בצל הלחץ הבינלאומי הגובר, ובזמן שהביקורת על ישראל גוברת סביב משבר הסיוע בעזה, מנסה ירושלים לאותת על נכונותה להתקדם בעסקה לשחרור החטופים - ובו בזמן לשפר את הדימוי ההומניטרי שלה.
אלא שבמערכת הביטחונית שוררת בימים האחרונים פסימיות ביחס לסיכויי ההצלחה: בישראל מעריכים כי חמאס אינו באמת מעוניין בעסקה, וכי ארגון הטרור משלה את עצמו שהלחץ הבינלאומי לבדו יעשה את שלו. ההנחה היא כי כמות הסיוע האדירה שמוזרמת לעזה, אחרי שלדברי ישראל היא "התקפלה", רק מחזקת את תחושת המסוגלות של חמאס, שממשיך להציב דרישות מרחיקות לכת.
התשובה הישראלית שהועברה הערב למתווכות דחתה שורת דרישות עיקריות של חמאס - בהן שליטה על מפתחות שחרור האסירים, פתיחת מעבר רפיח, נסיגה מציר פילדלפי וסילוק קרן הסיוע האמריקנית לרצועה (GHF). גורמים בירושלים מעריכים כי הפערים עדיין גדולים מאוד, ושלא בטוח שניתן לגשר עליהם.
על הרקע הזה מגיעה ההחלטה המפתיעה של השליח המיוחד, סטיב וויטקוף, לשוב מחר לאזור. וויטקוף הבהיר בעבר כי ישוב רק אם העסקה קרובה מאוד לסגירה - והגעתו כעת נתפסת בירושלים כאיתות משמעותי לכך שבוושינגטון מזהים הישג אפשרי באופק. עם זאת, בצד האיתות החיובי ישנו גם חשש: וויטקוף מודאג מהאפשרות שהשרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' יטרפדו את העסקה בשל לחצים פוליטיים על נתניהו, והנושא מטריד גם את הממשל האמריקני. במהלך ביקורו, הוא עשוי לבקש להיפגש עימם ישירות - בניסיון לשכנע אותם לתמוך במהלך בשעת ההכרעה.
ביקורו האחרון של וויטקוף בישראל התקיים ב-13 במאי, אז נכח בשחרורו של עידן אלכסנדר. מאז שמר על פרופיל נמוך, והבהיר למארחיו הישראלים והקטארים כי לא ישוב לאזור כל עוד לא תהיה התקדמות ממשית. ישראל, מצידה, הסכימה בימים האחרונים לגלות גמישות בכמה נקודות - והאמריקנים רואים בכך הזדמנות נדירה, ואולי אחרונה, לסגור עסקה.
העובדה שוויטקוף מגיע כעת, שעות לאחר שישראל העבירה את תשובתה המעודכנת לחמאס דרך המתווכות, מחזקת את ההערכה שמבחינת וושינגטון ניתן להתקדם. האמריקנים מזהים תזוזה בשטח, ומאמינים שיש חלון הזדמנויות צר שדורש מעורבות אישית. עם זאת, ההערכה בירושלים היא שוויטקוף לא מתכוון רק לגבות את עמדות ישראל, אלא יפעיל לחץ גם על הצד הישראלי - כמו גם על חמאס - בניסיון להניע את השיחות קדימה.
במהלך ביקורו צפוי וויטקוף להגיע גם לרצועת עזה, לביקור באחד ממרכזי החלוקה של ארגון GHF (קרן הסיוע לעזה). מטרת הביקור היא להתרשם מקרוב מהיקף המשבר ההומניטרי, ולבחון כיצד ניתן לשפר את המענה הבינלאומי בשטח. מכאן הוא צפוי להמשיך לקטאר ולמצרים - שתי המדינות שמובילות את התיווך בעסקה ונמצאות בקשר הדוק עם הצדדים. בתוך כך, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכנס הערב התייעצות ביטחונית מצומצמת בנושא המגעים לעסקה. ייתכן כי בהמשך תישלח שוב משלחת ישראלית לדוחא או לקהיר להשלמת שיחות הקירבה.
