הממשלה אישרה היום (ראשון) פה אחד את ההצעה להדיח את היועמ"שית גלי בהרב-מיארה בהליך עוקף ועדת איתור (ועדת גרוניס) - ותוך דקות ספורות הוגשו לבג"ץ עתירות נגד המהלך. מיד לאחר האישור, שר המשפטים יריב לוין - שהגיש את ההצעה - פנה לוועדת השרים לצורך קיום שימוע לפני הדחתה.
רגע לפני ישיבת הממשלה, שדנה מחדש בהדחתה, העבירה בהרב-מיארה את חוות דעתה ולפיה ההחלטה לסיים את כהונתה באמצעות מנגנון עוקף ועדת איתור "אינה חוקית". חוות הדעת שצורפה כוללת 10 עמודים. עיינו בה כאן.
לפי ההודעה, שהועברה על-ידי המשנה שלה עו"ד גיל לימון, "ההחלטה הבהולה של הממשלה לשנות את דרך סיום הכהונה של היועצת המשפטית לממשלה אינה חוקית וסותרת את פסיקת בג"ץ. העובדה כי הממשלה לא הצליחה להקים את הוועדה המייעצת לא מצדיקה שינוי של הכללים ויצירת מנגנון שמאפשר סיום כהונה באופן שרירותי ופוליטיזציה של הייעוץ המשפטי לממשלה".
שר המשפטים לוין התייחס לחוות הדעת של היועמ"שית בישיבת הממשלה, וטען כי בהרב-מיארה "נגועה בניגוד עניינים, כל השיטה שבה כובלים את ידי הדרג הנבחר היא לא נתפסת". בהרב-מיארה לא הגיעה לישיבת הממשלה, והמשנה שלה עו"ד כרמית יוליס החליפה אותה. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו לא נכח בישיבה כשסעיף ההדחה עלה בדיון.
שר נוסף שלא השתתף בישיבת הממשלה הוא שר הפנים משה ארבל מש"ס, שנכח בישיבות במשרד הפנים מ-10:00 בבוקר ועד הצהריים. עם זאת, ההחלטה שלו לא להגיע לישיבה, ולתרץ זאת בכך שהוא נמצא בישיבה במשרד הפנים - מראה שהוא ככל הנראה לא רצה לקחת חלק במהלך של לוין להדחת היועמ"שית.
חברי ועדת השימוע ליועמ"שית שנבחרו הם שר התפוצות עמיחי שיקלי, שיהיה יו"ר הוועדה, ולצידו יהיו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי ושרת המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל. עם החלטת הממשלה, השר לוין העביר לא פחות מ-12 מסמכים לוועדה, ובהם "תולדות" ניסיונות הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה.
השר סמוטריץ' אמר: "ננהל תהליך מקצועי והוגן לבדיקת תפקודה של היועמ"שית ולבחינת טענותיה ובסופו נמליץ לממשלה בעד או נגד הדחתה. התהליך יתבצע בלב פתוח ובנפש חפצה, ותוך הבנת מרכזיות אמון הממשלה ביועמ"שית בסמכותה ובתפקודה".
שרת התחבורה מירי רגב אמרה בישיבת הממשלה כי "היועצת המשפטית לממשלה לא שומרת סף, היא שחקנית פוליטית". לדבריה, "היינו צריכים להדיח אותה עם כניסתנו לממשלה, אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם. הממשלה מוסמכת למנות ועדות, לשנות מנגנונים ולתקן עיוותים - כל עוד היא פועלת בהתאם לחוק. הטענה שמדובר ב'פוליטיזציה' היא עוד ניסיון ציני של מי שמשתמשת בכוח הפקידותי שלה כדי לחסום ממשלה נבחרת מלמשול".
שר התרבות והספורט מיקי זוהר טען שאם בג"ץ יבטל את ההחלטה להדיח את בהרב-מיארה, זה יוביל ל"משבר חוקתי אמיתי". הוא הוסיף: "אני אמליץ בכאב שנקבל החלטה אמיצה".
שר התקשורת שלמה קרעי תקף גם הוא את מערכת המשפט, ואמר כי "צריך פשוט לומר לבג"ץ לא". השר בן גביר טען שהיועמ"שית "מדברת על החלטה קיצונית אבל היא זאת שפועלת בקיצוניות ואגרסיביות". לדבריו, "כמי שחבר בוועדת השרים שתעשה את השימוע, אני מבקש שנעשה את הדיון כבר מחר בבוקר. מבטיח שנשמע את כל טענותיה. לא צריך לחכות אפילו דקה אחת. מבקש מיו"ר הצוות לקבוע דיון".
אחת העתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה היא של ארגון "משמר הדמוקרטיה הישראלית". בעתירה נטען כי ההחלטה "משנה את הכללים להפסקת כהונת היועצת המשפטית לממשלה", וכי "כמו במקרה של החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ רונן בר, גם במקרה הנוכחי דבקו בהחלטת הממשלה פגמים עמוקים הסותרים את יסודות המשפט המינהלי והופכים את ההחלטה לבלתי חוקית". עוד נטען כי "ההחלטה התקבלה בהיעדר תשתית עובדתית ומשפטית וללא עבודת מטה, ללא חוות דעת משפטית, משיקולים זרים, ותוך שהתיקון פוגע בעצמאותו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה, ומהווה שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק". גם "התנועה לטוהר המידות לממשלה" צפויה להגיש עתירה.
