בכירים בקבינט מעריכים כי בניגוד לרושם שנוצר, ההיתכנות לנורמליזציה עם סעודיה נמוכה מאוד - והסיבות לכך רבות. כל עוד אין הסדר בעזה, אין סיכוי שהסעודים יצטרפו להסכמי אברהם או "ישלמו במטבע" של תמיכה במדינה פלסטינית. בנוסף, מעמד ישראל בעיני הסעודים ירד, והם זקוקים לה הרבה פחות מבעבר. דווקא על רקע זה, גורמים מדיניים מציינים כי מדינה אחרת - סוריה - מתקדמת עם ישראל במגעים שקטים, לא לשלום, אלא להסכם ביטחוני מוגבל.
טראמפ: מדינות פנו לאחרונה כדי להצטרף להסכמי אברהם, חשבתי שגם איראן תרצה
(צילום: פוקס ניוז)
3 צפייה בגלריה
בלי פתיחת שגרירויות, אולי לחיצת ידיים. טראמפ, אל-ג'ולאני ונתניהו
(צילום: Haj Suleiman/Getty Images, דובר צה"ל , AP Photo/Matias Delacroix, Abdulaziz KETAZ / AFP, מארק ישראל סלם, AP PhotoAlex Brandon )
בזמן ממשל ביידן, סעודיה שאפה לברית הגנה מלאה עם ארה"ב - מהלך שדרש רוב של שני שלישים בסנאט. בגלל התנגדות הדמוקרטים, נוכח הפרות זכויות האדם מצד סעודיה, נדרשה ישראל כדי להביא את הרוב הדרוש, בעיקר מקרב הרפובליקנים. כיום, עם הנשיא טראמפ בשלטון וכשהם באופוזיציה, הדמוקרטים לא צפויים לאפשר לו הישג כזה. גם הסעודים מבינים זאת - ולכן אינם ממהרים להסכם עם ישראל.
ייתכן שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בונה על כך שנורמליזציה תושג דרך הסדרה בעזה, ואולי גם מעורבות סעודית בניהול הרצועה. ייתכן שתעלה נוסחה כלשהי שתכלול הסכמה ישראלית עקרונית למדינה פלסטינית - אך בישראל מבהירים: הסיכוי לכך נמוך מאוד. ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו מסוגל פוליטית להעביר הסכמה כזו. על רקע זה יגיע היום לוושינגטון השר רון דרמר, איש סודו של ראש הממשלה ומי שמקורב לממשלו של טראמפ. לפי ההערכות, בשיחותיו שם יעלה גם נושא הרחבת הסכמי אברהם.
בריאיון שהעניק אתמול לרשת "פוקס ניוז", טען טראמפ כי מדינות נוספות "פנו לאחרונה" בבקשה להצטרף להסכמים. "יש לנו מדינות נהדרות בהסכמי אברהם, ואני חושב שנתחיל לצרף עוד", אמר. כשנשאל על האפשרות שסוריה תצטרף, השיב: "אני לא יודע. הסרתי את הסנקציות נגדם - זה משמעותי".
שר החוץ גדעון סער התייחס גם הוא לנושא הרחבת מעגל הנורמליזציה, ואמר היום במסיבת עיתונאים משותפת עם מקבילתו האוסטרית ביאטה מיינל-רייזינגר כי "ישראל מעוניינת להרחיב את מעגל הסכמי אברהם", והזכיר את סוריה ולבנון כשכנות שלישראל יש עניין לצרפן, תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים. לדבריו, "ישראל החילה את חוקיה על רמת הגולן לפני יותר מ-40 שנה - ובכל הסכם שלום, הגולן יישאר חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל".
במקביל סער קרא לאירופה לתמוך ביוזמת הפסקת האש שמובילה ארה"ב, והבהיר: "אמרנו 'כן' להצעות של השליח האמריקני סטיב וויטקוף שוב ושוב. לצערנו, עד כה חמאס לא עשה זאת. חמאס מנסה להשתמש בחטופים כדי לכפות תוצאה שתשאיר אותו שולט בעזה - זה לא יקרה. אנו מעדיפים פתרון דיפלומטי, אך אם לא תהיה ברירה - נשתמש גם באמצעים צבאיים".
3 צפייה בגלריה
טראמפ ואל-ג'ולאני. השתלבות אינטרסים נדירה
(צילום: AFP PHOTO / SAUDI ROYAL PALACE / BANDAR AL-JALOUD)
סוריה? הסכם שלום זה לא יהיה, אולי הסדר ביטחוני
המדינה שנראית על פניו הקרובה ביותר להצטרף להסכמי אברהם היא סוריה. יש כאן השתלבות אינטרסים נדירה בין נשיא סוריה אחמד א-שרע (מוחמד אל-ג'ולאני), שרוצה השקעות זרות וביטול סנקציות, לבין ישראל שמעוניינת בביטחון בגבולה הצפוני. אין מדובר בשלום חם ופתיחת שגרירויות - אלא על הסכם ביטחוני. גם אם ייחתם, לא מדובר בנורמליזציה מלאה. "מי שמדמיין לנגב חומוס בדמשק - שימשיך לחלום", אמר אחד הגורמים. ההסכם עשוי לכלול ערבויות ביטחוניות והתחייבות לפעול נגד פעילות טרור.
