שעות לאחר שגורם ישראלי הציג את המשא ומתן שנפתח על הסדרת הגבול היבשתי עם לבנון כהישג מדיני חשוב שמהווה הכרה בפועל של לבנון בישראל - כזה שאף עשוי להוביל לנורמליזציה בין המדינות - גורמים בארמון הנשיאות בביירות מיהרו להכחיש זאת.
לדברי הגורמים, שצוטטו ברשת "אל-מיאדין" המזוהה עם חיזבאללה, לא מתנהל מו"מ ישיר בין ישראל ללבנון. הם ציינו, בדומה להודעת לשכת נתניהו אמש, כי הוקמו שלוש ועדות לפתרון "הנקודות הבעייתיות עם ישראל, כהמשך ליישום החלטה 1701".
לצד זאת, הגורמים בלשכתו של הנשיא ג'וזף עאון הדגישו: "ועדות אלה לא נפרדות מהחלטה 1701, ואין משא ומתן ישיר בין לבנון לישראל. כל הדיבורים על כך שהוועדות הללו הן הקדמה לנורמליזציה הם שקריים. הוועדות יטפלו בסוגיות הקיימות, כלומר סוגיות הגבול, הנקודות השנויות במחלוקת מ-2006, חמש הנקודות שנכבשו על ידי ישראל אחרי המלחמה וסוגיית האסירים", הוסיפו.
הגולשים הלבנונים לעגו: "מגוחך"
סגן ראש ממשלת לבנון, טארק מתרי, טען כבר אתמול, לפני דברי הגורם הישראלי בצהריים, כי המו"מ מול ישראל אינו ישיר. "העמדה הלבנונית לגבי המשא ומתן על הנסיגה ומה שקשור אליה היא משא ומתן ברמה הצבאית, ולא ברמה מדינית. אין משא ומתן מדיני בין לבנון לישראל, אלא משא ומתן בין אנשי צבא", אמר מתרי בריאיון ל"א-שארק" הסעודי - כשבדבריו על "נסיגה" התכוון לאחת ממטרות השיחות מבחינת ביירות - נסיגה ישראלית מאותן חמש נקודות אסטרטגיות שצה"ל טרם נסוג מהן.
בראיון נוסף שהעניק לאחרונה, התייחס מתרי גם לטענות לנורמליזציה אפשרית מול ישראל: "יש לחץ על כמה פוליטיקאים ותנועות לא רשמיות בארה"ב ללחוץ על הממשל האמריקני לחייב את לבנון להיכנס לתהליך נורמליזציה עם ישראל", אמר. לדבריו, "ישראל משתמשת בתירוצים ביטחוניים רבים כדי לא לסגת מחמש הנקודות והסיבה שלא נחשפה היא שהיא מבקשת לפתות את לבנון לשבת לשולחן משא ומתן ישיר". כשנשאל מה תהיה תגובת לבנון אם תתבקש לנרמל את היחסים עם ישראל, השיב: "אנחנו לא מוכנים לכך, אבל לא הגענו לשלב שבו או שנחתום על שלום או שישראל תמשיך לכבוש את אדמת לבנון. עמדתנו הרשמית לא השתנתה - אנחנו מחויבים לעמדה הערבית המקיפה".
התבטאות נוספת בנושא נשמעה מצד הפוליטיקאי הלבנוני והשר לשעבר איבראהים א-דאהר, שאמר כי "הנורמליזציה של לבנון עם ישראל תלויה בעמדה ערבית" - וכי לבנון "לא יכולה לחתום על הסכם שלום עם ישראל המתוארת כאויב לפי נוסח החוקה". גם עורך עיתון א-ליואא הלבנוני, סלאח סלאם, התייחס לנושא בצורה דומה ואמר: "לבנון לא יכולה להיכנס באופן חד-צדדי לאף הסכם מחוץ להסכם הערבי. היא לא תהיה הראשונה לחתום על נורמליזציה או הסכם שלום מחוץ (לעולם) הערבי".
