אחרי שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה אסרה בחוות דעתה על ראש הממשלה בנימין נתניהו לעסוק במינוי ראש השב"כ הבא, היום (שלישי) יתקיים בבג"ץ דיון בשתי עתירות העוסקות בדרך המינוי - האחת מצדדת בעמדת נתניהו למנות את האלוף דוד זיני, והשנייה מחמירה על זו של היועמ"שית. הדיון יועבר בשידור חי - וזאת בעקבות בקשת ynet וכלי תקשורת נוספים.
נתניהו בתגובה לצו בג"ץ
(צילום: משרד ראש הממשלה )
בחוות דעתה, כתבה בהרב-מיארה כי נתניהו אינו רשאי למנות את ראש השב"כ לאחר פרישתו של רונן בר, בעקבות פסיקת בג"ץ שקבעה כי הוא מצוי בניגוד עניינים בשל חקירת הפרשות בלשכתו. בפרשות החמורות, "קטאר-גייט" והדלפת המסמכים המסווגים, חשודים בין היתר יועציו יונתן אוריך ואלי פלדשטיין.
בג"ץ קבע בפסק הדין כי נתניהו אינו רשאי לפטר את ראש השב"כ, משום שהארגון מנהל את החקירה נגד יועציו, ומכך גזרה היועמ"שית כי באותה מידה - אסור לנתניהו גם למנות אחד חדש. בחוות הדעת קבעה כי בשל האיסור, הרי שגם המועמד שעליו הכריז נתניהו, דוד זיני, פסול למינוי, וכי שר אחר בממשלה יבצע את הראיונות למועמדים.
העתירה הראשונה שתידון מבקשת לבטל את חוות הדעת, ולאפשר לנתניהו למנות ראש שב"כ כפי שמורה החוק. היא הוגשה ב-8 ביוני על-ידי בני משפחות שכולות וקרובי חטופים, באמצעות עורכי הדין איתמר ואלחנן מירון. העותרים, בדומה לעמדתו של נתניהו, כתבו בעתירה כי חוות הדעת "רצופה מחדלים", וכי "כל דחייה עלולה לעלות בחיי אדם ובנזק בלתי הפיך לביטחון המדינה".
2 צפייה בגלריה
בהרב מיארה: "רה"מ בניגוד עניינים", נתניהו: "לא ייתכן להעביר ממני את הסמכות"
(צילום: ABIR SULTAN/AFP, יואב דודקביץ', דובר צה"ל)
העתירה השנייה שהוגשה ביקשה להציב מראה לזו הראשונה, ולטעון שלא רק שאין לבטל את חוות הדעת של היועמ"שית - אלא שיש להחמיר ממנה. בעתירה שהוגשה על-ידי "האקדמיה למען ישראל דמוקרטית", נטען כי בעוד בהרב מיארה קבעה כי אחריות המינו תוטל על שר אחר, יש לפסול גם את האפשרות הזו ולהפקיע מהממשלה את סמכותה. לדבריהם, ועדת איתור של פקידים וגורמי מקצוע יאתרו עבור הממשלה את המועמד שתראה לנכון.
היועמ"שית, כצפוי, התנגדה לעתירה הראשונה ועמדה על חוות הדעת שכתבה, אולם התייחסה בחיוב אל המתווה המחמיר. לשיטתה, יש לדחות את העתירה משום שהפתרון בחוות הדעת מספיק, וכי אין לחייב את הממשלה בוועדת איתור. עם זאת ציינה כי המתווה השני שהוגש הינו "מהודק יותר".
נתניהו הגיב לעתירות באמצעות עורך דינו מיכאל ראבלו, שכתב כי "ראש הממשלה, שהוא הגורם הממונה על שירות הביטחון מטעם הממשלה והוא זה שנבחר להיות המנהל של ביטחון המדינה, הוא זה שצריך להמליץ על המועמד שנראה לו המתאים ביותר.
"לא ייתכן להעביר את הסמכות האמורה לכל שר אחר ויהיה החשוב ביותר, כשהחוק וההיגיון הפשוט מחייבים לאפשר לראש הממשלה לנהל את ביטחון המדינה", נכתב. "איך ייראו הפיקוד והשליטה הביטחוניים העליונים במדינה, אם היועמ"שית או שר סתמי יהיו אחראים עליהם? הדברים נכונים תמיד ונכונים על אחת כמה וכמה בתקופת מלחמה קיומית עצימה ורגישה. ניגוד העניינים התיאורטי וה'לכאורי' נפתר עת ראש הממשלה הודיע שראש השב"כ החדש לא יטפל בחקירת הפרשה הנוגעת לקטאר".
בשיחות סגורות שקיים בשבועות האחרונים, אמר מועמדו של נתניהו דוד זיני כי "המערכת המשפטית היא דיקטטורה ששולטת בכל המדינה". כך פורסם בהארץ. בשיחות מתח זיני ביקורת גם על השב"כ עצמו, וטען כי ראשי הארגון בשנים האחרונות "התבלבלו": "הם אומרים שהם כפופים קודם כל לחוק, אבל זה לא נכון. הם צריכים לפעול על פי חוק, אבל הם כפופים קודם כל לראש הממשלה".
הוא הוסיף כי "המצב שבו ראש הממשלה נותן לשב"כ הוראות והוא לא מבצע אותן - לא יכול להמשיך להתקיים", אך לא פירט למה כוונתו. עוד אמר זיני בשיחות כי נתניהו הבטיח לו שייאבק על מינויו "עד הסוף". זיני סרב להתייחס לדברים.
בינתיים, את תפקיד ראש השב"כ ממלא סגנו של רונן בר, ש'. זאת לאחר שבר סיים את תפקידו כבר לפני שבועיים, בעוד המינוי הקבוע עדיין נמצא במחלוקת משפטית קשה. בהודעת המינוי כתב נתניהו שיש "למנוע ואקום בתפקיד", וכי ש' יכהן כממלא המקום לתקופה של חודש או עד להשלמת מינוי זיני, המוקדם מביניהם.
פורסם לראשונה: 22:33, 30.06.25
