סמל יהב מעיין, שנפל אתמול באסון בבית חאנון, הובא הבוקר (ראשון) למנוחות בבית העלמין הצבאי במודיעין, בעיר שבה נולד וגדל. מעיין היה אמור לצאת היום הביתה לחופשת רגילה. הוא הותיר אחריו את הוריו, ניר וגלי, שחבשה על ראשה את הכומתה הירוקה שלו, וארבעה אחים, גאיה, יהונתן, אגם ונויה. בן 19 היה בנופלו.
זעקות שבר נשמעו בחלקה הצבאית, שגדלה במהלך המלחמה האחרונה, והורחבה בפעם השנייה מהחלקה המקורית. אביו של סמל מעיין נפל על ברכיו בעת שנטמן בנו, וקרא: "תכניסו אותי במקומו". סמל מעיין התגייס לצבא כחודשיים אחרי פרוץ המלחמה, בדצמבר 2023 לנח"ל - שם שירת במחלקה הפיקודית. בני משפחתו סיפרו כי הוא היה מיועד לצאת לקורס מפקדים אך סירב והתעקש להמשיך כלוחם.
הלווייתו של סמל יהב מעיין ז"ל
אימו של סמל מעיין בריאיון לאולפן ynet
(צילום: ליאור שרון)
אתמול נהרג יהב בבית חאנון, לצד חבריו לחטיבה, רס"ם (במיל׳) אלכסנדר פדורנקו (37) מבת ים, סמ"ר דנילה דיאקוב (21) ממעלה אדומים וסמל אליאב אסטיוקאר (19) מאשדוד. הארבעה נהרגו מפיצוץ מטען חבלה רב-עוצמה, בעת שנסעו בציר בבית חאנון שאמור להיות בשליטה מלאה לאחר שטוהר.
כוחות הנח"ל לוחמים באזור בית חאנון בשבועות האחרונים, מנהלים קרבות מול מחבלים, מבצעים סריקות ומשמידים תשתיות טרור. במהלך הפשיטות שביצעו אותרו אמצעי לחימה רבים ובהם: מטענים, משגרי RPG, נשקים ומחסניות. מפקד חטיבת הנח"ל, יאיר צוקרמן, אמר היום ללוחמיו לאחר האסון אתמול: ״זכרו בשביל מה אנחנו נלחמים. זו מלחמה ארוכה אבל צודקת מאין כמותה. נמשיך להילחם ברוחם ולזכרם של הנופלים".
תיעוד מפעילות כוחות הנח"ל בבית חאנון
(צילום: דובר צה"ל )
אימו של סמל מעיין ספדה בהלוויה לבנה בדמעות, לאחר שהושמע השיר "גיבור של אמא". "אתה הגיבור שלי, הגיבור של כולם. אני עדיין לא מאמינה לאותה דפיקה בדלת אתמול בערב, שפיצלה את חיי לשניים. יהב שלי בחודש העשירי, שהיה לך טוב בבטן, הוצאנו אותך וקראנו לך יהב, ישמור ה׳ בני, למה הוא לא שמר עליך", אמרה.
"ביקשתי ממך 'עזוב אותך מקרבי, כל דבר שתרצה אשיג לך', אבל הבנתי שאתה רוצה לתת לצבא. שנה וחודש שירת. כמה היינו גאים יחד איתך בטקס הכומתה כשקיבלת את הירוקה. יהב כל כולך אור, תמיד 'הכול בסדר אמא', מחודש יוני היית שם ולא התלוננת. כבר שבוע ימים שהבטן שלי מתהפכת וקוראת לך להתקשר, יש שם הודעה אחת שלא תקבל, עם וי אחד. יהב שלי ליבי נדם כשליבך נדם, אוהבת אותך".
אביו של סמל מעיין ספד לו אחרי שהושמע השיר "ילד של אבא". "יהבולי שלי, ילד שלי, לא ידעתי איך בכלל להתחיל לכתוב הספד, אבא לא כותב הספד לבנו", שיתף. "לפני 19 שנים הגעת לעולם, טוהר אינסופי, הבן הבכור שלי עם העיניים המלוכסנות. אני זוכר את המשחק הראשון של בית"ר שלקחתי אותך אליו, היית בן 9 ומאז זה בער בך.
