בג"ץ מסר היום (רביעי) את פסק הדין בדבר פיטורי ראש השב"כ רונן בר, לאחר שכבר הודיע כי יעזוב את תפקידו, וקבע כי ההדחה נעשתה בניגוד לדין - וראש הממשלה בנימין נתניהו היה בניגוד עניינים בשל חקירת פרשת "קטאר-גייט". נשיא העליון יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז היו בדעת רוב, המשנה לנשיא נעם סולברג בדעת מיעוט. "החלטת הממשלה - חסרת תקדים בתולדות מדינת ישראל", קבעו.
הפסיקה נמסרה אחרי שראש השירות והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ביקשו מבית המשפט להוציא פסק דין עקרוני בנוגע למערכת היחסים שבין ראש ממשלה לשב"כ, ולאחר שהממשלה ביקשה מנגד מבית המשפט "למחוק את העתירות" נגד הפיטורים, בטענה כי אינן רלוונטיות יותר.
6 צפייה בגלריה
רה"מ נתניהו, נשיא העליון עמית וראש השב"כ בר
(צילום: יאיר שגיא, Oliver CONTRERAS / AFP, אתר בתי המשפט)
נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית פסק כי "גופי הביטחון בישראל, ובהם שירות הביטחון הכללי, מופקדים על שמירת ביטחונה של ישראל, על ביטחון אזרחיה, ועל מוסדות המדינה וסדרי המשטר הדמוקרטי. פעילותם, תפקידיהם וסמכויותיהם הופכים את גופי הביטחון לרכיב מרכזי ביסודות השלטוניים והחוקתיים במדינה. משהופקדו על קודש הקודשים של המדינה, כלל ראשי מערכות הביטחון – ובכלל זה ראש השב"כ – חבים חובת נאמנות כלפי הציבור".
לדבריו, "נאמנותם של ראשי מערכת הביטחון אינה נאמנות מפלגתית-פוליטית לממשלה מסוימת או נאמנות אישית לראש ממשלה כזה או אחר. היא נאמנות לציבור הישראלי כולו, שהפקיד בידיהם את היקר מכול: את חייו ואת ביטחונו. חובת נאמנות זו לא עומדת בסתירה לחובתו של ראש השב"כ להגשים ולקדם את מדיניות הממשלה, אלא שהיא מבטאת את העיקרון היסודי בדבר המחויבות העקרונית של כלל רשויות המדינה לשלטון החוק".
המשנה לנשיא העליון, השופט נעם סולברג, היה בדעת מיעוט, וטען מנגד כי העתירות התייתרו משעה שהממשלה ביטלה את הפיטורים, וההלכה היא שלא מכריעים בעתירות כאלה. "המחלוקת הציבורית הנוקבת שליוותה את הדיון - סערת רוחות עזה - והשפעותיה המעיקות גם על היחסים בין רשויות השלטון, היא דוגמה למתיחות ההולכת וגוברת במחוזותינו בשעה הקשה הזו, והיא מאיימת איום ממשי וקונקרטי על מרקם החיים העדין של החברה הישראלית", כך סולברג.
לדבריו, "במצב דברים זה מוטלת עלינו חובה של ממש לעשות כל שביכולתנו, במסגרת ד' אמותינו, להנמכת הלהבות. הכרעה בעתירות תיאורטיות, בסוגיות המצויות בליבת המחלוקת הציבורית - כשממילא מדובר בסוגיות שטופלו על ידי המחוקק - אינה משרתת מטרה זו".
השופטת דפנה ברק-ארז פסקה כי "עצם העובדה שאנו שרויים בתקופה מורכבת וכואבת של מלחמה אינה משנה מכך. גם בתקופת מלחמת העצמאות, תקופה שלא הייתה קשה ממנה בתולדותינו, שעריו של בית משפט זה היו פתוחים לביקורת שיפוטית על החלטות, ובכלל זה בתחום הביטחוני. שופטיו הראשונים של בית משפט זה הבינו היטב כי יש לעגן את יסודותיו של המשטר במדינתנו בשלטון החוק, על מנת שיהיו אלה יסודות יציבים".
השופט עמית ציין עוד כי "הממשלה אינה מוסמכת ואינה רשאית לפעול בניגוד לדין. הייתה זו ממשלת ישראל שהחליטה עוד לפני שנים כי הדרך הנאותה לסיום כהונתם של בכירים בשירות הציבורי, שאחד מהם הוא ראש השב"כ, היא באמצעות פנייה לוועדה המייעצת".
