לקראת סוף חודש מאי, הגיעו גופי ביון אמריקניים שעקבו אחר הפעילות הצבאית של ישראל ואחר הדיונים שהתנהלו בקרב הדרג הפוליטי הישראלי למסקנה חותכת: ראש הממשלה בנימין נתניהו מתכנן תקיפה קרובה נגד תוכנית הגרעין של איראן - עם או בלי עזרה מארצות הברית. כך דיווח הערב (רביעי) ה"ניו יורק טיימס".
7 צפייה בגלריה
בארה"ב חתרו למו"מ - אך הבינו שישראל עומדת לתקוף. טראמפ, נתניהו וחמינאי
(צילום: חיים צח לע"מ, REUTERS/Evelyn Hockstein, Iranian Leader's Press Office - Handout/Getty Images , דובר צה"ל)
טראמפ: "לא אכפת לי ממה שגבארד אמרה"
(צילום: רויטרס )
נתניהו הזהיר מפני איראן תקופה ארוכה והפציר בצורך בתקיפה נגד הגרעין האיראני כבר יותר מעשור, אך נרתע כשנשיאי ארה"ב האחרונים הבהירו בפניו כי לא יצטרפו לתקיפה, כך לפי ה"טיימס". אלא שהפעם העריך המודיעין האמריקני שנתניהו מוכן "ללכת לבד" על התקיפה, ויתרה מזאת - על תקיפה משמעותית נגד פרויקט הגרעין של הרפובליקה האיסלאמית.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתר מאז חזרתו לבית הלבן למצוא פתרון דיפלומטי לסוגיית הגרעין האיראני - כולל מו"מ עם האיראנים - ועל כן ההערכות שקיבל מגופי המודיעין הותירו אותו עם דילמה קשה. נתניהו ניסה לשכנע אותו לתקוף כבר באפריל, ובחודש שעבר השניים ניהלו גם שיחת טלפון מתוחה שבה הזהיר טראמפ מפני תקיפה ישראלית חד-צדדית.
ואולם, לפי שיחות שצוטטו ב"טיימס" עם "גורמים מרכזיים המעורים בדיוני הממשל ובצורת החשיבה שלו" עלה כי בשבועות האחרונים נעשה ברור יותר ויותר לממשל טראמפ כי ייתכן שהפעם הלחץ האמריקני לא יספיק כדי לעצור את נתניהו. במקביל, החל הנשיא להתאכזב מטהרן בשל הקצב האיטי שבו התנהל המו"מ סביב הסכם הגרעין, והוא החל להסיק שהשיחות "לא מובילות לשום מקום".
בניגוד לטענות בישראל, בוושינגטון העריכו כי איראן אינה קרובה להשגת נשק גרעיני, וגורמים בממשל טראמפ לא קיבלו לאחרונה מודיעין חדש על כוונת טהרן לפרוץ לפצצה. עם זאת, בצוות של טראמפ הבינו כי כך או כך - לא יצליחו לבלום את נתניהו. הם חשו שהם "מאבדים שליטה" על המצב, ועל כן החלו לבחון חלופות. מחד עמדה האפשרות שלא להתערב ו"לעמוד מהצד", ומאידך הייתה האפשרות להצטרף לישראל בתקיפה - אולי עד כדי הפלת המשטר האיראני.
לבסוף, בחר טראמפ "בדרך האמצע", נכתב ב"טיימס". הוא הציע לישראל סיוע מודיעיני בהכנה לתקיפה, אך גם הפעיל לחץ מדיני על איראן כדי שזו תתפשר בתנאי המו"מ, תוך פיזור איומים תכופים בגורל שצפוי לה במידה שתסרב. תחילה ניסה הממשל להתנער מהמבצע, אך ככל שהתבררו הישגי התקיפה, הלך וגבר הגיבוי הפומבי מארה"ב - עד שהיום דווח כי בישראל מעריכים שארה"ב צפויה להצטרף בקרוב לתקיפות נגד איראן - וכי האמריקנים מעבירים מטוסי קרב למזרח התיכון.
ב"טיימס ציינו כי שיחות עם יותר מ-20 גורמים בארה"ב, ישראל ומדינות המפרץ הציגו כיצד טראמפ התלבט במשך חודשים אם וכיצד לרסן את הרצון של נתניהו לפעול צבאית נגד איראן - בעיצומו של המשבר המדיני הראשון בקדנציה השנייה של טראמפ, כשהוא מוקף ביועצים חדשים ונאמנים - אך חסרי ניסיון.
