ראש הממשלה בנימין נתניהו עדכן הבוקר (רביעי) כי הוא ממשיך לראיין מועמדים לראשות השב"כ, אך הודיע שבינתיים יטיל על ש', שמכהן כסגנו של רונן בר בשלושת החודשים האחרונים, את תפקיד ממלא המקום של ראש ארגון הביון - עד מינוי קבוע. בהודעה מטעם לשכת רה"מ נכתב כי נתניהו "ממשיך לראיין מועמדים לתפקיד ראש השב"כ, כולל מועמדים שכבר ראיין". לטענתו, על אף הצו שהקפיא את הפיטורים - בג"ץ התיר לו לראיין מועמדים לתפקיד.
הוא הסביר את ההחלטה למנות ממלא מקום לעת עתה, בצל הדיון בעניין הדחת רונן בר שיתקיים בבג"ץ בשבוע הבא: "בהתאם ללו"ז שנקבע בממשלה לסיום כהונתו של רונן בר עד 10.4, לא ניתן יהיה להעביר בוועדת גרוניס (הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה - א"א) ראש שב"כ קבוע במועד". בלשכת רה"מ הדגישו כי "ש' יהיה ממלא מקום זמני בלבד. ראש הממשלה בוחן לתפקיד ראש השב"כ מועמדים חיצוניים - אך הוא מתמקד בכאלה בעלי ניסיון מתוך הארגון".
פארסת מינוי ראש השב"כ - כתבות נוספות:
נתניהו הודיע אתמול בבוקר כי הוא חוזר בו מהחלטתו למנות לראשות השב"כ את אלוף (במיל') אלי שרביט, מפקד חיל הים לשעבר, החלטה שקיבל רק יום לפני זה. בהודעה מטעם לשכתו נמסר כי "נתניהו נפגש אמש עם שרביט, הודה לו על נכונותו, אך הודיע לו כי לאחר מחשבה נוספת - בכוונתו לבחון מועמדים אחרים". יום לפני כן, כאמור, הוציאה לשכת רה"מ הודעה שלפיה החליט נתניהו למנות את שרביט לתפקיד - לאחר שראיין שבעה מועמדים.
להחלטה לבטל את המינוי קדם לחץ ממקורביו של נתניהו, וגם ביקורות בימין, בין היתר בשל השתתפותו של מפקד חיל הים לשעבר בהפגנות נגד הממשלה. לאחר הלחצים, בסביבת נתניהו ניסו אתמול להטיל את האשמה על המאמר שכתב שרביט ב"כלכליסט" לגבי מדיניות האקלים של טראמפ - אולם מעבר לכך עמדו סיבות נוספות. שרביט גם הביע תמיכה בהסכם עם לבנון שעליו חתם יאיר לפיד בימיו כראש ממשלה.
בהודעת לשכת ראש הממשלה נמסרו גם דבריו של שרביט: "התבקשתי על-ידי ראש הממשלה לקחת על עצמי את תפקיד ראש השירות ולהמשיך ולשרת את מדינת ישראל בעת הקשה הזו - וכך עשיתי. זאת מתוך אמון מלא ביכולתו של שירות הביטחון הכללי לעמוד באתגרים המורכבים שלפתחו בימים האלה, ואמונה צנועה ביכולותי להובילו לכך. שירות טובת המדינה, ביטחונה וביטחון אזרחיה תמיד יהיו מעל הכול ולנגד עיניי".
אמש דווח כי נתניהו ראיין לתפקיד גם את אלוף (במיל') סמי תורג'מן, שמכהן כיום כיו"ר חברת נגה הממשלתית - ובעבר היה אלוף פיקוד הדרום ומפקד זרוע היבשה. תורג'מן מונה לאחרונה לצוות המומחים שהקים הרמטכ"ל אייל זמיר לבחינת תחקירי 7 באוקטובר של צה"ל, לצד אלי שרביט וקצינים בכירים נוספים לשעבר. עם זאת, בלשכת רה"מ הכחישו: "הוא כלל לא מועמד".