לדברי נשיא העליון, "לא כך פעלה הממשלה במקרה דנן, ובנוסף, כפי שיובהר בהמשך, בהחלטה לסיים את כהונת ראש השב"כ נפלו פגמים רבים וביניהם: היעדר תשתית עובדתית, היעדר שימוע וטיעון, ופעולה בניגוד עניינים. כל אחד מפגמים אלה עומד בפני עצמו, ומשקלם הסגולי המצטבר מביא למסקנה שסיום הכהונה נעשה שלא כדין".
ההסבר לניגוד העניינים, וההבהרה: "ראש השב"כ הוא שומר סף מובהק"
עמית הוסיף כי על אף שהעתירות התייתרו, כפי שהדגיש סולברג, עדיין יש צורך ביצירת הרתעה מול הממשלה כדי שמקרים כאלה לא יחזרו: "העניין עלול לחזור על עצמו, ויש צורך להרתיע מפני התנהגות דומה ופסולה בעתיד בבחינת הקדמת תרופה למכה: מתעוררת שאלת חוקיות או פרשנות של נורמה כללית", קבע.
6 צפייה בגלריה
"חשש שהדרג הממונה יטיל על השירות משימות שנועדו לממש מטרות פוליטיות". בר
(צילום: דובר צה״ל)
"חוק השירות מורה כי 'השירות יפעל באורח ממלכתי' וכי 'לא תוטל על השירות משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים-פוליטיים'", הסביר השופט עמית. "הוראה זו - אשר קובעת במידה רבה את הקוד הגנטי של השב"כ - היא ייחודית בחקיקה ונועדה להבטיח כי הגם שהשירות כפוף מבחינה היררכית לדרג המדיני, פעילותו תתאפיין במקצועיות ועצמאות; וכי הכלים שהופקדו בידיו ישמשו אך ורק למטרות שעולות בקנה אחד עם אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל.
"עיקרון ממלכתיות עבודת השירות עשוי לעמוד במתח מסוים מול כפיפות השירות לממשלה ולדרג הפוליטי, ובין היתר, החשש בהקשר זה הוא מפני מצב שבו הדרג הממונה יטיל על השירות משימות ותפקידים שנועדו לממש מטרות מפלגתיות-פוליטיות - בניגוד ללשונו המפורשת של חוק השירות", המשיך. "במתח שבין כפיפות השירות לדרג המדיני ובין עיקרון הממלכתיות, אחריות ראש השב"כ היא להבטיח שהשימוש בכלים ובסמכויות שניתנו בידי השירות ייעשה בתום לב ושלא לצורך מימוש מטרות פוליטיות-מפלגתיות".
נשיא העליון ציין שהממשלה טענה במהלך הדיון בבג"ץ כי "אין לראות את ראש השב"כ כשומר סף", והבהיר כי "אינו סבור כך". לפי פסיקתו, "נוכח תפקידו של השב"כ לשמור על 'סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו', ובהינתן החשש לניצול לרעה של הסמכויות הרחבות שמופקדות בידי השירות, ראש השב"כ הוא שומר סף מובהק, וככזה, הוא עומד בשורה אחת עם שומרי סף חשובים נוספים".
6 צפייה בגלריה
אוריך, פלדשטיין ואיינהורן. מקורבי נתניהו שעומדים במרכז "קטאר-גייט"
(צילום: שאול גולן, בועז ארד, Q world / Shutterstock)
עוד קבע עמית: "תפיסת סמכות הממשלה ואחריותה כלפי השירות כ'סמכות מוחלטת', עשויה להוביל ליצירת תלות עמוקה של ראש השב"כ בדרג הממנה, שכן די בכך שהחלטותיו - אף ביחס לבקשות שאינן חוקיות - לא יישאו חן בעיני הממונים עליו, והן תובלנה לסיום כהונתו. מצב דברים שכזה עלול להקשות על ניתוק ראש השב"כ מגורמי לחץ והשפעה, ולפגוע בעצמאותו ואי-תלותו".
השופט עמית הסביר גם בפסק הדין מדוע נתניהו נמצא בניגוד עניינים בשל חקירת יועציו במסגרת פרשת "קטאר-גייט", וגם במסגרת פרשת המסמכים המסווגים: "ראש הממשלה עצמו אינו חשוד בשתי פרשות אלו, אך איננו צריכים להרחיק עדותנו על מנת ללמוד כי יש לו אינטרס אישי בתוצאות אותם הליכים. כל קביעה משפטית הנוגעת להתנהלות התקינה של לשכת ראש הממשלה, ולא כל שכן בעת מלחמה, היא מסוג הדברים המשליכים על תדמיתו ומעמדו של ראש ממשלה, כל ראש ממשלה".