השיח על הנורמליזציה עלה גם בקרב הגולשים הלבנונים ברשתות החברתיות. אחד מהם ציטט מנאום של נסראללה משנת 2020, בו אמר מנהיג חיזבאללה שחוסל אשתקד: "הנורמליזציה עם ישראל מגונה ועל העמים הערבים למנוע זאת בכל האמצעים העומדים לרשותם". גולשים אחרים כתבו כי "נורמליזציה היא תמיכה באויב הכובש והשתתפות בפשעיו" וכי "מגוחך לחשוב שאנשי לבנון יסכימו עם נורמליזציה עם האויב הציוני. אלה שהקריבו את בניהם כשהידים, והקריבו את עיניהם ואיבריהם בלחימה ואת מנהיגיהם, לעולם לא יקבלו נורמליזציה עם האויב הציוני".
(צילום: ליאור שרון)
מוקדם יותר אמר כאמור גורם מדיני ישראלי כי המו"מ שנפתח הוא חלק מ"תוכנית רחבה וכוללת" - וכי ישראל מעוניינת להגיע ל"נורמליזציה מול לבנון". לדבריו, "המדיניות של ראש הממשלה כבר שינתה את המזרח התיכון, ואנחנו רוצים להמשיך את המומנטום ולהגיע לנורמליזציה מול לבנון. אנחנו והאמריקנים חושבים שזה אפשרי אחרי השינויים שקרו בלבנון. כפי שללבנון יש תביעות בעניין הגבולות, גם לנו יש תביעות ונדון על הדברים".
5 הנקודות האסטרטגיות, ו-13 נקודות המחלוקת
על קידום מו"מ על הסדרת הגבול היבשתי, נזכיר, סוכם עוד בהסכם הפסקת האש מול חיזבאללה בנומבר אשתקד, והוא יעסוק לא רק באותן חמש נקודות אסטרטגיות שצה"ל נותר בהן אחרי הנסיגה שלו מרוב דרום לבנון - אלא גם בשאר 13 נקודות המחלוקת בגבול שעובר מראש הנקרה במערב ועד הר דב במזרח, גבול שמכונה "הקו הכחול" על שום סימונו על ידי האו"ם בחביות בצבע כחול (צבעו של הארגון).
לבנון לא מסכימה עם תיחום הקו הכחול, ולטענתה חלק מהנקודות שנמצאות כעת בשליטת ישראל צריכות להיות בשליטתה. כעת, נוספה גם סוגיית חמש הנקודות האסטרגיות שנותרו אחרי הנסיגה בשל הפסקת האש הנוכחית. לבנון דורשת גם, לאורך שנים, הפסקה מוחלטת של "ההפרות" הישראליות באוויר, ביבשה ובים.
לשכת נתניהו הודיעה אתמול כי בא-נאקורה, סמוך לגבול עם ישראל, התקיימה פגישה מרובעת בהשתתפות נציגי צה"ל ונציגים מארצות הברית, מצרפת ומלבנון. בלשכת נתניהו הוסיפו כי "בתיאום עם ארה"ב וכמחווה לנשיא לבנון החדש, הסכימה ישראל לשחרר חמישה עצורים לבנונים". בסופו של דבר שוחררו ארבעה עצירים לבנונים - בהם איש חיזבאללה אחד - והחמישי אמור להשתחרר היום.
עוד אמרו בלשכת ראש הממשלה כי "במסגרת הפגישה, סוכם על הקמת שלוש קבוצות עבודה משותפות שמטרתן לייצב את האזור, ושיתמקדו בנושאים הבאים: חמש הנקודות שעליהן שולטת ישראל בדרום לבנון, דיונים בנושא הקו הכחול ונקודות שנשארו במחלוקת, ונושא העצורים הלבנונים המוחזקים בידי ישראל".
הגורם המדיני הסביר היום: "השיחות בא-נאקורה התקיימו עם נציג צה"ל, אך הסיכום הוא שהשיחות הבאות יהיו עם נציג מדיני-דיפלומטי ישראלי. זאת פריצת דרך דרמטית. מבחינת נשיא לבנון החדש, זה משהו שקשה להעביר אותו בפוליטיקה בלבנון, ולכן שחררנו חמישה עצורים לבנונים כדי שהוא יוכל לבוא לציבור שלו ולהגיד ש'בלי לירות כדור אחד הבאתי חמישה עצורים', בניגוד להתנגדות שהחריבה את לבנון. 'הבאתי אותם בדרך שונה בלי לפגוע במדינה'. המטרה היא לחזק את הנשיא מול חיזבאללה ואמל שמתנגדים לו, מתוך שאיפה להגיע לנורמליזציה עם לבנון. זו השאיפה, ולכן הקמנו את צוותי העבודה ונמשיך את השיחות".