"נהיה חייבים לעזור לו"
ב-8 ביוני נפגש טראמפ עם יועציו הבכירים באתר הנופש הנשיאותי בקמפ דייוויד, כדי לדון בהסלמה בין ישראל לאיראן ובהתפתחויות באזור. שני גורמים המעורים בפרטים סיפרו כי ראש ה-CIA, ג'ון רטקליף, סיפק לנשיא הערכה נחרצת שלפיה ישראל "תכה" ברפובליקה האיסלאמית "בזמן הקרוב" - עם או בלי ארה"ב.
יועצי הנשיא נערכו לרגע הזה זמן רב. הרמטכ"ל האמריקני דן קיין הציג לטראמפ מפות שהכין, ובמשך שעתיים וחצי סקרו הוא ורטקליף את ההערכה שלפיה ישראל תתקוף בקרוב. סגן הנשיא ג'יי די ואנס ומזכיר המדינה מרקו רוביו, שמכהן גם כיועץ של טראמפ לביטחון לאומי, חתרו לספק לנשיא שורת אפשרויות כדי שיוכל לקבל החלטות מהירות ברגע האמת. ראשת המודיעין הלאומי של ארה"ב, טולסי גבארד, שנחשבת למתנגדת לתקיפה ישראלית באיראן, לא הייתה באותו דיון.
השמדת משגרי טילים באיראן
(צילום: דובר צה"ל)
ראש ה-CIA הגביר את מאמצי האיסוף שלו בשבועיים שלפני אותה פגישה, ויועצי הנשיא נערכו מראש כדי לספק "תפריט" חלופות אפשרי. למחרת אותה פגישה בקמפ דייוויד שוחח טראמפ עם נתניהו, ולפי שלושה גורמים שמעורים בפרטי השיחה, ראש הממשלה היה חד-משמעי בדבריו: המבצע יוצא לדרך.
לפי הגורמים, נתניהו שטח בפני הנשיא את התוכניות המבצעיות הישראליות לפרטי-פרטים, והבהיר כי לישראל כבר יש כוחות על אדמת איראן. טראמפ התרשם מ"התחכום של התכנון הצבאי הישראלי", אמרו הגורמים, אך לא התחייב בפני נתניהו כי יסייע. אחרי שהסתיימה השיחה אמר הנשיא ליועציו: "אני חושב שנצטרך לעזור לו".
עם זאת, הנשיא לא היה חד-משמעי באשר למהלכיו הבאים, והמשיך להתייעץ עם מקורביו. הוא רצה לנהל את הסוגיה האיראנית לפי תנאיו, לא לפי אלה של נתניהו, והאמין בכישורי המשא ומתן שלו. בהדרגה, כאמור, השתכנע שהאיראנים "מושכים לו באף". טראמפ היה עקבי בגישתו נגד משטר האייתוללות בסוגיית הגרעין, ולא אחת התבטא ואמר כי "אסור שיהיה להם נשק גרעיני. לפי ה"טיימס", הוא אמר ליועציו כי "נתניהו יעשה את מה שצריך כדי להגן על מדינתו".
"שדה מוקשים פוליטי"
טראמפ העדיף לאורך הדרך, כאמור, למצוא פתרון דיפלומטי לסוגיית הגרעין. הוא מינה את שליחו המיוחד למזרח התיכון סטיב וויטקוף לנהל את המגעים מול האיראנים. בתיווך עומאני, וויטקוף ושר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י ערכו כמה סבבי מו"מ, שלפי שעה העלו חרס.
לפי ה"טיימס", בביקור הראשון של נתניהו בבית הלבן בראשית פברואר הוא תדרך את הנשיא בכל הנוגע לאיראן, והציג לו את פריסת מתקני הגרעין של הרפובליקה האיסלאמית. הוא אמר לו שאיראן קרובה לפצצה. הנשיא הבין שהוא נכנס ל"שדה מוקשים פוליטי", שכן מפלגתו חצויה בין הגורמים ה"ניציים" שתומכים בתקיפה באיראן, כמו היועץ לביטחון לאומי לשעבר מייק וולץ, ובין אלה שמתנגדים להתערבות צבאית של ארה"ב בסכסוכים עולמיים, כמו למשל סגן הנשיא.
ואולם, ב"טיימס" נכתב כי בניגוד לקדנציה הקודמת של טראמפ - הפעם אין במפלגתו גורמים שמתפקדים כ"בלם", וכלל יועציו ובעלי התפקידים בקרבתו נוטים לתמוך ב"אינסטינקטים" שלו. בצד המודיעיני, ראש ה-CIA רטקליף סיפק לנשיא מידע מבלי לנקוט עמדה, ולמרות שגבארד נתפסת כאחת מהמתנגדות החריפות ביותר להתערבות צבאית אמריקנית - היא לא ניסתה לכפות את עמדותיה על הנשיא באשר לשאלה אם להצטרף לתקיפה או לא.
