הממשלה ביקשה אחר הצהריים (שלישי) מבג"ץ לדחות את העתירות שהוגשו נגד פיטורי ראש השב"כ, לאחר ההחלטה על ביטול הפיטורים בממשלה. "העתירות הפכו תיאורטיות - והסעד שהתבקש על ידי העותרים - ביטול ההחלטה האמורה - אינו נדרש עוד", נכתב בהודעת הממשלה לבג"ץ. "דינן של העתירות מחיקה - וביטול הצווים שניתנו". בג"ץ ביקש מהעותרות להגיב עד 7 במאי לבקשת הממשלה.
1 צפייה בגלריה
רונן בר בנימין נתניהו
רונן בר בנימין נתניהו
ראש השב"כ בר וראש הממשלה נתניהו
(צילום: יאיר שגיא, DEBBIE HILL/REUTERS)
ביטול ההחלטה שהתקבל היום בממשלה אינו מבטל את צו הביניים של בג"ץ - ורק אם ייעתרו השופטים לבקשת הממשלה, יוכל נתניהו - כפי שאמרו גורמים בממשלה - להכריז על מועמד חדש בתפקיד, או לגרוע באופן כלשהו מסמכויותיו של רונן בר כראש שב"כ.
אמנם יש הלכה לפיה בית משפט לא מכריע בשאלות תיאורטיות או שהתייתרו, אך בסוגיות עקרוניות - בג"ץ סטה מכך בעבר (השופט סולברג לא). בביטול פיטורי בר - הממשלה מהמרת, ובג"ץ עשוי להוציא פסק דין עקרוני חרף ביטול הפיטורים.
היועמ"שית, בשיחות פנימיות שנערכו לאחר הודעת בר על פרישתו, אמרה שיש חשיבות שבג"ץ יקבל פסק דין עקרוני שיקבע את עצמאות השב"כ והעומד בראשו וכן את עצמאות שומרי הסף. זו גם עמדת כל העותרים ועמדת בר עצמו - כפי שאמר גם אתמול בנאום הפרישה שלו. היועמ"שית מקווה שפסק הדין יבהיר ראש שב"כ אינו תפקיד דרוש אמון אישי, אלא שהוא נאמן הציבור ושומר על האינטרס הציבורי.
באופן חריג, הממשלה הזהירה את בג"ץ כי כל רגע שבו בר נמצא בתפקיד הוא "פגיעה בלתי הפיכה בביטחון המדינה". אלא שכעת, היא מאפשרת לו להישאר בתפקיד עד יוני - בנסיבות די תמוהות.
נאום ההתפטרות של ראש השב"כ בר

