרות תקנים על מנת לכנס את הוועדה".
הוא הוסיף: "בחודשים הקרובים יהיה צורך לאייש כ-50 תקני שיפוט נוספים, כך שהמלאכה מרובה. בהקשר זה אציין כי לאחרונה פניתי יחד עם המשנה לנשיא, השופט סולברג ועם השופטת ברק-ארז לשר המשפטים בקריאה לכנס את הוועדה לצורך איוש התקנים החסרים. שישה מתוך תשעת חברי הוועדה לבחירת שופטים פנו לשר המשפטים בדרישה לכנס את הוועדה, אך בשלב זה לא זכו למענה. הימנעותו של שר המשפטים מכינוס הוועדה מגבירה את העומס שבו מצויים בתי המשפט, והיא פוגעת כאמור בראש ובראשונה בציבור הישראלי.
"אין כל הצדקה לשיתוקה של הוועדה ולשחיקה של המערכת. יש לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ללא דיחוי ולאפשר לה לבצע את תפקידה. אני רוצה לנצל גם במה זו לשוב ולקרוא לשר המשפטים שלא לזנוח את חובותיו המיניסטריאליות; לכנס את הוועדה לבחירת שופטים; לפעול לפרסום הפרוטוקולים של דיוניה; ולשוב ולקיים פגישות עבודה סדירות עם נשיא בית המשפט העליון".
עמית התייחס בנאומו גם לאתגרי הרשות השופטת לאור התפתחות ה-AI, ואמר: "בתקופה האחרונה אנו רואים כיצד תחום הבינה המלאכותית צובר תאוצה ומעצב מחדש את עולמנו, ובין היתר גם את העבודה המשפטית. אחת המטרות המרכזיות שהגדרתי לעצמי בתקופה הקרובה בתפקידי כנשיא בית המשפט העליון, היא לקדם הטמעה יעילה וזהירה של כלי הבינה המלאכותית ברשות השופטת. חשוב שנדע לא רק להשתמש בכלים החדשים, אלא גם להציב להם גבולות ברורים, מתוך מחויבות לעקרונות היסוד של המקצוע".
שר המשפטים לוין הגיב לטענות, ואמר: "מה שנמצא תחת מתקפה פרועה זו ריבונות העם. אגב, איך אתה בכלל יכול לנאום בכנס של לשכת עורכי הדין, כשמינית את עצמך לעמוד בראש ההרכב שדן בעתירה של לשכת עורכי הדין עצמה נגד החוק שמפחית את דמי החבר בה? טוב, כבר התרגלנו שאצלך כללי ניגוד העניינים מקבלים גמישות כשזה נוגע אליך".
"אם הממשלה תפר פסק דין - נשבית את מערכת המשפט"
יו"ר הלשכה עמית בכר אמר כי "המלחמה שאנחנו נלחמים היא מהמוצדקות במלחמות העמים, לכן הגשנו בקשת הצטרפות להתנגדות לצווי המעצר של האג נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר". הוא אף ביקר את החלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ לבטל את נאום הפצ"רית, ואמר כי היא "חוטפת מדי יום דברי שקר ובלע, דבר המשותף לכל שומרי הסף - היועמ"שית ונשיא בית המשפט העליון - ואני מחזק את כולם. הודעת שר הביטחון נגד השתתפות הפצ"רית בכנס, שהיא חברה סטטוטורית במועצה הארצית של הלשכה, היא ניסיון להפוך את שומרי הסף כנועים ולפגוע בעקרון שלטון החוק וביכולתם להציב בלמים לשלטון".
הוא התייחס לפסיקת בג"ץ בעניינו של ראש השב"כ, ואמר כי "אם הכיוון לא ישתנה, וחלילה נגיע לכך שהממשלה מפירה במפורש פסק דין, הלשכה תוביל מאבק ציבורי בלתי מתפשר, לרבות השבתה של מערכת המשפט. נרתום את עמוד השדרה של החברה הישראלית: את מובילי המשק, הכלכלה, האקדמיה, החינוך והרפואה. לממשלה הזאת נשארו 15 חודשים לכל היותר".
בהמשך הציג בכר "רפורמה חלופית" למהפכה המשפטית: "לשכת עורכי הדין בראשותי רואה את עצמה כמי מחויבת להביא למשפט, תיקון ותקווה. כחלק בלתי נפרד מהמערכת עלינו להיישיר מבט ולהגיד באומץ, מדובר במערכת שזקוקה לשינויים ושיפורים רבים. המובן מאליו ייאמר, השינויים הנדרשים הם לא השינויים שמבקשת לבצע ממשלת נתניהו תוך ניגוד עניינים מובהק. השינויים שיש לבצע הם למען הציבור, למען רווחתו, זכויותיו – ולא למען הגדלת כוחו של השלטון והעמקת הסיאוב והשררה.
"במסגרת חובה זו אני גאה להכריז על פרויקט הרפורמה החלופית, ולמעשה הרפורמה האמיתית. רפורמה שנבנית בימים ותוצג בוועידת המשפט בתחילת שנת המשפט ותתמקד בחיזוק עצמאות מערכת המשפט וכן בשירות לציבור: רפורמה שתציע חוק יסוד: חקיקה, רפורמה שתביא לשינוי בזכויות חשודים ועצורים, רפורמה שתציע לעגן זכויות אדם וזכויות חשודים ונאשמים בחקיקה, רפורמה שתציע יעילות והקלה על האזרח, הצרכן של מערכת המשפט, רפורמה שתתאים את מערכת המשפט לטכנולוגיה הקיימת ולאתגרי הבינה המלאכותית. נקודה אחת בהיבט השירות לציבור שאינו סובל דיחוי היא בחירה של שופטים בכל הערכאות".
הפצ"רית אלופה יפעת תומר-ירושלמי לא נאמה כאמור, למרות שנאומה אושר על-ידי הרמטכ"ל. בהודעה שמסר כ"ץ נכתב כי "אין מקום להופעת קציני צה"ל בימים אלה על במות בעלות תוכן פולמוסני ופוליטי". הוא אף תקף אותה במרומז, ואמר כי עדיף שזו "תקדיש את זמנה למילוי תפקידה בצה"ל, כולל השלמת הבדיקות בנושאים שהציבור מצפה לגביהם לתשובות, ובמתן סיוע למפקדי וחיילי צה"ל בהפרכת עלילות מבית ומחוץ באשר להתנהלות חיילי צה"ל במלחמה". הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר השיב כי אישר את השתתפותה בגלל "החשיבות להסברה", אך כ"ץ טען: "הסמכות בנושא זה נמצאת תחת אחריותי".
בתוך כך, הכנס נערך כשברקע פסיקת בג"ץ בעניין פיטורי ראש השב"כ רונן בר, שקבעה כי הדחתו נעשתה בניגוד לדין וכאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו מצוי בניגוד עניינים. בשל כך הנחתה היועמ"שית את נתניהו שלא לעסוק במינוי מחליפו, אך הוא הודיע לאחר מכן על מינויו של אלוף דוד זיני. ההערכה בקרב גורמים פוליטיים היא שנתניהו ביקש להסלים את ההתנגשות עם המערכת המשפטית גם כהכנה לקראת חקירתו הנגדית הצפויה בעוד שבועיים.
