הממשלה אישרה בצהריים (שלישי) את ביטול החלטת פיטורי ראש השב"כ רונן בר, במה שנראה כניסיון למנוע פסק דין עקרוני של בג"ץ בנושא - ולייתר את הדיון, אחרי הודעת ההתפטרות של בר ואחרי שמסר כי יעזוב את תפקידו ב-15 ביוני.
מזכירות הממשלה התקשרה לשרים כדי לעודד אותם לאשר את ההחלטה, אך כמה מהם בחרו להימנע מהשתתפות בהצבעה. בסופו של דבר הצביעו רק 15 שרים בעד ההחלטה לבטל את פיטוריו של בר.
בדברי ההסבר להחלטה נכתב כי "ראש הממשלה סבר מלכתחילה כי מן הראוי שרונן בר יפרוש בצורה מוסכמת ומכובדת מתפקידו כראש השירות כפי שפרש הרמטכ"ל. התפטרותו של רונן בר מגיעה במועד מאוחר מדי, חמישה שבועות לאחר שהממשלה החליטה על הפסקת כהונתו וגם מועד סיום כהונתו שצוין במכתב ההתפטרות מאוחר מאוד. עם זאת, תהליך מינויו של ראש השירות הבא ייארך זמן ותקופה זו תנוצל להעברה מסודרת של התפקיד".
"נוכח המשבר המתמשך בין רשויות המדינה בעיצומה של מלחמת התקומה, המצב הקשה בתוך שירות הביטחון, הימשכות ההליך המשפטי, רצונה של הממשלה למקד את המאמץ הלאומי בענייני ביטחון, הצורך בלכידות פנימית בייחוד בימי הזיכרון והעצמאות ומתוך אחריותה העליונה של הממשלה לביטחון המדינה; מוצע לבטל את החלטת ממשלה מס' 2904 לאחר שהיא התייתרה", נכתב עוד.
נתניהו לא ביקש את חוות דעתה של היועמ"שית בהרב-מיארה לפני שהתקבלה ההחלטה, אך שלח לה העתק בפניית מזכיר רה"מ לשרים.
גורמים בממשלה אמרו כי "ההחלטה התייתרה מכיוון שבר התפטר ללא תנאים לאחר הגשת תצהיר ראש הממשלה, וממילא צו הביניים לא יוסר עד מועד כניסת התפטרותו לתוקף – כך שאין דרך מעשית להקדים את כניסת ראש השב"כ החדש. ראש הממשלה ממשיך לראיין כל העת מועמדים לתפקיד ראש השב"כ ויודיע על המועמד שנבחר בימים הקרובים". למרות זאת, צו הביניים שהוציא בג"ץ עדיין עומד על כנו - ולמעשה אוסר על נתניהו לערוך ראיונות.
הגורמים הוסיפו: "ההתבצרות המיותרת של בר בתפקידו פגעה בדמוקרטיה ובהפרדת הרשויות, וכל זאת בזמן שישראל מנהלת מלחמה רב-זירתית. הודעת הממשלה 2981, מיום 27 באפריל 2025, שאושרה פה-אחד, מציבה קווים אדומים בוהקים וברורים לבג"ץ, לפיהם הממשלה לא תקבל מצב שבו הדרג הממונה לא יהיה כפוף באופן מלא לסמכותה".
על-רקע ההחלטה בממשלה לבטל את פיטורי בר, יצוין כי בתגובה שהוגשה מצידה לבג"ץ לעתירות נגד פיטורי בר, נטען בין היתר כי המשך שירותו של בר בתפקיד יהיה "פגיעה בלתי-הפיכה בביטחון המדינה". בר, בהתאם להצהרתו, יסיים את תפקידו בעוד 47 ימים.
מהתנועה לאיכות השלטון, אחת העותרות נגד פיטורי בר, מסרה בתגובה להחלטת הממשלה: "ביטול פיטורי ראש השב"כ הוא תרגיל ציני ושקוף שנועד למנוע פסק דין עקרוני של בג"ץ. לא ניתן לנתניהו להתחמק מהכרעה שיפוטית בתמרונים טקטיים. הפגמים החמורים בהליך הפיטורים, המוטיבציה הפסולה להדחת בר בעיצומה של חקירת 'קטאר-גייט', והזלזול המתמשך בשלטון החוק מחייבים פסק דין עקרוני שיסדיר את מערכת היחסים בין הממשלה לשב"כ ויגן על עצמאות שומרי הסף. התנועה לאיכות השלטון תפנה לבג"ץ בדרישה להמשיך את הדיון ולתת פסק דין שיגן על זכויות האזרח ועל הדמוקרטיה הישראלית".
הנאום של ראש השב"כ, אמש
ראש השב"כ הודיע אמש על התפטרותו, אז גם מסר כאמור כי יעזוב את תפקידו ב-15 ביוני, "כדי לאפשר תהליך סדור של מינוי מחליף קבוע וחפיפה מקצועית". בטקס לזכר חללי השב"כ, אמר: "כמי שעומד בראש הארגון לקחתי אחריות - ועתה, בערב המסמל זיכרון, גבורה והקרבה, בחרתי להודיע על מימושה והחלטתי לסיים את תפקידי כראש שירות הביטחון הכללי. לזכרם, לאורם".
בר התייחס גם לטבח 7 באוקטובר, והסביר: "אחרי שנים בהרבה חזיתות, בלילה אחד, בחזית הדרום, נפלו השמיים. כל המערכות קרסו. גם השב"כ כשל במתן התרעה. נוכח גודל האירוע, כולנו - אלה שבחרו בשירות הציבור והגנה על ביטחון המדינה כמשימת חיינו, ונכשלנו במתן שמיכת ביטחון באותו יום - צריכים להרכין ראש בצניעות למול הנרצחים, ההרוגים, הפצועים, החטופים והמשפחות ולפעול בהתאם. כולם".
לדבריו, "נדרשת הבהרה באשר להגנות המוסדיות שיאפשרו לכל ראש שירות למלא את תפקידו, בכפיפות למדיניות הממשלה, לטובת הציבור, באופן עצמאי ונטול לחצים. ובכך - לשרטט את הקו הברור שמבחין בין אמון לנאמנות. הדיון בבית המשפט אינו עוסק בענייני האישי, אלא בעצמאותם של ראשי השב"כ הבאים, וכמובן שאני נכון להתייצב לכל הליך שיידרש על-ידי בית המשפט לטובת כך גם בהמשך".