"מאתמול יהונתן שולח לך הודעות ומחכה שתענה לו", אמר האב. "אתמול רציתי שתבוא אליי בחלום, קמתי בבוקר וקיוויתי שתגיד לי שזה חלום, שתגיד לי 'טמבל נראה לך שזה אמיתי'. ילד שלי סליחה שלא הצלחתי להציל אותך, לא הצלחתי לשמור עליך. עד סוף העולם אני לא אעזוב אותך. תזכרו את יהב שלי ותחבקו את האהובים שלכם תחייכו - זו הצוואה שלו, תהיו ראויים לו".
גאיה, ספדה לאחיה הבכור, כשהצעיף של בית״ר ירושלים, הקבוצה שאותה אהד עוטף את צווארה. "אני גאה להיות האחות הקטנה שלך. איך הלכת לי ונעלמת לי, לאיפה? זה לא מגיע לך, אתה אמור לשבת מול הסוני ולצרוח עם החברים שלך, לא שם! מה אגיד לילדים העתידיים שלי כשישאלו איפה דוד שלהם? אולי בגלגול אחר אזכה לראות אותך שוב".
אלוף-משנה איתן אברהם היה נציג הצבא בהלוויה. "אנחנו עומדים בפני פרידה בלתי נתפסת. חטיבת הנח"ל מובילה את הקרבות בבית חאנון במסירות רבה, לכן נמנע מרבים מחבריך להיות כאן היום, ואני עומד כאן גם עבורם", אמר. "עשית את תפקידך המבצעי כלוחם ובתקופה האחרונה בעוד תפקידים. תמיד ראשון להתנדב ולעזור מתוך רצון אמיתי וטהור לעזור לחבריך ולדחוף אותם קדימה. בכל קושי ואתגר ביקשת להיות הפתרון וידעת להסתכל על הדברים בצורה אופטימית".
גלי, אימו של סמל מעיין, סיפרה הבוקר בריאיון לאולפן ynet כי המשפחה המומה מהרגע שהגיעו הקצינים ודפקו בדלת. "זה בלתי נתפס. יהב ילד שכולו אהבה, חן , חיוך ונתינה", שיתפה. "הוא אף פעם לא רוצה לאכזב אף אחד ותמיד רצה לתת לכולם. החיוך שלו על הפנים תמיד מרוח מקצה לקצה. איבדנו את הדבר הכי יקר לנו להגנת המולדת".
היא סיפרה כי "יהב התחיל בנח"ל. הוא יועד למחלקה פיקודית, לצאת לקורס מ"כים ועבר את כל ההכשרה. ביום האחרון של ההכשרה, כשאמורים להתייצב ולצאת לקורס הוא נכשל במבחן האחרון של המתח. צריך לעשות שבע מתיחות והוא עשה חמש. זה קטן על יהב, זה כל כך קטן עליו, הוא אריה גדול. הוא פשוט כנראה לא רצה לעזוב את הלחימה בעזה. הוא רצה לתרום. הוא לא חשב שהוא מספיק יתרום אם ייצא לקורס מפקדים של ארבעה חודשים והחליט להישאר ולתמוך בעזה, ככה הוא הצטרף לחפ"ק של הסמח"ט".
היא אמרה כי הוא מעולם לא אמר את זה לאף אחד, אבל זו התחושה שלה. "הוא לא רצה לאכזב לא את המפקדים שלו ולא אותנו. גם בטירונות כשרצו שהוא יצא לסיירת הוא לא רצה. הוא אמר לי 'אמא אני יוצא, אני לא יכול לאכזב את המפקד שכל כך מאמין בי, מקסימום אפרוש באמצע'. הוא יצא והכשיל את עצמו בשביל לחזור".
האסון, כאמור, אירע באזור שהיה אמור להיות בשליטה מבצעית מלאה, לאחר שטוהר בתחילת המבצע בחאן יונס. הכוח נסע בציר בהתאם, בג'יפ האמר לא ממוגן עם רכבים קלים נוספים בשיירה, בהם זה של סמח"ט הנח"ל.
"פעם אמרו לי ששם הכי טוב והכי בטוח מכל המחלקות האחרות בעזה", סיפרה הבוקר אימו של מעיין. "הם נכנסים אחרונים, הם רק צמודים למג"ד. ביום חמישי הוא דיבר איתי. זאת הייתה השיחה האחרונה שלנו. הוא גם שיתף אותי שהוא היה בכל החילוצים של כל ההרוגים שהיו במהלך השבוע האחרון, גם של שריון וגם של נח"ל. אני לא חשבתי שבאירוע הבא יחלצו לי אותו".
