הממשלה הגישה הבוקר (ראשון) לבג"ץ את תגובתה לעתירות נגד פיטורי ראש השב"כ רונן בר - תגובה שגובשה בנפרד מזו של היועצת המשפטית לממשלה, ובה נטען בין השאר כי המשך שירותו של בר בתפקיד יהיה "פגיעה בלתי-הפיכה בביטחון המדינה".
לפי תגובת הממשלה, "כפיית המשך כהונתו אינה מתקבלת על הדעת ואינה עולה בקנה אחד עם הסמכויות הנתונות לממשלה נבחרת במדינה דמוקרטית אשר אמונה על ביטחון המדינה ואזרחיה. כל יום או לילה נוספים במצב זה עלולים לפגוע פגיעה בלתי-הפיכה בביטחון המדינה ובשלום אזרחיה וחייליה. מכאן הדחיפות בביצוע המהלך", לשון התגובה.
"כהונתו של ראש השב"כ הופסקה בהחלטת ממשלה, מאחר שאין לממשלה אמון בו. בכך נסתם הגולל על המשך כהונתו ועליו לסיים את התפקיד", נכתב בתגובה, שמבקשת לדחות על הסף את העתירות. "גם ראש ממשלת ישראל משמש בתפקידו כל עוד הוא נהנה מאמון הכנסת. ברגע שאמון זה יחלוף, לא יוכל להישאר עוד בתפקידו".
בתגובה שהעבירה שלשום היועמ"שית גלי בהרב-מיארה לבג"ץ, היא ציינה כי החלטת הממשלה לסיים את כהונתו של בר "פגומה מיסודה, נגועה בניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה בשל החקירות הפליליות של מקורביו ותוביל להפיכת התפקיד למשרת אמון". לדבריה, "להחלטה השלכות חמורות על עצמאות השב"כ ותפקודו בעתיד, והיא יוצרת תקדים מסוכן בו ניתן להדיח ראשי ארגוני ביטחון באמצע כהונה מטעמים לא ענייניים".
על כך, טענה הממשלה כי עמדתה של בהרב-מיארה בהליך זה "נכונה בנקודה אחת בלבד - 'להחלטה זו השלכות חורגות בהרבה מעניינו של ראש השב"כ הנוכחי'. אם תתקבל עמדת העותרים והיועצת, הרי שנקבל כוח ביון מזוין 'עצמאי' ללא כפיפות לשלטון הדמוקרטי במדינה".
על סוגיית ניגוד העניינים השיבה בממשלה כי אף הוראה בהסכם ניגוד העניינים שעליו הוא חתום במסגרת העמדתו לדין במסגרת תיקי האלפים אינה עוסקת בראש השב"כ, ועל כן "די בכך על מנת לדחות טענה זו מכול וכול". עוד ציינה הממשלה כי "הגורם האחראי להודיע לראש הממשלה בדבר המניעות לעסוק בנושא שבו הוא עוסק, הוא הייעוץ המשפטי לממשלה. אף על פי כן, לא הודיעה היועצת כמקובל, לא למזכיר הממשלה וגם לא לראשה, כי קיים ניגוד עניינים בהשתתפות ראש הממשלה בדיון".
ח"כ קרויזר בריאיון לאולפן ynet
( צילום: ירון ברנר)
עוד נטען כי "בנסיבות שנוצרו ונוכח משבר האמון בין הממשלה לראש השב"כ, אין שום אפשרות להמשך עבודה יעילה למען ביטחון המדינה, עם גוף ביטחוני שבראשו עומד אדם שלא נהנה מאמון הגוף הממונה עליו". בתגובת הממשלה צוין כי הטענה שלפיה החלטת ראש הממשלה לפטר את בר נגועה בניגוד עניינים בשל חקירת פרשת "קטאר-גייט", שבה מעורביו יועציו הקרובים ביותר של נתניהו, "חסרת שחר וחסרת בסיס".
בתגובה שהגיש שלשום ראש השב"כ בר לבג"ץ, הוא טען כי לפיטוריו עלולה להיות "תוצאה מסוכנת, אך אפשרית, לפגיעה כזו עלולה להיות הפיכת השירות ל'משטרה חשאית'".
לדבריו, "המשמעות של קידום הליכי הפסקת כהונה הנעשים בחופזה בתקופה רגישה, תוך כדי קיום חקירות פליליות בעניין מקורבי ראש הממשלה, בלא הליך תקין ופירוט הטענות, ומבלי שניתנת הזדמנות הוגנת להשיב על הטענות, משמעה העברת מסר ברור לכל שדרת הפיקוד בשירות הביטחון הכללי, ובכלל זאת לראשי השירות הבאים - כי אם יסור חינם בעיני הדרג המדיני, פיטוריהם יהיו מיד על הפרק".
הוא ציין שנתניהו דרש ממנו "חוות דעת ביטחונית שהמצב הביטחוני לא מאפשר את עדותו הרציפה במשפט". לדברי בר, "זה נתן את האות לטענת חוסר האמון. ראש השב"כ אינו 'משרת אמון' לא 'נאמן אישי' של ראש הממשלה או של גורם מדיני או פוליטי אחר".
בר התייחס במכתבו גם לפרשת "קטאר-גייט" שמתנהלת בימים אלו, וקבע כי "מתפקידי לוודא כי האינטרס הציבורי המובהק, הנגזר מחומרת החשדות, שעניינו הגעה לחקר האמת בסוגיה רגישה, מורכבת וחשובה זו, ימומש. ככל שבית המשפט ימצא לנכון, אבקש להציג את המידע הנוגע לעניין זה בפני ביהמ"ש בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד".