ההבנות האפשריות בין ישראל לסוריה אינן כוללות שינוי בריבונות בגולן - אלא צעדים הדרגתיים בתוך שטח סוריה בלבד. מדובר בין היתר בפעולות למניעת התבססות איראנית, הרחקת פעילי טרור ואכיפת שקט באזור הגבול. על-פי פרסומים זרים, ישראל כבר עשתה שימוש בשטח האווירי הסורי בתקיפות באיראן - מה שמעיד על הבנות קיימות בין המדינות, גם אם אינן רשמיות.
הבסיס להסכם הוא הסכם הפרדת הכוחות בין המדינות מ-1974, שסיים את מלחמת יום הכיפורים ואת תקופת ההתשה שלאחריה. ההסכם קבע את הגבול, את פריסת הכוחות ואת מנגנוני הפיקוח - ומאז החזיק מעמד גם בתקופות מתוחות. בישראל מאמינים שאפשר לעדכן אותו להתמודדות עם אתגרי ההווה, בתנאי שסוריה תראה סימנים אמיתיים של ריסון ושל ניתוק מהשפעה איראנית ישירה.
3 צפייה בגלריה
נשיא אינדונזיה פרבואו סוביאנטו. מועמדת בולטת, אך נדרש סיום הלחימה בעזה
(צילום: Ludovic MARIN / AFP)
המועמדת הבולטת מדרום-מזרח אסיה
לשאלה אילו מדינות כן עשויות להצטרף להסכמי אברהם, בכירים בישראל מעריכים כי אם בכלל - מדובר במדינות מהמעמד השני והשלישי. אינדונזיה היא מועמדת בולטת, אך גם שם נדרש סיום הקרבות בעזה כתנאי מקדים. באפריקה ייתכנו התפתחויות מול מדינות כמו ניז'ר, מאלי או ג'יבוטי. גם אזרבייג'ן עשויה להעמיק את יחסיה עם ישראל - אף שכבר היום מתקיים שיתוף פעולה אסטרטגי עמוק בין המדינות.
ולגבי עסקת החטופים - למרות הצהרותיו האופטימיות של טראמפ, שאמר כי הסכם הפסקת אש ייתכן כבר השבוע, גורמים שמעורים במו"מ מבהירים כי אין התקדמות ממשית. "הצהרות טראמפ לא תמיד מחוברות למציאות", אמרו בכירים בקבינט. "הוא הצהיר לא פעם שצפויה הפסקת אש בעזה או שחרור חטופים - וזה לא קרה. הוא זורק הצהרה, ממשיך הלאה, ואף אחד לא בודק".
לדברי הגורמים, אחרי המלחמה באיראן - כל השחקנים האזוריים עושים הערכת מצב. באיראן מתלבטים אם להמשיך להשקיע בתוכנית הגרעין, לאור העובדה שהיא ניזוקה על-ידי ישראל וארה"ב. גם האכזבה מהתפקוד של מדינות ציר ההתנגדות - ובעיקר חיזבאללה - מאלצת את האיראנים לשקול מחדש את סדרי העדיפויות שלהם.
בישראל מעריכים כי איראן תנסה להישאר לפחות חלקית עם תוכנית הגרעין, אך גם תחפש נקמה. שינוי עומק ביחס לאויבותה לישראל לא צפוי, אלא אם יתרחש שינוי שלטוני. "גם אם תיסוג - היא לא תפסיק לראות בישראל אויב", אמר אחד הבכירים. רק הבוקר הצהיר טראמפ ברשת החברתית Truth Social שבבעלותו כי הוא "אינו מדבר עם איראן" וכי "הוא גם לא מציע לה דבר" - זאת בניגוד לדבריו מהשבוע האחרון, שבהם טען כי טהרן הביעה עניין במו"מ וכי הוא צפוי לשוחח עימה.
הגורמים התייחסו גם לפוסטים של טראמפ שקראו לבטל את משפט נתניהו או להעניק לו חנינה. לדבריהם, הדברים לא תואמו עם רה"מ, והם נובעים מהזדהות אישית: "טראמפ עבר את זה בעצמו, ועכשיו הוא רואה את נתניהו. אבל צריך לזכור – כשמישהו כמו טראמפ נותן לך הצהרות כאלה, הוא גם עלול לבקש תמורה בהמשך".