הצנחות סיוע הומניטרי בדיר אל בלח
המערכת ההומניטרית החדשה: יותר סיוע, גם כמסר לחמאס
גורם ביטחוני בכיר התייחס היום בהרחבה למאמצים ההומניטריים, והבהיר כי כמות הסיוע שנכנסת לרצועה "עולה על מה שנדרש לצורכי תכנון מבצעי", בין השאר כדי להתמודד עם בעיית נגישות לאוכלוסיות מוחלשות - אך גם כדי "להפריך את הקמפיין השקרי על הרעבה". לדבריו, לצד מבצעי הלחימה כמו "מרכבות גדעון", נבנתה מערכת הומניטרית המותאמת לרף מחייב, שמאפשרת מענה בסיסי תוך הפעלת לחץ עקיף על חמאס.
הוא הוסיף כי בשבוע האחרון חמאס נכנס לקמפיין ממוקד בסוגיית ההרעבה - שהעולם רואה בזווית אחרת - דבר שמקרין לחץ משמעותי על קבלת ההחלטות של הדרג המדיני, ועל קביעת מנעד כמות הסיוע שנכנסת לשטח לצורך הרגעה והעברת מסרים החוצה. "אנחנו פוגשים שתי מערכות שיש ביניהן תקשורת שמסייעת אחת לשנייה", אמר בהתייחס לקשר בין ניהול הלחימה לבין ניהול המענה ההומניטרי.
לדבריו, מאז תחילת מבצע "מרכבות גדעון" ב-19 במאי, נכנסו לעזה למעלה מ-5,000 משאיות סיוע, ביניהן מעל 1.5 מיליון חבילות מזון שבועיות שסופקו למשפחות בידי חברה אמריקנית, ו-3,000 טון של מזון לתינוקות. בנוסף לכך, ישראל מפעילה מערך תומך למערכת הבריאות - הכולל תרומות דם, תחלופת צוותים רפואיים, דלק לבתי חולים והערכת מצב שוטפת. תשתיות המים גם הן זוכות לדבריו לתחזוקה שוטפת: שלושה קווי מים פעילים מובילים מים לרצועה, ובימים האחרונים הופעל גם קו חשמל למתקן ההתפלה המרכזי של יוניס"ף - שמספק מים לכ-900 אלף תושבים.
בנוגע לטענות על רעב, אמר הגורם כי "המושג הזה אינו קיים במערכת, ולא מחייב אותנו מקצועית", אך הודה כי קיימת בעיית נגישות מקומית באזורים מוחלשים. לדבריו, לצורך כך נבנתה מערכת של צירים הומניטריים - בהם מסדרון נצרים, צירים מזיקים, תנועה ישירה לדיר אל-בלח ושני מסלולים למחנות המרכז. כיום נכנסות לרצועה כ-200 משאיות בממוצע ביום: 60 לצפון, 40 למרכז ו-100 לדרום.
במקביל, ישראל חידשה את שיתוף הפעולה בהצנחות סיוע אוויריות עם ירדן, איחוד האמירויות ומצרים. מאז סוף השבוע הוצנחו 150 חבילות סיוע - בהן 18 ב-26 ביולי, 28 ב-27 ביולי, 20 ב-28 ביולי, 52 ב-29 ביולי ו-32 נוספות ב-30 ביולי. לפי הגורם, מתחילת הלחימה בוצעו בסך הכול 150 מבצעי הצנחה, שכללו קרוב ל-10,500 חבילות סיוע - בשיתוף מדינות כמו צרפת, בריטניה, גרמניה, סינגפור, ספרד וארה"ב.
בנוסף, ישראל אישרה למרוקו להכניס סיוע הומניטרי לעזה במסלול יבשתי דרך כרם שלום - לאחר בידוק ביטחוני שיבוצע בנתב"ג. לדברי הגורם, למרות שהכמות הנוכחית של הסיוע "עולה על הצורך", מדובר במהלך שנועד גם להשפיע על מצב הרוח בשטח. "מהשיח שלנו עם בני שיח והבנת השטח - יש הבנה שהצד הישראלי מתנהג אחרת, וזו הבנה שתימשך לאורך זמן", אמר.
המהלך הזה הגיע בתזמון לא מקרי. בימים האחרונים גוברת הביקורת הבינלאומית על ישראל בשל המצב ההומניטרי הקשה בעזה, כפי שנשקף בשורת תיעודים קשים. לכך נוספו תקריות אנטישמיות רבות נגד יהודים וישראלים ברחבי העולם, ניסיונות להטלת סנקציות - בהם יוזמה שנבלמה להשעות את ישראל מתוכנית Horizon האירופית - ואיומים מצד מדינות כמו צרפת ובריטניה להכיר במדינה פלסטינית אם לא תושג התקדמות מדינית בקרוב.