הממשלה אישרה כאמור בצהריים את ביטול החלטת פיטורי ראש השב"כ רונן בר, במה שנראה כניסיון למנוע פסק דין עקרוני של בג"ץ בנושא - ולייתר את הדיון, אחרי הודעת ההתפטרות של בר ואחרי שמסר כי יעזוב את תפקידו ב-15 ביוני.
מזכירות הממשלה התקשרה לשרים כדי לעודד אותם לאשר את ההחלטה, אך כמה מהם בחרו להימנע מהשתתפות בהצבעה. בסופו של דבר הצביעו רק 15 שרים בעד ההחלטה לבטל את פיטוריו של בר.
בדברי ההסבר להחלטה נכתב כי "ראש הממשלה סבר מלכתחילה כי מן הראוי שרונן בר יפרוש בצורה מוסכמת ומכובדת מתפקידו כראש השירות כפי שפרש הרמטכ"ל. התפטרותו של רונן בר מגיעה במועד מאוחר מדי, חמישה שבועות לאחר שהממשלה החליטה על הפסקת כהונתו וגם מועד סיום כהונתו שצוין במכתב ההתפטרות מאוחר מאוד. עם זאת, תהליך מינויו של ראש השירות הבא ייארך זמן ותקופה זו תנוצל להעברה מסודרת של התפקיד".
עוד צוין בהחלטה לבטל את פיטורי בר כי "נוכח המשבר המתמשך בין רשויות המדינה בעיצומה של מלחמת התקומה, המצב הקשה בתוך שירות הביטחון, הימשכות ההליך המשפטי, רצונה של הממשלה למקד את המאמץ הלאומי בענייני ביטחון, הצורך בלכידות פנימית בייחוד בימי הזיכרון והעצמאות ומתוך אחריותה העליונה של הממשלה לביטחון המדינה; מוצע לבטל את החלטת ממשלה מס' 2904 לאחר שהיא התייתרה".
גורמים בממשלה אמרו כי "ההחלטה התייתרה מכיוון שבר התפטר ללא תנאים לאחר הגשת תצהיר ראש הממשלה, וממילא צו הביניים לא יוסר עד מועד כניסת התפטרותו לתוקף – כך שאין דרך מעשית להקדים את כניסת ראש השב"כ החדש. ראש הממשלה ממשיך לראיין כל העת מועמדים לתפקיד ראש השב"כ ויודיע על המועמד שנבחר בימים הקרובים". למרות זאת, צו הביניים שהוציא בג"ץ עדיין עומד על כנו - ולמעשה אוסר על נתניהו לערוך ראיונות.
הגורמים הוסיפו: "ההתבצרות המיותרת של בר בתפקידו פגעה בדמוקרטיה ובהפרדת הרשויות, וכל זאת בזמן שישראל מנהלת מלחמה רב-זירתית. הודעת הממשלה 2981, מיום 27 באפריל 2025, שאושרה פה-אחד, מציבה קווים אדומים בוהקים וברורים לבג"ץ, לפיהם הממשלה לא תקבל מצב שבו הדרג הממונה לא יהיה כפוף באופן מלא לסמכותה".

הציפייה של בר מפסק דין

ראש השב"כ הודיע אמש על התפטרותו, אז גם מסר כאמור כי יעזוב את תפקידו ב-15 ביוני, "כדי לאפשר תהליך סדור של מינוי מחליף קבוע וחפיפה מקצועית". בטקס לזכר חללי השב"כ, אמר: "כמי שעומד בראש הארגון לקחתי אחריות - ועתה, בערב המסמל זיכרון, גבורה והקרבה, בחרתי להודיע על מימושה והחלטתי לסיים את תפקידי כראש שירות הביטחון הכללי. לזכרם, לאורם".
בר התייחס גם לטבח 7 באוקטובר, והסביר: "אחרי שנים בהרבה חזיתות, בלילה אחד, בחזית הדרום, נפלו השמיים. כל המערכות קרסו. גם השב"כ כשל במתן התרעה. נוכח גודל האירוע, כולנו - אלה שבחרו בשירות הציבור והגנה על ביטחון המדינה כמשימת חיינו, ונכשלנו במתן שמיכת ביטחון באותו יום - צריכים להרכין ראש בצניעות למול הנרצחים, ההרוגים, הפצועים, החטופים והמשפחות ולפעול בהתאם. כולם".
הוא הוסיף: "זהו ארגון שלתפקודו התקין חשיבות שלא תסולא בפז לביטחון המדינה ולדמוקרטיה הישראלית. בחודש האחרון נאבקתי על כך, והשבוע הושלמה הנחת כלל התשתית הנדרשת בפני בית הדין הגבוה לצדק, ואני מקווה כי פסק הדין שיינתן יבטיח שהשב"כ יישמר ככזה, לאורך זמן וללא מורא".
לדבריו, "נדרשת הבהרה באשר להגנות המוסדיות שיאפשרו לכל ראש שירות למלא את תפקידו, בכפיפות למדיניות הממשלה, לטובת הציבור, באופן עצמאי ונטול לחצים. ובכך - לשרטט את הקו הברור שמבחין בין אמון לנאמנות. הדיון בבית המשפט אינו עוסק בענייני האישי, אלא בעצמאותם של ראשי השב"כ הבאים, וכמובן שאני נכון להתייצב לכל הליך שיידרש על-ידי בית המשפט לטובת כך גם בהמשך".