היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה הערב (רביעי) לבג"ץ כי היא מתנגדת למחיקת העתירות נגד פיטורי ראש השב"כ רונן בר, כפי שביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו - ואמרה כי "השאלה שניצבה במוקד ההליך - ונותרה אקטואלית - היא שאלת מאפייניה של משרת ראש השב"כ וההיבטים ההליכיים הנוגעים לסיום הכהונה". לתגובתה צורף נספח מטעם ראש השב"כ, שבו הוא קורא לבג"ץ לפסוק ולהסדיר את יחסי שב"כ והממשלה, בדגש על ציפייה לנאמנות אישית.
לדברי בהרב-מיארה, "ההכרעה חיונית דווקא במבט צופה פני עתיד, ובפרט לקראת כניסתו של ראש השב"כ הבא לתפקידו. ההכרעה האמורה עתידה להשפיע באופן דרמטי על תפיסת תפקידם של ראש השירות הבא, כמו גם ראשי מערכת הביטחון בכלל".
- לעיון בתגובה המלאה של היועמ"שית - לחצו כאן
היועמ"שית הדגישה כי "ראש השב"כ אינו משרת אמון אישית של הדרג הפוליטי", והוסיפה כי "ההכרעה בעתירה חיונית במיוחד לקראת כניסתו של ראש השב״כ הבא לתפקידו להבטחת יכולתו לעמוד בפני לחצים פסולים". בשבוע שעבר חזרה בה הממשלה מפיטורי ראש השב"כ, לאחר שהוא הקדים והודיע כי יעזוב ב-15 ביוני. הממשלה דיווחה על כך מיד לבג"ץ, במטרה שבית המשפט "ימחק את העתירות" – כלומר, לא יפרסם פסיקה עקרונית.
כאמור, לתגובת היועצת צורף גם נספח מטעם ראש השב"כ, שבו הוא טוען כי נדרש פסק דין עקרוני שיסדיר את מערכת היחסים בין השב"כ לממשלה, בדגש על הציפייה לנאמנות אישית. בר הזכיר את התצהיר שהגיש לבג"ץ, וכתב כי "העניין אינו נוגע אליי באופן אישי, אלא לעתידו של שירות הביטחון הכללי, וליכולתם של ראשי השירות שיבואו אחריי למלא את תפקידם במקצועיות, בממלכתיות תוך הקפדה שסמכויות השירות ישמשו למטרות שלשמן הן נועדו בלבד".
הוא הזכיר עוד כי ציין בתצהיר ש"השאלה מהו הליך סיום תקין של ראש השירות, מהם הטעמים שעשויים להצדיק סיום כהונה ובאילו נסיבות ניתן לסיים כהונה, אינה עניין פרוצדורלי. מדובר בנושא שיורד לשורש עצמאותו המקצועית של השירות ויכולתו למלא את תפקידו כנאמן הציבור".
בר הדגיש מול הטענות שעלו נגדו בתצהיר ראש הממשלה כי התהציר שלו הוא "אמת לאמיתה", ורמז כי בידיו עוד מסמכים שיאמתו את הגרסה: "חלקם אף הוצג לבית המשפט", כתב.
נאמנות אישית מול הוראות הדין
בהמשך ציין עוד כי "המשמעות של קידום הליכי הפסקת כהונה הנעשים בחופזה בתקופה רגישה... בלא הליך תקין ופירוט הטענות ומבלי שניתנה הזדמנות הוגנת להשיב על הטענות, משמעה העברת מסר ברור לכל שדרת הפיקוד בשירות הביטחון הכללי, ובכלל זה לראשי השירות הבאים, כי אם יסור חינם בעיני הדרג המדיני פיטוריהם יהיו מייד על הפרק". לדבריו, "סברתי, ובימים אלה אני סבור אף ביתר שאת, כי מדובר בפגיעה קשה ביכולת של ראש השירות ושל השירות כולו לבצע את תפקידיהם, הטומנת בחובה אפשרות ניצול לרעה של כפיפות ראשי גופי הביטחון לדרג המדיני.
"קיימת זיקה ישירה בין יכולתו של ראש השב"כ למלא את תפקידו נאמנה, לבין קיומם של מנגנוני סיום כהונה תקינים. תוצאה מסוכנת, אך אפשרית, לפגיעה כזו עלולה להיות הפיכת השירות ל'משטרה חשאית'". בר סיכם: "כאז, כן היום, סבורני שיש מקום לכך, במיוחד לאחר הדיון המקיף שהתקיים בפני כבודכם והמסמכים שהוגשו על-ידי הצדדים, כי ייצא מלפני כבוד בית המשפט העליון פסק דין המתווה את הדין, בכל הנוגע להליך הפסקת כהונתו של ראש שב"כ על-ידי הממשלה, והמשתמע מכך, באשר למערכת היחסים שבין הדרג המדיני לראש השירות.
"זאת, בדגש על האבחנה הראויה, בין ציפייה לנאמנות אישית, לבין הוראות הדין, על פיהן יש לפעול באורח ממלכתי ומתוך חובת אמון לציבור".
היועצת המשפטית מצידה, הדגישה כי "הותרת המצב הנוכחי ללא פסק דין שיכריע בסוגיה שעל הפרק, עלול להוביל לכך שמקרים עתידיים לא בהכרח יגיעו לביקורת שיפוטית, שכן נושא משרה בכירה אשר עשוי להימצא בסיטואציה הדורשת עמידה על עמדתו המקצועית נגד עמדתו של הדרג הפוליטי, עלול להחליט להתפטר ביוזמתו כדי להימנע מהמחירים האישיים והמקצועיים הכרוכים בהתמודדות עם הליך פיטורים, ובניסיון לשמור על עצמאותו המקצועית. סיטואציה שכזו מטבעה לא תהיה נתונה לביקורת שיפוטית".
היא סיכמה: "מתן פסק דין שיכריע בסוגיות העקרוניות, הנוגעות להיבטים המשפטיים של הפעלת סמכות הפסקת כהונתו של ראש השב"כ, כמו גם נושאי משרה בכירים אחרים שכהונתם קצובה, הוא חיוני כדי לאפשר לממלאי תפקידים בכירים במערכות הביטחון ובמערכות ציבוריות בכלל, להמשיך ולעמוד איתן על מילוי תפקידם בהתאם לגבולות הדין וללא מורא, ולא לחשוש שמא אם יציגו עמדה מקצועית או יקבלו החלטה שלא יישאו חן בעיני הדרג הממנה (בהיבטים בהם הם נדרשים להפעיל שיקול דעת עצמאי) – יוביל הדבר להדחתם.
"הדברים אמורים ביתר שאת ביחס לראש שירות הביטחון הכללי, העומד בראש מערכת היררכית, המחזיקה בסמכויות אכיפה משמעותיות אשר חלקן מופעלות באופן חשאי, לרבות ביחס לאזרחי המדינה".