שבוע לפני כן דווח כי ראש הממשלה זימן אליו לראיונות ארבעה מועמדים לתפקיד ראש השב"כ. ארבעת המועמדים היו מ', סגן ראש השב"כ שמונה על-ידי נתניהו לעמוד בראש משלחת המו"מ הישראלית בשורת נסיעות לחו"ל. מלבדו, זומנו סגן ראש השב"כ לשעבר יאיר (רולי) שגיא שהפסיד את ראשות השב"כ לרונן בר; שלום בן חנן שהיה ראש אגף ומשמש פאנליסט ופרשן לענייני ביטחון; ואיל ציר כהן - לשעבר ראש אגף במוסד, וכיום חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי. ציר כהן ייפגש עם נתניהו לאחר שישוב מביקור בחו"ל.
דווח אז כי נתניהו החליט שלא לראיין את סגן ראש השב"כ ש', שהוא מועמד טבעי לכאורה לתפקיד. ש' נכנס לתפקידו רק לפני שלושה חודשים, ונראה היה שלא צבר די ניסיון כדי לקבל את תפקיד ראש השירות. ואולם, לפי ההודעה האחרונה של נתניהו, נראה כי ש' ימלא את התפקיד בתקופה הקרובה.
התנגשות נוספת עם בג"ץ?
מיד לאחר ישיבת הממשלה שבה התקבלה ההחלטה על פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר, הוציאה שופטת בית המשפט העליון גילה כנפי-שטייניץ צו ארעי המקפיא את הפיטורים. כמה ימים לאחר מכן הגישו נתניהו והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה את תגובותיהם לבג"ץ. נתניהו טען אז כי "הסוגיה אינה שפיטה, הסמכות לפיטורי שב"כ נתונה לרה"מ ולממשלה. בר בחר לוותר על הופעתו בפני הממשלה, מכתב בר לשרים כמוהו כמכתב התפטרות".
מנגד, בהרב-מיארה אמרה כי "כפי שנמסר לראש הממשלה טרם כינוס הדיון בממשלה, התעוררה שאלה אם בנסיבות העניין כלל יש באפשרותו של ראש הממשלה, יוזם החלטת הממשלה מושא העתירות, לעסוק בנושא סיום כהונת ראש השב"כ ומינוי ראש שירות חדש, במקביל לקיומן של שתי חקירות פליליות הנוגעות לגורמים הקשורים ללשכתו ביחס לעניינים הנוגעים לעבודה בלשכתו". במקביל, הוגשו מספר עתירות לבג"ץ נגד הפיטורים, בין היתר על-ידי האופוזיציה.
למחרת, השופטת כנפי-שטייניץ החליטה כי הצו הארעי להקפאת ההליך "ייוותר על כנו עד למתן החלטה אחרת", בניגוד לבקשת נתניהו. עם זאת, כאמור, היא דחתה את בקשת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לאסור על נתניהו לראיין מועמדים חדשים לתפקיד ראש השב"כ.
פיטוריו של בר הגיעו ברקע פרשת "קטאר-גייט", שבמסגרתה נחשד כי גורמים בלשכת רה"מ פעלו לשם חיזוק תדמיתה של קטאר בישראל. הפיטורים עוררו הד ציבורי נרחב וטענות לניגוד עניינים מצד נתניהו, שכן השב"כ מעורב בחקירת מקורביו. כמו כן, עלה חשש שהממשלה לא תישמע לפסיקת בג"ץ.
5 צפייה בגלריה
החשודים המרכזיים ב"קטאר-גייט". אוריך ופלדשטיין
(צילום: שאול גולן, Q world / Shutterstock)
בהמשך הותר לפרסם כי הגורמים החשודים בפרשה הם יונתן אוריך, יועצו הקרוב של נתניהו, ואלי פלדשטיין, לשעבר דובר בלשכת רה"מ, שהסתבך גם בפרשת המסמכים המסווגים. השניים נעצרו בסוף השבוע שעבר, ואתמול הוארך מעצרם ביומיים נוספים. גורם שלישי שמעורב בפרשה ומבוקש לחקירה בארץ הוא ישראל (שרוליק) איינהורן, לשעבר יועץ הליכוד וראש הממשלה.
כפי שנחשף ב-ynet, בהארכת המעצר של אוריך ופלדשטיין אמרה חוקרת המשטרה זוהר ארז כי "לפי החשד, אוריך העביר מסרים עם אחרים לתקשורת באצטלה שמדובר במסרים מטעם גורמים מדיניים וביטחוניים, כאשר המסרים שהועברו הם בעצם מסרים של גורם שנמצא ועומד בקשרים עסקיים ופיננסיים עם מדינת קטאר ומתוקצב על-ידה".