לדבריו, "העברנו את השיח לשיחות של גורם דיפלומטי. זה צעד ראשון של הכרה לבנונית בישראל, זה עניין דרמטי. גם ההודעה שהאמריקנים הוציאו קובעת שהשיחות הבאות יהיו דיפלומטיות, ואנו עוזרים לנשיא לבנון לבלוע את העניין ולהעביר את זה הכי קל שאפשר. כפי שללבנון יש תביעות טריטוריאליות בגבול - גם לנו יש תביעות. זה לא אומר שאוטומטית אנו נסוגים ומסכימים לכל דרישה של לבנון. גם אנחנו נדרוש דברים בהתאם לאינטרס הלאומי והביטחוני של ישראל, מתוך ראייה מפוכחת שחיזבאללה עדיין חלק מלבנון, למרות שהחלשנו אותו והכינו בו משמעותית. כל התקדמות בשיחות תהיה בראייה רחבה של היתרונות והחסרונות".
האיום לא נעלם: חיזבאללה עדיין בדרום לבנון
יש לציין כי למרות הפסקת האש בגבול, ולמרות השינויים המדיניים בתוך לבנון, יש לארץ הארזים דרך ארוכה לעשות כדי להביא ליציבות בדרומה ובכלל, עוד הרבה לפני כל שיח על נורמליזציה. לצד תושבי כפרי דרום לבנון, גם משפחות פעילי חיזבאללה ותומכי ארגון הטרור חזרו לבתיהם בשבועות האחרונים. חיזבאללה אמנם נחלש פוליטית כעת בתוך לבנון, אך לא מצביע על נטישת דרך הטרור או "ההתנגדות" כלשונו.
צבא לבנון, למרות הטענות הלבנוניות כי כעת הוא מסוגל למלא את משימותיו, לא הצליח בשנים האחרונות לשלוט על המצב בדרום המדינה ולא נעשו בו שינויים משמעותיים עד כה שיבטיחו שיצליח לעשות זאת כעת. זאת, בנוסף לעובדה שכמחצית ממנו שיעים, שאם הם לא תומכי חיזבאללה, כנראה שסביבתם הקרובה כן.
דברי הגורם הישראלי בצהריים הגיעו על רקע ביקורת במערכת הפוליטית, גם מימין וגם משמאל, על המו"מ, כשבין היתר השר לשעבר איתמר בן גביר מתח ביקורת על אותה "מחווה" לנשיא לבנון וטען כי "ממשלת ישראל שוב מוכיחה את חולשתה". מפלגת יש עתיד של יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד עקצה מצידה, על רקע הביקורת בעבר מימין על ההסכם להסדרת הגבול הימי שלפיד הוביל ב-2022, וטענה כי "ראש הממשלה שמכר לציבור סיפורי הרתעה מנהל היום משא ומתן על שטחים ושחרור מחבלים ללבנון".
ביישובי קו העימות מביעים במקביל דאגה גדולה מהמו"מ המתנהל. ראש מועצת מטולה דוד אזולאי כתב הבוקר לראש הממשלה נתניהו כי "תושבי הצפון אינם מוכנים להיות בני ערובה של הסכמות רופפות או פשרות ביטחוניות". אזולאי כתב עוד לנתניהו: "אל תיתן יד לפתרונות חלקיים שעלולים להוביל להשלכות הרות גורל בעתיד, שיביא איתו שוב את חוסר הביטחון כפי שחווינו טרום השבת הארורה של 7 באוקטובר". הוא הדגיש כי "חזרת התושבים למטולה בתנאים הנוכחיים אינה סבירה, שכן רק 8% מהתושבים שבו עד כה, בשל איום ביטחוני ממשי והיעדר תשתיות מתאימות".
משה דוידוביץ', ראש מועצת מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות, אמר: "נער הייתי וגם בגרתי. ראיתי הרבה משאים ומתנים שישראל ניהלה. ראינו לאן הסכם 1701 הוביל אותנו. מדינת ישראל צריכה להיות מדינה חזקה, מדינה שיוצרת אזור חיץ. כל הסדר כזה או אחר עם האמריקנים ועם צבא לבנון אולי יכול לתרום לתחושת הביטחון, אבל הוא לא יכול להחליף את הביטחון של התושבים שלנו, אלא בעזרת נוכחות של צה"ל על הגדרות".