במרץ שלח טראמפ מכתב למנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי. אדם ששמע מהנשיא על תוכן המכתב תיאר את המסר המרכזי כך: "אני לא רוצה מלחמה, אני לא רוצה למחוק אתכם מהמפה, אני רוצה שלום". ועם זאת, היה נראה כי טראמפ אכן שוכנע ממסר בולט שהעבירה לו ישראל: החזקה באופציות צבאיות "אמינות" תחזק את עמדתו מול איראן במו"מ.
מפציץ חמקן B-2 מטיל "מפצחת בונקרים"
עוד לפני חזרתו של טראמפ לבית הלבן בינואר, בפנטגון כבר היו קיימות תוכניות מבצעיות לפגיעה במתקני הגרעין של איראן. עם כניסתו לתפקיד, אישר הנשיא לפיקוד המרכז של צבא ארה"ב (סנטקום) לתאם עם ישראל פעולות לטובת עדכון ושכלול האפשרויות הקיימות. עד אמצע פברואר, ובתיאום עם ישראל, גיבש מפקד הסנטקום, הגנרל מייקל קורילה, שלוש אפשרויות מרכזיות.
הראשונה, והמצומצמת ביותר, הייתה מתן סיוע אמריקני לתדלוק אווירי עבור המטוסים הישראליים ואספקת מודיעין עבור התקיפה. האופציה השנייה הייתה מבצע תקיפות משותף של ישראל וארה"ב, והשלישית - מבצע בהובלה אמריקנית מלאה, שבו ישראל רק מסייעת. אופציה זו כללה שימוש במפציצים כבדים, המראת מטוסי קרב מנושאת מטוסים אמריקנית ושיגור טילי שיוט מצוללות.
הייתה גם חלופה רביעית, אמרו ב"טיימס", שנזנחה במהירות - תקיפה נרחבת של ארה"ב, בשילוב מבצע קומנדו ישראלי, עם חיפוי אווירי מצד מסוקים אמריקניים או כלי טיס אחרים. בינתיים, בשעה שוויטקוף ניהל את המגעים עם טהרן, איבדו בישראל סבלנות - והתכוננו לפעולה. באפריל הגיע נתניהו לביקור בזק בבית הלבן, ובין היתר ביקש מהנשיא להעביר לישראל פצצות חודרות בונקרים לצורך תקיפת מתקן הגרעין התת-קרקעי בפורדו.
7 צפייה בגלריה
דואג שהמצב יידרדר לכדי מלחמה מתמשכת. סגן הנשיא ואנס
(צילום: Jacquelyn Martin / POOL / AFP)
טראמפ, שבאותו זמן עוד היה נחוש לתת סיכוי לדרך הדיפלומטית, לא השתכנע. בימים לאחר-מכן, יועציו הפעילו לחץ מרוכז על ישראל כדי שזו תימנע מתקיפה באיראן, והמסר שהועבר לנתניהו היה חד: "אתם לא יכולים פשוט לפעול לבד. ההשלכות עבורנו חמורות מדי". השיחות היו מתוחות, אך בממשל האמינו שהמסר נקלט בצד הישראלי.
טראמפ חשש שישראל תצא למהלך חד-צדדי או שתטרפד את השיחות עם איראן, ובמקביל דאגו מהאפשרות שישראל תפתח במבצע אך תיכשל בהשמדת תשתיות הגרעין האיראניות. המודיעין האמריקני הצליח כאמור לאסוף מידע על ההכנות הישראליות לתקיפה, והתדרוכים שניתנו לטראמפ תפסו את תשומת ליבו - והיוו את הרקע לשיחת הטלפון המתוחה עם נתניהו בסוף מאי, שבה פרק את תסכולו על ראש הממשלה.
הפגישה עם המגיש "בעל ההשפעה" - וה"גאונות של ישראל"
סגן הנשיא ואנס הגיע למסקנה שהעימות בין ישראל לאיראן הוא בלתי נמנע. שני גורמים המעורים בעמדותיו אמרו כי למרות שהיה פתוח לאפשרות של תמיכה בתקיפה ישראלית ממוקדת - ככל שהתקרב מועד התקיפה המשוער, כך גברה בו הדאגה מהתפתחות המצב למלחמה מתמשכת. את הפלת המשטר האיראני ראה כ"הסלמה מסוכנת שעלולה לצאת משליטה".