עוד קבע עמית: "על פי המידע שהוצג לפנינו, בין ראש הממשלה ובין לפחות חלק מיועציו אשר נחקרים במסגרת הפרשות השונות קיים קשר קרוב, באופן שמקים חשש לניגוד עניינים מצד ראש הממשלה בכל הקשור לסיום כהונת ראש השב"כ. התעלמות מאזהרות הגורמים המשפטיים המוסמכים (היועמ"שית - נ"ב) בדבר ניגוד עניינים אפשרי מגבירה את החשש כי מצב של ניגוד עניינים אכן מתקיים ביחס לראש הממשלה והממשלה".
"ניצחון לדמוקרטיה הישראלית"
בארגון "אחים לנשק" בירכו על פסק הדין של בג"ץ, ומסרו כי "פסק הדין היום הוא ניצחון לדמוקרטיה הישראלית ולעצמאותם של שומרי הסף. בית המשפט העליון קבע באופן חד-משמעי כי החלטת הממשלה לפטר את ראש השב"כ התקבלה בהליך לא תקין, בניגוד לדין, ללא תשתית עובדתית, ללא שימוע ראוי, ובעיקר - תוך שראש הממשלה פועל בניגוד עניינים חמור נוכח חקירות מקורביו בפרשת 'קטאר-גייט'".
לדברי "אחים לנשק", "נמשיך להיאבק להגנת עצמאות מערכות האכיפה והביטחון, ונעמוד על המשמר מול כל ניסיון לפגוע בשומרי הסף ובערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
ממטה המאבק "חופשי בארצנו" נמסר: "בג"ץ אמר את מה שהיה ברור לאורך כל הדרך - ראש ממשלה שנמצא בניגוד עניינים, שאנשי לשכתו נחקרים בחשד לקבלת כספים ממדינת אויב פועל שלא כדין בפיטורי ראש השב"כ. ראש הממשלה מתבלבל לחשוב שהוא יכול לעשות במדינת ישראל כרצונו על מנת להישאר בשלטון. אנחנו כאן כדי להזכיר לו שיש מגבלות לכוח ואנחנו מתכוונים להמשיך ולפעול כדי לוודא שהאיזונים והבלמים יתקיימו וראש הממשלה יבין שהמדינה קודמת לו".
המינוי שבוטל - והדרישה של הממשלה "למחוק" את העתירות
לפני שבועיים הודיעה היועמ"שית לבג"ץ כי היא מתנגדת למחיקת העתירות נגד פיטורי ראש השב"כ רונן בר, כפי שביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו - ואמרה כי "השאלה שניצבה במוקד ההליך - ונותרה אקטואלית - היא שאלת מאפייניה של משרת ראש השב"כ וההיבטים ההליכיים הנוגעים לסיום הכהונה". לתגובתה צורף נספח מטעם ראש השב"כ, שבו הוא קורא לבג"ץ לפסוק ולהסדיר את יחסי שב"כ והממשלה, בדגש על ציפייה לנאמנות אישית.
הממשלה, כאמור, ביטלה את פיטורי ראש השב"כ, לאחר שהקדים והודיע כי יעזוב ב-15 ביוני. הממשלה דיווחה על כך מיד לבג"ץ, במטרה שבית המשפט "ימחק את העתירות", ומסרה: "העתירות הפכו תיאורטיות - והסעד שהתבקש על ידי העותרים - ביטול ההחלטה האמורה - אינו נדרש עוד".
הממשלה פיטרה את בר בטענה כי "אין לה אמון בראש השב"כ מאז 7 באוקטובר", ולאו דווקא בגלל התנהלותו של בר בתקופה שלפני הטבח או במהלך מלחמת "חרבות ברזל". בסוף מרץ, עוד בטרם הסתיים ההליך המשפטי בבג"ץ, הודיע במפתיע נתניהו כי ימנה את מפקד חיל הים לשעבר, אלוף (במיל') אלי שרביט, לראש השירות הבא.
יממה בלבד לאחר ההכרזה בוטל המינוי, ככל הנראה בשל לחץ בימין בעקבות השתתפותו של שרביט בהפגנה נגד הממשלה ובגלל מאמר שפרסם נגד מדיניות האקלים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
בפסק הדין שמסר היום קבע נשיא העליון עמית כי "במהלך ישיבת הממשלה שבה הוחלט על סיום כהונת ראש השב"כ, ראש הממשלה לא נימק מהי התשתית העובדתית אשר בגינה איבד את האמון המקצועי בראש השב"כ בחודשים האחרונים, ואשר מצדיקה, לעמדתו, את קבלת ההחלטה". לדבריו, "דלות התשתית שהוצגה בישיבת הממשלה מתחדדת עוד יותר לנוכח האמור בתצהירו של ראש הממשלה, כפי שהוגש במסגרת ההליך".
השתתפו בהכנת הכתבה: רועי רובינשטיין ומורן אזולאי