"חייך היו כמו סדרה, לא מעכלים שזה הפרק האחרון"
בבית העלמין הצבאי באשדוד הובא למנוחות סמל אסטיוקאר, שנפל גם הוא באסון בבית חאנון. בן 19 היה במותו. "פחדתי מהיום הזה, שזה יגיע", ספדה לו אימו ליאת. "אמרו לי תהיי חיובית - בסוף מה יצא לי מזה? איפה אתה? אני לא אתקיים בלעדייך, אתה ילד שבא אליי אחרי שלוש בנות. כל כך חיכיתי לך, חיכיתי לבן, איך אהבתי אותך. אני לא יודעת איך להמשיך פה. אני לא רוצה להגיד אפילו 'זכרך לברכה' כי זה פשוט לא מתעכל לי שאתה לא איתי".
הלווייתו של סמל אסטיוקאר
(צילום: תומר שונם הלוי)
אביו יעקב נפרד: "בני אליאב היה צנוע בהליכותיו. בורא עולם, שכל ההתחזקות והתקרבות שלי אליך תהיה לזכותו של בני אליאב, ויעמדו לו זכויותיו אלו לקץ הימים. שנזכה לראות אותו בתחיית המתים. היית צנוע ונחבא אל הכלים והפכת למפורסם בכל עם ישראל".
חברו של סמל אסטיוקאר סיפר: "היית אומר לנו 'תחייכו, תשמחו' והיית צוחק עלינו שאנחנו בוכים עליך. היית אח, היית הרבה יותר טוב מחבר. תמיד כשהיית רואה בן אדם שצריך היית נותן – אפילו אם לא היה לך שקל. תמיד היינו אומרים שהחיים שלך הם כמו סדרת טלוויזיה, ואני לא מעכל שזה הפרק האחרון. תמיד היה האחראי בחבורה, תמיד היה הילד שאפשר לסמוך עליו. אני לא יודע איך אני מדבר עליך בלשון עבר. אני מבטיח שננציח אותך ואף פעם לא נשכח אותך ואת הטוב שלך. מהרגע ששמענו את הבשורה – הלב שלנו נשבר. היית הילד הכי צנוע , אף פעם לא חיפשת בעיות, לא לריב עם אף אחד".
"הלב נקרע, לקחו חצי ממני"
מאות ליוו למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בחולון את רס"ם (במיל׳) פדורנקו. "סשה אהובי, היה לך חשוב להגן על המדינה, להגן על העם שלנו ולתרום את חלקך״, נפרדה בקול חנוק רעייתו אירנה.
הלווייתו של רס"ם פדורנקו ז״ל
״סשה אהובי, לא מאמינה שאני פה בלוויה שלך, אין מילים לתאר כמה הלב שלי נקרע, לקחו חצי ממני", הוסיפה. "היית אבא נפלא, חבר טוב ונאמן, היית הראשון לעזור ולדאוג לכולם. נזכור את החיוך שלך מאושר ועושה שטויות, נהיה יחד, נשמור אחד על השני בשבילך״.
חבריו, שלחמו לצידו, הגיעו מלחימה ברצועה ללוות את חברם שנפל בקרב. הם הציבו מוט עץ על קברו, שעליו הונף דגל עם תמונתו עם הכיתוב: "אוהבים אותך גדוד 79 לעולם לא נשכח אותך״. נטלי, אחותו של רס"ם פדורנקו, עמדה לצד הקבר עם הלוחמים והתעטפה בדגל עם תמונת אחיה: ״הוא אחי הגדול ואני לפחות אני גאה בזה שהוא השאיר שתי מתנות קטנות״.
רס״ם פדורנקו הותיר אחריו אישה, שני ילדים בני שיי ושמונה, הורים ואחות. להלוויה הגיע גם שר החקלאות אבי דיכטר. אחד הלוחמים, שנפצע בתקרית, הגיע חבוש בידו, פנה לשר דיכטר: "חטיבת הנח"ל ב-18 לחודש יוצאת מבית חאנון ולא באים להחליף. חייבים להמשיך אחרת לא עשינו כלום, זאת הבקשה שלי גם בשמו של אלכסנדר״.
סגן-אלוף אליחן זרין, מפקד גדוד 79, ספד לחייל שלו. ״היית יותר מחבר לנשק, חבר שידע לתת הכול למען חבריו והמדינה. מ-7 באוקטובר שירתת ברציפות, רצית לתרום כמה שיותר. היית תמיד נכון לכל משימה, אדם של ערכים, אהבת הארץ", סיפר. "אלכס לא היה רק לוחם, הוא היה אדם רגיש, אבא ובעל למופת, שהותיר חותם בכל מקום. מורשתך תהיה איתנו, אני מצדיע לך בדרכך האחרונה״.
