מנהיג הימין הניצי בהולנד חירט וילדרס, תומך מושבע של ישראל ומתנגד חריף של ההגירה המוסלמית לאירופה, הודיע הבוקר (יום ג') כי החליט להוציא את מפלגתו מהממשלה ולפרק את הקואליציה. הפרישה הובילה בתוך שעות להתפרקות ממשלת הימין ההולנדית, שווילדרס הביע לאחרונה תסכול מכך שהיא אינה מאפשרת לו לקיים את הבטחותיו לבוחרים. ראש הממשלה דיק סכוף הודיע אחר הצהריים על התפטרותו, אבל הוא צפוי להמשיך להנהיג את הולנד כראש ממשלת מעבר עד לבחירות מוקדמות שמועדן ייקבע בהמשך ועד שתוקם ממשלה חדשה בעקבותיהן.
ההחלטה של וילדרס לפרק את הממשלה 11 חודשים לאחר הקמתה באה שבוע אחרי שחשף תוכנית הקוראת לקיצוץ דרמטי בהגירה למדינה – ואיים שמפלגתו תפרוש מהקואליציה אם לא יקודמו עשרת הצעדים הנכללים בה, בכלל זה איסור מוחלט על קבלת מבקשי מקלט חדשים וגירוש של רבבות מהגרים מסוריה חזרה למולדתם. הבוקר, משדרישותיו לא נענו, הודיע כי כל שרי מפלגתו יתפטרו מהממשלה.
הצעד של וילדרס יוביל כאמור לבחירות חדשות בחודשים הקרובים, והדבר צפוי לגרום לתקופה של חוסר ודאות פוליטית בכלכלה החמישית בגודלה בגוש האירו. תיאורטית לשאר החברות בקואליציה הייתה אפשרות לנסות להמשיך לכהן כממשלת מיעוט, אך נראה שהן בחרו לא לעשות זאת.
וילדרס, שיש הרואים בו איש ימין קיצוני, מוביל כבר שנים את המאבק בהגירה להולנד, בפרט מצד מוסלמים, והוא כאמור תומך נלהב של ישראל. כחלק מגל התחזקות הימין באירופה, ואחרי שנים באופוזיציה, "המפלגה למען החירות" שלו חוללה טלטלה פוליטית בבחירות בנובמבר 2023 כשהגיעה בהן למקום הראשון. עם זאת היא לא זכתה ברוב מוחלט, ורק אחרי חודשים ארוכים של מגעים קואליציוניים הקימה ביולי אשתקד קואליציית ימין-מרכז עם שלוש מפלגות נוספות – כשווילדרס נאלץ לוותר על ראשות הממשלה לטובת מועמד חיצוני, ראש הממשלה הנוכחי דיק סכוף. וילדרס עצמו גם לא כיהן כשר בממשלה הזו, ובמקום זאת כיהנו בה רק נציגים ממפלגתו.
ארבע מפלגות הקואליציה אומנם סיכמו על צעדים שונים לצמצום ההגירה, אבל בחודשים האחרונים הלך וגבר התסכול של וילדרס ממה שנתפס בעיניו כגרירת רגליים. וילדרס הפרו-ישראלי גם מותח לאחרונה ביקורת על התנהלות הממשלה ההולנדית ביחס למלחמה בעזה: כמו מדינות נוספות באירופה הולנד הפכה בשבועות האחרונים לביקורתית הרבה יותר כלפי ישראל, ושר החוץ ההולנדי קאספר ולדקמפ, שווילדרס תיאר כ"חלש", אף מוביל כעת את הדרישה לבטל את הסכם השותפות של האיחוד האירופי עם ישראל.
השותפות המומות: "וילדרס גורם לכולנו להיראות מטופשים"
וילדרס הציג כאמור תוכנית בת עשרה צעדים, ובהם איסור על כניסה של מבקשי מקלט חדשים, שליחת הצבא לגבולות ואיסור זמני על איחודי משפחות עבור מבקשי המקלט שכבר חיים בהולנד. הוא דרש גם להחזיר לסוריה את 60,000 המהגרים הסורים שקלטה המדינה, משום שלדבריו רוב שטחי סוריה כיום, מאז הפלת משטר אסד וסיום מלחמת האזרחים, בטוחים מספיק עבורם. התוכנית כוללת גם גירוש של כל מהגר שהורשע בעבירות מין או בעבירות אלימות. "עבירה אחת – ואתה בחוץ", תיאר את המדיניות שהוא דורש להחיל.
במסיבת העיתונאים שכינס בשבוע שעבר אמר וילדרס כי סבלנותו פקעה לנוכח חוסר המעש של הממשלה במאבק בהגירה, אחרי שהקואליציה סיכמה כבר באוקטובר על שורת צעדים ובהם החזרת הבידוק במעברי הגבול, קיצור משך התוקף של ויזות זמניות למהגרים והגבלת מספר בני המשפחה שיכולים להצטרף למבקשי מקלט שנמצאים בהולנד. "הגענו לקצה", אמר וילדרס, וציין כי הצעדים הקיימים "לא מספיקים כדי להטות את הכף". הוא הכריז כי כעת הוא "מסיר את הכפפות" – ודרש שצעדים נוקשים יותר ייושמו בתוך שבועות. "הסבלנות שלנו פקעה", אמר אז, "לא נחכה יותר!".