7 צפייה בגלריה
מנהלי המו"מ: שר החוץ האיראני עראקצ'י וסטיב וויטקוף
(צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein/Pool, Amer HILABI AFP, CameraObscura82 shutterstock, Smolkov Vladislav shutterstock)
ואנס מיקד את מאמציו בניסיון להגביל את המעורבות האמריקנית בעימות, ועבד עם רוביו, הגסת' וראש הסגל של הבית הלבן סוזי ויילס כדי לגבש תוכניות מגירה לשמירה על ביטחון הכוחות האמריקניים במזרח התיכון. בתחילת יוני אמר וויטקוף לעמיתיו כי ארה"ב ואיראן נמצאות על סף הסכם, אך ב-4 בחודש דחה חמינאי את ההצעה האמריקנית להסכם.
באותו יום נפגש מארק לוין, מגיש שמרני מרשת "פוקס ניוז", עם טראמפ ועם כמה מיועציו בחדר האוכל הסמוך לחדר הסגלגל בבית הלבן. לוין היה גורם "בעל השפעה" בעיצוב העמדה של טראמפ כלפי איראן, והמפגש הותיר, לדברי היועצים, רושם משמעותי על הנשיא. לאחר אותה פגישה אמר הנשיא לעוזריו כי הוא עדיין רוצה להעניק לשיחות הזדמנות, ולאחר-מכן נקבעה הפגישה בקמפ דייוויד.
גורם אמריקני המעורב בשיחות המו"מ עם איראן הסביר כי טראמפ המשיך לתמוך בשיחות המו"מ באופן פומבי, וכי לא הייתה לו כוונה מפורשת להטעות את האיראנים בנוגע למועד התקיפה הישראלית. לדברי הגורם, האפשרות שלפיה ההתבטאויות של טראמפ תרמו למבצע ההונאה הישראלי שהוביל לכך שאיראן לא הכניסה את כוחותיה לכוננות בליל המתקפה בשבוע שעבר, נחשבה ל"בונוס מבורך".
בשיחות סגורות הביע טראמפ ספקות בנוגע להחלטה הישראלית לתקוף. "אני לא בטוח לגבי ביבי", אמר לאחד ממקורביו, וציין כי הזהיר את ראש הממשלה מפני השלכות התקיפה. בלילה שבין חמישי לשישי, כשגל התקיפות הראשון עוד היה בעיצומו, הצטרף טראמפ לצוות הביטחוני שלו בחדר המצב של הבית הלבן - כשהוא משאיר את "כל האופציות פתוחות", לפי ה"טיימס". עוד באותו בוקר אמר ליועציו כי הוא עדיין שואף להגיע להסכם עם איראן.
התגובה הרשמית הראשונה מהבית הלבן אחרי התקיפות לא הגיעה מהנשיא אלא ממזכיר המדינה רוביו, שבחר להרחיק את ארה"ב מהמבצע הישראלי - ולא הזכיר כלל את מחויבות ארה"ב לבעלת בריתה, למרות שקהילת המודיעין האמריקנית כבר סיפקה לישראל תמיכה. אך ככל שהלילה התקדם והתבררה ההצלחה של הפעולה הישראלית - החל הנשיא לשנות את עמדתו הפומבית.
כשב"פוקס ניוז" שידרו סיקור נרחב של מה שתואר כ"גאונות צבאית ישראלית", החל טראמפ לרמוז שהוא ראוי לקרדיט על חלקו מאחורי הקלעים, כך נכתב ב"טיימס". בשיחות עם עיתונאים הוא החל לרמוז שהיה לו תפקיד משמעותי יותר במערכה מכפי שפורסם, ובשיחות פרטיות עם מקורביו אף אמר כי הוא נוטה כעת להסלמה משמעותית יותר - כולל היענות לבקשה של ישראל לקבל מארה"ב פצצות חודרות בונקרים כדי להשמיד את המתקן בפורדו.
אפילו אתמול הותיר הנשיא פתח לכך שוויטקוף - או אולי אפילו ואנס - ייפגשו עם גורמים איראנים בניסיון להשיג הסכם, אך כשעזב במפתיע את ועידת ה-G7 בקנדה וחזר בדחיפות לוושינגטון, כבר לא נותרו סימנים רבים לכך שהעימות צפוי להסתיים בקרוב באמצעים דיפלומטיים.
טראמפ ניסה להימנע עד כה ממלחמה במזרח התיכון - כפי שהבטיח בקמפיין הבחירות שלו - אך היום הוא כבר נשמע כמי שהולך עם הנרטיב הישראלי, שלפיו איראן קרובה לפצצה. "לא אכפת לי", אמר על הערכת המודיעין שהציגה גבארד, שלפיה איראן אינה קרובה לפרוץ לפצצה כמו שנטען בישראל.
