ראש השב"כ רונן בר הגיב היום (שישי) לבג"ץ, בעניין העתירות נגד פיטוריו, וכתב כי "תוצאה מסוכנת, אך אפשרית, לפגיעה כזו עלולה להיות הפיכת השירות ל'משטרה חשאית'".
לדבריו, "המשמעות של קידום הליכי הפסקת כהונה הנעשים בחופזה בתקופה רגישה, תוך כדי קיום חקירות פליליות בעניין מקורבי ראש הממשלה, בלא הליך תקין ופירוט הטענות, ומבלי שניתנת הזדמנות הוגנת להשיב על הטענות, משמעה העברת מסר ברור לכל שדרת הפיקוד בשירות הביטחון הכללי, ובכלל זאת לראשי השירות הבאים - כי אם יסור חינם בעיני הדרג המדיני, פיטוריהם יהיו מיד על הפרק".
"מדובר בפגיעה קשה ביכולת של ראש השירות ושל השירות כולו לבצע את תפקידיהם, הטומנת בחובה אפשרות ניצול לרעה של כפיפות ראשי גופי הביטחון לדרג המדיני. קיימת זיקה ישירה בין יכולתו של ראש השב"כ למלא את תפקידו נאמנה, לבין קיומם של מנגנוני סיום כהונה תקינים".
הוא הוסיף כי "נתניהו דרש ממני חוות דעת ביטחונית שהמצב הביטחוני לא מאפשר את עדותו הרציפה במשפט. זה נתן את האות לטענת חוסר האמון. ראש השב"כ אינו 'משרת אמון' לא 'נאמן אישי' של ראש הממשלה או של גורם מדיני או פוליטי אחר".
"נדרשתי לעמוד על עצמאותי המקצועית גם באירועים הנוגעים לאופן הטיפול של השירות בסוגיות הנוגעות לאזרחי ישראל"
בר התייחס במכתבו גם לפרשת "קטאר-גייט" שמתנהלת בימים אלו, וקבע כי "מתפקידי לוודא כי האינטרס הציבורי המובהק, הנגזר מחומרת החשדות, שעניינו הגעה לחקר האמת בסוגיה רגישה, מורכבת וחשובה זו, ימומש. ככל שבית המשפט ימצא לנכון, אבקש להציג את המידע הנוגע לעניין זה בפני ביהמ"ש בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד".
לדבריו, "בנוסף לאמור לעיל, נדרשתי לעמוד על עצמאותי המקצועית גם באירועים הנוגעים לאופן הטיפול של השירות בסוגיות הנוגעות לאזרחי ישראל ובכל הנוגע להפעלת סמכויות השירות לפעולה מול אזרחי המדינה".
עוד נכתב: "ניכר כי הטעמים ל'חוסר האמון' מטעמו של ראש הממשלה החלו להיערם בחודש נובמבר 2024, יחד עם גיבוש מעטפת האבטחה ביחד לניהול משפטו הפלילי של ראש הממשלה, התעצמו שעה שהעברתי את עמדתי במכתב עבור שרי הממשלה באשר לצורך בוועדת חקירה ממלכתית והחמירו עם הצגת תחקיר השב"כ, שבו, לצד פירוט הכשלים בתפקודו של שירות הביטחון הכללי, הוצג הצורך בבדיקה רחבה של ההקשר והמדיניות במסגרתה פעל השירות.
"חשיבותו של ההליך שבפני בית המשפט חורגת בהרבה מהשאלה האישית בעניין המשך כהונתי. ההכרעה בהליך תשפיע באופן עמוק על השאלה - האם מערכת היחסים בין ראש הממשלה לראש השב"כ תהיה מבוססת על ציפייה לנאמנות אישית, או שהשירות יפעל ב'אורח ממלכתי', כאשר 'לא תוטל על השירות משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים-פוליטיים', כקבוע בחוק שירות הביטחון הכללי. כלומר, על הפרק ניצבת יכולתם של ראשי השב"כ הבאים להוביל את הארגון ולממש את ייעודו, על-פי העקרונות הקבועים בחוק וכן להביע עמדות מקצועיות ללא מורא".
מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה: "חוסר האמון בראש השב״כ שנוצר לראש הממשלה ולכל חברי הממשלה - בלי יוצא מן הכלל - לא נבע משאלת נאמנות אישית, אלא נבע מחוסר האמון בתפקודו לאחר חלקו המכריע במחדל 7 באוקטובר שבו בחר לא לעדכן את הדרג המדיני, ובשורת אירועים שערערו את האמון המקצועי בו לאחר מכן.
"היחיד שמונע ממניעים אישיים הוא ראש השב״כ שנאחז בקרנות המזבח ומתעקש להישאר בתפקידו לאחר שאיבד את אמון הממשלה כולה. הודעת ראש השב״כ נגועה בניגוד עניינים חריף, ובאופן לא מפתיע היא באה במקביל למכתבה של היועמ״שית - שגם היא נגועה בניגוד עניינים חריף. הודעה זו רצופה בשקרים, כגון הטענה שראש הממשלה ביקש מראש השב״כ להשתמש בסמכויות הארגון בצורה לא ראויה נגד אזרחי ישראל - דבר שמעולם לא היה.
"ראש הממשלה שוחח עם ראש השב״כ על הדרכים לאפשר את עדותו בבית המשפט לאור איומי הטילים על ישראל ועל ראש הממשלה בפרט. הדיון שהתקיים בנושא היה על מיקום העדות ולא על קיומה. ואכן, גורמי המקצוע בשב״כ קבעו שיש לקיים את הדיונים במרחב המוגן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ולא במקום אחר. וכך אכן מתקיימים הדיונים".
ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר קרא לפתוח בחקירה נגד נתניהו, "בעקבות דבריו של ראש השב"כ כי רה"מ ביקש ממנו להוציא חוות דעת מקצועית-ביטחונית שתמנע ממנו המשך מתן עדות במשפטו".
עו"ד בכר אמר כי "מדינת ישראל צריכה לזעוק. בקשותיו של נתניהו מראש השב"כ הן בלתי חוקיות, מסוכנות, מעלות חשש כבד לפלילים, הן מרמה והפרת אמונים, הן שיבוש מהלכי משפט ומבהירות שנתניהו מצוי בניגוד עניינים חריף ומפר בשיטתיות את הסדר ניגוד העניינים עליו חתם. יש לפתוח בחקירה פלילית נוכח פעולותיו הפסולות של נתניהו, ובמקביל לבחון את המשמעות המשפטית של ההפרה הסדרתית והשיטתית של הסדר ניגוד העניינים".
נתניהו דרש, וראש השב"כ סירב
כפי שפרסמו נחום ברנע וטובה צימוקי ב"ידיעות אחרונות", כשנתניהו נתקל בבעיות פוליטיות ואישיות הוא דרש להפעיל את רונן בר ואת הארגון שלו בתפקיד רוטוויילר. לא שירות ביטחון כללי – שירות ביטחון פרטי. השימוש שנתניהו ביקש לעשות בכוח החשאי של השב"כ חסר תקדים: כל ראשי הממשלה לפניו הבינו את המגבלות, כולל נתניהו עצמו. בצר לו, נתניהו החליט לשחק באש.
בר סירב. הוא פעל במסגרת כללי המשחק: גם קודמו, נדב ארגמן, סירב כאשר נתניהו, בשיא הלחץ בגלל הקורונה, דרש ממנו להפעיל תוכנות עיקוב נגד מפירי עוצר.
נתניהו דרש מבר לבצע בדיקות פוליגרף לשרים בחשד להדלפות מישיבות הקבינט. בר סירב. נתניהו דרש לגייס את השב"כ ואת הכלים המיוחדים שלו נגד המחאה. בר סירב. אנחנו יודעים עכשיו שנתניהו הפעיל לחץ על השב"כ ועל הפרקליטות כדי לפטור אותו מלהעיד בבית המשפט. הנימוק היה ביטחונו האישי. הוא דרש שהשב"כ יודיע שאין מקום בטוח לקיים בו את המשפט, ואם יימצא מקום כזה, הוא ייפסל לאחר דיון אחד, כי ביטחונו מחייב לשנע אותו ממקום למקום, ומקום ההתכנסות חייב להיות חשאי – אסור להכניס לדיונים עיתונאים וקהל. הלחץ הופעל גם על הפרקליטות. המשמעות המעשית של דרישותיו הייתה דחיית משפטו עד לסוף המלחמה. בסוף נמצא מקום – במרתף של בית המשפט המחוזי בתל-אביב. פומביות הדיון נשמרה, ושלומו של רה"מ הובטח. נתניהו לא קיבל את הסידור באהבה. אי לכך, הליך הדחתו של בר הואץ.
"ההחלטה פגומה מיסודה"
בתוך כך, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה אמרה לבג"ץ כי החלטת הממשלה לסיים את כהונתו של בר "פגומה מיסודה, נגועה בניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה בשל החקירות הפליליות של מקורביו ותוביל להפיכת התפקיד למשרת אמון".
בהרב- מיארה ציינה כי "מדובר בהחלטה תקדימית וחריגה של הממשלה, שהתקבלה בחיפזון ובלי לעמוד בדרישות המשפט המינהלי והנורמות המקובלות לגבי מינוי או סיום כהונה של בכירים. להחלטה השלכות חמורות על עצמאות השב"כ ותפקודו בעתיד, והיא יוצרת תקדים מסוכן בו ניתן להדיח ראשי ארגוני ביטחון באמצע כהונה מטעמים לא ענייניים".
על פי עמדתה של היועמ"שית, המובאת במכתבה לבג"ץ, יש לבטל את ההחלטה בשל הפגמים המהותיים בהליך. בנוסף, היא ממליצה כי כל החלטה על סיום כהונת ראש שב"כ תובא לוועדה המייעצת למינויים בכירים לצורך בחינה ודיון מסודר. בהמשך נטען כי ייתכן ונעשה שימוש בשיקולים זרים – כלומר, ניסיון להשפיע על השב"כ בשל חקירות הנוגעות לסביבת ראש הממשלה - והודגש כי ראש השב"כ אינו "משרת אמון" של ראש הממשלה, ולכן הפסקת כהונתו מחייבת תהליך מוסדר, עצמאי ונטול שיקולים פוליטיים.
עוד נכתב כי "הקשיים ההליכיים והמשפטיים הללו הוצגו מספר פעמים בפני ראש הממשלה וחברי ממשלת ישראל עובר לדיון בהצעת ההחלטה. אלא שחרף זאת, החליטה הממשלה על סיום כהונתו של ראש השירות; זאת, על בסיס עמדה משפטית נעדרת תוקף, בהליך חפוז ומזורז, שלא בהתאם למסגרת הקבועה בהחלטות הממשלה ביחס להפסקת כהונתם של נושאי משרה בכירים, ומבלי שהסתיימו הבירורים הנדרשים על פי דין, שעליהם עמדה היועצת המשפטית לממשלה בפנייתה לראש הממשלה עובר להבאת הסוגיה לדיון בממשלה".
אל עמדת היועמ"שית צורפה גם חוות דעתו של המשנה גיל לימון, שחשף כי בכוונת המשטרה לחקור את ישראל (שרוליק) איינהורן, פעולה שלא הוזכרה עד כה אפילו בהחלטות בית המשפט.