4 צפייה בגלריה
דילאן יסילגוז. כינתה את הפרישה "צעד לחלוטין חסר אחריות"
(צילום: Ramon van Flymen / ANP / AFP)
שותפה אחרת בממשלת הולנד, מנהיגת "מפלגת העם למען חירות ודמוקרטיה" דילאן יסילגוז, אמרה הבוקר כי היא "המומה" מהחלטת וילדרס לפרוש מהממשלה וכי מדובר בצעד לחלוטין חסר אחריות בהתחשב באתגרים שאיתם מתמודדות כעת הולנד ואירופה כולה. "זה גורם לכולנו להיראות מטופשים. יש מלחמה ביבשת שלנו", אמרה, כשכוונתה למלחמת רוסיה-אוקראינה. "במקום להיענות לאתגר, וילדרס מראה שהוא לא רוצה לקחת אחריות".
הפרישה מהממשלה באה גם שלושה שבועות לפני פסגת נאט"ו בהאג שבה ישתתפו מנהיגי המדינות החברות בברית הצבאית. כעת תארח הולנד את הפסגה כשמכהנת בה ממשלת מעבר בלבד. הודעת וילדרס צפויה גם לעכב את ההחלטה שהייתה עשויה להתקבל בקרוב על גידול היסטורי בתקציב הביטחון ההולנדי, כך שיעמוד במטרות החדשות שהציבה לעצמה נאט"ו.
לפי סקרים מהעת האחרונה וילדרס איבד תמיכה בציבור מאז הצטרפותו לממשלה, וכעת הוא זוכה לתמיכת כ-20% מהמצביעים. זהו נתון פחות או יותר שווה לזה של סיעת הירוקים והלייבור, הסיעה השנייה בגודלה בפרלמנט הנוכחי.
כינה את מוחמד "פדופיל" ואת המסגדים "מקדשים נאציים"
וילדרס בן ה-61 נבחר לפרלמנט ההולנדי לראשונה ב-1998, ונודע באירופה ובעולם בעיקר בשל העמדות הנחרצות שלו נגד האיסלאם והמוסלמים. זה שנים שהוא חי תחת אבטחה כבדה, בשל אמירות בוטות שהשמיע נגדם. בין השאר כינה את נביא האיסלאם מוחמד "פדופיל" ואמר כי האיסלאם הוא "אידאולוגיה פאשיסטית" ו"דת מפגרת". נוסף על כך קרא בין השאר להוציא את הקוראן מחוץ לחוק, ולאסור בהולנד פעילותם של מסגדים, שאותם כינה "מקדשים נאציים". פעילותו של וילדרס נגד האיסלאם צברה תאוצה ב-2004, אחרי שמהגר מרוקני רצח את הבמאי תיאו ואן גוך משום שיצר סרט שמתח ביקורת על האיסלאם. וילדרס השתתף ביצירת הסרט ההוא.
4 צפייה בגלריה
וילדרס חוגג את תוצאות המדגמים שהכריזו על ניצחונו ב-2023, כשברקע דגל ישראל
(מתוך טוויטר)
הצהרותיו ומעשיו של וילדרס נגד מוסלמים הציתו לא פעם מחאות אלימות במדינות האיסלאם, בהן מצרים, אינדונזיה ופקיסטן, ובפקיסטן אף פרסם נגדו מנהיג דת מקומי פתווה (פסק הלכה). ב-2014 הורשע וילדרס בבית משפט הולנדי בעבירה של אפליה, אחרי שבעצרת בחירות ב-2014 שאל את הקהל "מה אתם רוצים – יותר מרוקנים או פחות מרוקנים?", וכשזה השיב "פחות!" הוא ענה: "אנחנו הולכים לטפל בזה". בהזדמנות אחרת אמר כי "הזוהמה המרוקנית בהולנד הופכת את הרחובות ללא-בטוחים".
עוינותו של וילדרס לאיסלאם באה בד בבד עם תמיכה נחרצת בישראל. בין השאר הצהיר בעבר כי ירדן היא המדינה הפלסטינית, וכי שינוי שמה ל"פלסטין" ישים קץ לסכסוך במזרח התיכון וייתן לפלסטינים בית לאומי. בכתבת פרופיל שפורסמה עליו ב-CNN ב-2017 נכתב כי את עמדותיו נגד האיסלאם גיבש כנראה במסעותיו במזרח התיכון בתחילת שנות ה-80, אז טייל בסוריה, באיראן ובמצרים, והתנדב במשך שנה במושב תומר בישראל, שם עבד בגידול ירקות וענבים. "ביקרתי במדינות רבות במזרח התיכון – סוריה, מצרים, תוניסיה, טורקיה, קפריסין, איראן – אבל בשום מקום לא הרגשתי רגש הזדהות מיוחד כמו זה שאני חש תמיד כשאני נוחת בנמל התעופה בן גוריון", צוטט. לפי דיווחים, בעבר אמר גם: "כולנו ישראל – ישראל היא הקו הראשון של המערב בהגנה עלינו מפני האיסלאם".
