צח ברגרסון, לוחם מילואים בן 36 ויזם הסטארטאפ "SkyHoop", פיתח התקן לביש המשתמש בטכנולוגיה של טלפון חכם כדי להזהיר חיילים מפני איומים אוויריים. החלטתו של ברגרסון לפתח את הטכנולוגיה התקבלה לאחר שחש צורך לפעול בנושא כשראה את חבריו הלוחמים נאצלים להסתמך על חושי הראייה והשמיעה שלהם כדי להבחין בכטב"מים של האויב.
כמו אנשי מילואים אחרים, ברגרסון מינף את המומחיות האזרחית שלו יחד עם ניסיונו הצבאי כדי לחזק את תעשיית הביטחון הישראלית.
הסטרטאפ של ברגרסון יצא לאור - אחרי שנשמר תחת מעטה סודיות - כדי להוביל פיילוט באוקראינה בזמן שמתנהלים דיונים לבחינתו על ידי מחלקת ההגנה של ארה"ב.
בזמן שהנשיא האמריקני דונלד טראמפ מתווך בין ישראל לחמאס במגעים להפסקת אש ברצועה, סטרטאפים ישראליים כמו זה של ברגרסון מושכים השקעות מקרנות הון-סיכון אמריקניות וישראליות ורוצים להתבסס על שוק אירופי צומח לייצוא ביטחוני ישראלי, אחרי ששורת מדינות ביבשת החברות בברית נאט"ו החליטו להגדיל באופן דרמטי את תקציבי הביטחון שלהן.
סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי יותר משליש מהסטרטאפים הביטחוניים הישראליים שרשומים בארגון הישראלי Startup Nation Central, העוקב אחר חדשנות במדינה, הוקמו לאחר טבח חמאס ב-7 באוקטובר. ברויטרס ציינו גם כי במהלך חודש יוני, המלחמה בין ישראל לאיראן הדגישה את היעילות של מערכות ההגנה האווירית של ישראל. לפי הדיווח, שהתבסס על נתונים של משרד הביטחון, ירושלים יירטה 86% מהטילים הבליסטיים שטהרן שיגרה לעברה במהלך המלחמה.
3 צפייה בגלריה
הגדילו דרמטית את תקציב הביטחון. טראמפ ומנהיגי נאט"ו בפסגה בהאג
(צילום: Ben Stansall/Pool Photo via AP)
אופייה המשתנה של המלחמה גורם לשינויים ברכב ביטחוני ברחבי העולם. צבאות במדינות מערביות דורשים טכנולוגיה חדשה שנבחנה בקרב ושעברה שיפור בעזרת הלוחמים בשטח. כ-20% מאנשי המילואים בישראל עובדים בתעשיית ההיי-טק.
סטרטאפים ישראליים משכו השקעות מקרנות הון-סיכון אמריקניות גדולות שבעבר נמנעו מהסקטור הביטחוני, מאחר שהוא נחשב מסוכן יותר ועמוס בדרישות רגולטוריות. גם חברות הון-סיכון ישראליות החלו להשקיע בתחום.
ליטל לשם, מילואימניקית ישראלית, הייתה שותפה בחודש דצמבר בהקמת "Protego Ventures", קרן שחקרה כ-160 חברות ביטחוניות וגייסה כ-100 מיליון דולרים. היא צופה שהקרן תשקיע בכארבע חברות עד סוף השנה. "אנשי מילואים יוצאים משדה הקרב ומקימים חברות חדשות כדי לפתור בעיות אמיתיות שחוו בזמן אמת בשטח", אמרה לרויטרס.
לדברי לשם, החברות הללו יעמדו בפני אתגרים גדולים בהתרחבות לשוק העולמי ובהתגברות על משוכות רגולטוריות. עם זאת, היא צופה שכמו תעשיות הסייבר בארץ, יזמים ישראליים יכולים לשגשג עם בסקטור הביטחוני. היא ציינה בנוסף כי היזמים ראו בעבר בארה"ב את "הגביע הקדוש" עבור שוק היעד שלהם, אך גם מגמה זו חווה שינויים.
לפי רויטרס, סטרטאפים ישראליים מקווים להרוויח מדרישתו של טראמפ שמדינות אירופיות ייקחו על עצמן, במקום ארה"ב, חלק מהנטל בהגנה על היבשת שלהן.
בפסגה שנערכה בהאג בחודש שעבר הכריזו מנהיגי המדינות החברות בנאט"ו על תוכנית חדשה להוצאות ביטחוניות, שבמסגרתה הוחלט על יעד חדש של השקעה ביטחונית של 5% מהתמ"ג של כל מדינה - זינוק אדיר ביחס ליעד הנוכחי שעומד על 2% בלבד. המספר כולל 3.5% שיושקעו ב"הגנה מרכזית" כמו כלי נשק וחיילים, ו-1.5% שישמשו להשקעות הקשורות לביטחון. עלייה כזו בהשקעה הביטחונית, שתבוצע בהדרגה במשך עשור, משמעותה השקעה של מאות מיליארדי דולרים על הוצאות ביטחוניות.
הייצוא הביטחוני הישראלי הגיע לשיא של 14.8 מיליארד דולרים בשנת 2024, לפי נתונים של משרד הביטחון מחודש שעבר, בעוד שהייצוא לאירופה מהווה יותר מ-50% מהמכירות הללו - לעומת 35% בשנת 2023.
למרות קריאות של כמה מדינות להחרים כלי נשק ישראליים, "כשצד אחד רוכש, בסופו של דבר, הוא רוצה לקנות את המוצר הטוב ביותר שאפשר", אמר תת-אלוף יאיר קולס, ראש סיב"ט (הסוכנות האחראית על היצוא הביטחוני).
לפי קולס, בעיקר בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה, מדינות אירופיות משדרגות את הצבאות שלהן ושולחות ציוד ישן לקייב, ומחליפות אותו במוצרים חדשים - רבים מהם מישראל. הוא הוסיף כי הסיפור של ייצוא הנשק הישראלי הוא חלק מטרנד גלובלי גדול יותר.
התגובה הפוליטית החריפה מדאיגה, ציין, בגלל שמצד אחת החדשנות הישראלית היא פורצת דרך וברמה עולמית, אך ישנה "דה-לגיטימציה של ישראל".