"שינוי טקטוני, רק בגלל שיקול זר"
ביום רביעי הודיע לוין כי הממשלה תקדם מחדש את הליך פיטורי היועמ"שית, שיעקוף כאמור את ועדת האיתור (גרוניס). "ועדת השרים תערוך שימוע ליועמ"שית, ותביא את המלצתה בשאלת ההדחה. עוד מוצע, כי הממשלה תוכל להדיח את היועצת ברוב של 75% מחבריה", נכתב. בחוות הדעת שהגיש עו"ד לימון, הוא ביקר את המהלך וטען כי "למעשה, תחת מעטה של תיקון פרוצדורה, מוצע שינוי טקטוני בתפקיד ובמעמד היועץ המשפטי לממשלה".
בייעוץ המשפטי הסבירו כי ההליך החדש להדחת היועמ"שית כולל גורמים פוליטיים בלבד, תוך התעלמות מהחובה להיוועץ עם גורם חיצוני, מקצועי ואובייקטיבי. "מדובר בהסרת ערובה מוסדית מרכזית והכרחית להבטחת יכולת התפקוד העצמאית של היועץ המשפטי לממשלה והחיונית לפיכך להגנת שלטון החוק", הסבירו. "תוצאתה של ההצעה היא פוליטיזציה של תפקיד היועץ, וכנגזרת מכך פוליטיזציה של מגוון הסמכויות הנתונות בידיו – באכיפה, בייעוץ המשפטי ובייצוג".
עוד ציין עו"ד לימון כי "ההצעה לא מציגה כל הצדקה עניינית למהלך". לדבריו, "היא נובעת, על-פי דברי ההסבר לה, משיקול זר בדמות היעדר יכולת של הממשלה להביא לפיטורי היועמ"שית המכהנת בהתאם למנגנון הקיים, המעוגן כאמור בהחלטת ממשלה קודמת, ולאחר ששר המשפטים פועל מזה מספר חודשים להקמת המנגנון הקיים, אך נתקל ככל הנראה בקשיים לממש את רצונו".
היועמ"שית בכנסת לשכת עורכי הדין
(צילום: לשכת עורכי הדין)
בייעוץ המשפטי אף האשימו כי תכלית ההצעה "ליצור עימות נוסף עם מוסדות המשפט, לרבות עם פסיקת בג"ץ". כמו כן, ציין עו"ד לימון את העיתוי שבו מועלית ההצעה "בבהילות" בישיבת הממשלה: "לקראת הגשת עמדת המדינה לבג"ץ בעניין יישום חובת הגיוס השוויונית והאחידה, ובעיצומם של דיונים על אודות קידום חקיקה שמיועדת לפטור חרדים חבי גיוס מחובה זו. זמן קצר לאחר ששר המשפטים ביקש לשכנע את היועמ"שית לשנות את עמדתה המקצועית לקראת הגשת התגובה המקדמית של המדינה לבג"ץ בעניין מבנה הוועדה לבחירת שופטים; ובראשיתה של חקירתו הנגדית של ראש הממשלה".
לכן, צוין בחוות הדעת, "עמדתנו היא כי ההחלטה בלתי חוקית, וכי קיימת מניעה משפטית לאמצה. הצעת המחליטים לוקה במגוון רחב של פגמים הליכיים ומהותיים, המקימים מניעה משפטית מובהקת מאישורה".
הייעוץ המשפטי למעשה ביקר את לוין, ואת התנהלותו מול הדחת היועמ"שית. "שר המשפטים כבר פנה הן למזכיר הממשלה והן ליו"ר ועדת החוקה של הכנסת על מנת שהממשלה והכנסת יפעלו, בהתאמה, למנות את החברים החסרים בוועדה (גרוניס, ט"צ), מתוך הכרה בכך שזו הפרוצדורה המחייבת לסיום כהונת יועץ משפטי לממשלה. כעת, לאחר ששר המשפטים נתקל בקשיים, הוא מבקש מהממשלה לשנות את הכללים. בבחינת אם הכללים לא משרתים את הצורך הרגעי של הממשלה, נשנה אותם".
עו"ד לימון השיב להאשמות חברי הממשלה שהיועמ"שית פוגעת בעבודתם, וכתב כי "הצבת גדרות משפטיות לפעילות הממשלה, אכן מובילה לעיתים לחילוקי דעות מקצועיים בין הממשלה ובין היועץ, אך לא ניתן לראות בחילוקי דעות מעין אלה, כשלעצמם, משום עילה מספקת לשינוי מן היסוד של הליך הפסקת כהונתו של יועץ משפטי לממשלה, ותוך הפיכתו להליך פוליטי לחלוטין".
פורסם לראשונה: 11:02, 08.06.25