לדבריו, "בנוסף לאמור לעיל, נדרשתי לעמוד על עצמאותי המקצועית גם באירועים הנוגעים לאופן הטיפול של השירות בסוגיות הנוגעות לאזרחי ישראל ובכל הנוגע להפעלת סמכויות השירות לפעולה מול אזרחי המדינה".
ביוני אשתקד, ועדת החקירה הממלכתית לרכש כלי השיט, בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס, שלחה חמש הודעות אזהרה לגורמים שעלולים להיפגע מהחקירה, ובהם לראש הממשלה נתניהו - ואמרה כבר אז כי הוא "סיכן את ביטחון המדינה ואת יחסי החוץ". בוועדה כתבו אז כי "מהתמונה המצטיירת בפני הוועדה בשלב זה עולה, כי בנושאים הנחקרים חל שיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובמנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. זאת, תוך יצירת סיכון לביטחון המדינה ותוך פגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".
ח"כ דן אילוז בריאיון לאולפן ynet
( צילום: ירון ברנר)
ח"כ דן אילוז מהליכוד התייחס היום בריאיון לאולפן ynet לסוגיית הפיטורים, ואמר כי "שב"כ הוא גוף חשוב למדינת ישראל וחייבים לוודא שהתרבות הארגונית תהיה אחרת ולא מה שאנחנו רואים כרגע. זו זכות של הממשלה להחליף את ראש השב"כ". לדבריו, "'קטאר-גייט' זה סיפור שיצא מגדרו. אין בן אדם יותר ישר וציוני מצביקה קליין. קטאר מדינת אויב וצריך לחסום את הדרכים החוקיות לעשות איתם עסקים".
בהקלטה שפורסמה אמש בחדשות "כאן", נשמע ראש החטיבה היהודית בשב"כ מכנה חשודים ביהודה ושומרון "שמוקים", ואמר כי עוצרים אותם "גם בלי ראיות" לכמה ימים. ח"כ יצחק קרויזר אמר הבוקר בריאיון לאולפן ynet כי הוא מניח שזה "רק קצה הקרחון של התבטאויות ומעשים של אנשים שחשודים בתאוריות הזויות, וטען כי "יש לפרק את המנגנון הזה".
לדבריו, "רונן בר לא רק לוקח אחריות על המחדל הגדול של 7 באוקטובר הוא לקח את הארגון הזה למחוזות מאוד לא טובים, מאפיה. חטיבה פוליטית לחלוטין שמתעמרת בתושבי יהודה ושומרון בגלל תפיסות עולם פוליטיות ולא נוגעת בשמאלנים בקפלן".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד התייחס לתגובת הממשלה, וטען כי "הבריחה מאחריות של ראש הממשלה והפחד מפרשת קטאר-גייט היא הסיבה האמיתית לפיטורים החפוזים וההיסטריים של רונן בר". בציוץ בחשבונו ברשת X, כתב לפיד כי "כל יום שממשלת ישראל מכהנת עלול להסתיים בעוד אסון כבד ולעלות בחיי אדם".
פארסת מינוי המחליף, והמסר שהעבירה היועמ"שית
הממשלה אישרה את הדחת בר בישיבה מיוחדת שהתקיימה בחמישי בערב לפני שבועיים וחצי. מלשכת ראש הממשלה נמסר אז כי הדחת ראש השב"כ אושרה פה אחד וכי הוא יסיים את תפקידו ב-10 באפריל - עוד ארבעה ימים או כאשר ימונה ראש שב"כ קבוע במקומו, לפי המועד המוקדם מביניהם. למחרת, הוציא בג"ץ צו ארעי שמקפיא את החלטת הממשלה עד לדיון נוסף, לאחר שנתניהו כבר הצהיר כי לא יכבד כל החלטה שתמנע את הפיטורים. השופטת גילה כנפי-שטייניץ קבעה כי הדיון יתקיים עד 8 באפריל.
בעקבות עתירות שהוגשו, קבע בג"ץ ב-25 במרץ כי הצו הארעי להקפאת ההליך "ייוותר על כנו עד למתן החלטה אחרת", בניגוד לבקשת ראש הממשלה נתניהו. עם זאת, השופטת כנפי-שטייניץ דחתה את בקשת היועמ"שית בהרב-מיארה לאסור על נתניהו לראיין מועמדים חדשים לתפקיד ראש השב"כ.
למחרת, נתניהו כבר עדכן כי הוא ממשיך לראיין מועמדים לראשות השב"כ, אך הודיע שבינתיים יטיל על ש', שמכהן כסגנו של בר בשלושת החודשים האחרונים, את תפקיד ממלא המקום של ראש ארגון הביון - עד מינוי קבוע. בהודעה מטעם לשכת רה"מ נכתב כי נתניהו "ממשיך לראיין מועמדים לתפקיד ראש השב"כ, כולל מועמדים שכבר ראיין".
אלא שהודעתו זו הגיעה בניגוד גמור לעמדה שהציגה בהרב-מיארה בישיבה שבה הוחלט על פיטורי ראש השב"כ הנוכחי. כבר אז היא הודיעה כי ראש הממשלה לא יכולה למנות בשלב זה ממלא מקום לבר, לפחות עד הכרעת בג"ץ בנושא. היועצת גם הבהירה באותה ישיבה כי גם אם בג"ץ יקבע שפיטורי בר כשרים וידחה את העתירות בנושא, מינוי ממלא מקום לתפקיד כה בכיר ורגיש - בוודאי בעיצומה של מלחמה - צריך להתבצע בהליך סדור.
