נועם גלבוע, אחותה של דניאלה ששוחררה אתמול מהשבי אחרי 477 ימים יחד עם לירי אלבג, קרינה ארייב ונעמה לוי, פרסמה סטורי באינסטגרם וכתבה: "סוף-סוף הגיע הרגע שחיכיתי לו שנה ושלושה חודשים. אני רואה את כל הסרטונים והתמונות ועדיין לא קולטת. לא יכולה לתאר במילים איזו שנה זאת הייתה, אבל בכל רגע בה נשארנו חזקים ולא ויתרנו. האור שלנו הגיעה הביתה, היא הדמות להשראה שלי ותמיד תישאר. אני פשוט גאה שזאת אחותי. הבנתי מה זה להיות מאושרת".
החטופות פוגשות לראשונה את המשפחות
(צילום: דובר צה"ל )
(צילום: ירון ברנר )
נועם הבהירה כי המאבק של המשפחה לא נעצר - עד שישוב החטוף האחרון. "המשפחה שלנו שלמה שוב. נמשיך להילחם עד ש-90 החטופים יחזרו", כתבה.
ענבר דדון, אימו של בן זוגה של דניאלה, סיפרה הבוקר ל-ynet על ההתרגשות הגדולה משחרור דניאלה, ש"היא כמו הילדה שלנו". דדון נפגשה עם דניאלה אתמול בבית החולים, והוסיפה כי היא סיפרה למשפחה על מה שחוותה בשבי חמאס ברצועת עזה. "היא עברה תקופה ארוכה מאוד במקום מאוד-מאוד קשה, אבל בינתיים החיבוק והחיוך אומר הרבה, ויש לנו דרך לעשות", הוסיפה.
דדון שיתפה כי דניאלה נחשפה ברמה מסוימת למאבק לשחרור החטופים: "היא ידעה פחות או יותר מה קורה. שנלחמים עליה, ושכל עם ישראל נלחם עליה. היא ראתה את אמא שלה, היא גם שמעה אותה פעם אחת ברדיו. אז היא ידעה".
בנוגע לסרטון הטרור הפסיכולוגי של חמאס שפורסם בחודש נובמבר האחרון, שבו נטען כי דניאלה אינה בחיים, סיפרה כי "אלה היו ימים מאוד קשים של דאגה מאוד גדולה, של פחד בלב. הייתה תחושה מאוד חזקה שאמרתי לעצמי 'אני לא מאמינה, זה מניפולציה של חמאס', ואני שמחה שבאמת הכול בסדר". דדון שיתפה בסוף דבריה כי דניאלה נחשפה לאהבה של עם ישראל, ואמרה כי "היא קצת בהלם מכל זה - אבל תודה לכולם".
3 צפייה בגלריה
מפגן תמיכה בדניאלה גלבוע מחוץ לביה"ח בילינסון על-ידי תלמידי חטיבת עלומים, פתח תקווה
(צילום: שאול גולן)
דודתה של דניאלה, דקלה שרעבי, אמרה הבוקר לחדשות קשת כי שוחחה אתמול עם אחייניתה ששוחררה: "היא שמחה ונרגשת מאוד. היא מחובקת על-ידי כל המשפחה הגרעינית שלה שם והחבר שלה, שכל כך חיכה לה, והצוות הרפואי ולאט-לאט היא תבין שכל עם ישראל בעצם מחבק אותה".
בריאיון סיפקה פרטים נוספים על שהותה של דניאלה בשבי ואמרה כי היא בעיקר דיברה ערבית והצליחה ללמוד את השפה. "היא גם 'למדה' לשתות קפה שחור", אמרה.
דניאלה סיפרה למשפחה שהיא נחשפה למלחמה של אמה כדי להשיבה: "אמא שלה באמת מיוחדת במינה. איך שהיא עברה את כל התקופה הזאת ואיך שהיא החזיקה, אספה את עצמה והייתה דרוכה והייתה לה משימה מההתחלה להחזיר את הבת שלה הביתה והיא האמינה בזה. התקווה הזאת והאמונה הזאת החזיקו לא רק אותה אלא את כל המשפחה".
"דניאלה ראתה אל-ג'זירה והן שמעו גם רדיו והיא שמעה גם את אמא שלה ברדיו. היא הייתה די מעודכנת בכל הפרטים. היא ידעה שנלחמים עליה פה. כולן ידעו שם וזה חיזק אותן, זה ממש החזיק אותן. והיחד הזה החזיק אותן, לשמוע שכולם רוצים שהן יחזרו כבר וזהו. כן, זה מאוד מרגש".
דודתה סיפרה על המאבק הבלתי-פוסק, במשך 477 ימים - והתייחסה גם ל"רמז" האכזרי שסיפק חמאס - שלפיו דניאלה, שכידוע חזרה אתמול בחיים, על הרגליים, מתה בשבי. "זה היה מטלטל ממש. בכלל כל 15 החודשים האלה היו סיוט מתמשך. התמונה הזאת שהם פרסמו זה טלטל לגמרי, לא ידענו. הסיפור הזה של אי-ודאות של משפחה שלא יודעת מה קורה באמת והאם זה נכון ואם זה לא נכון, אני לא מאחלת לאף אחד".
(צילום: ירון ברנר)
"זה חוסר אונים כי אתה לא יכול לעשות כלום ואתה לא יודע. זה היה מטלטל, באופן אישי זה מאוד שבר אותי, היה לי קשה עם זה בחודשים האחרונים. אתמול ראינו שהם שקרנים ומפלצתיים וכאלה רשעים, איך אפשר לעשות דבר כזה בכלל למשפחה. אנחנו זכינו בה והיא זכתה בחיים. יש לה יום הולדת, לידה מחדש".
לטענת הדודה, התצפיתניות השבות לא התרגשו מ"טקס הראווה" שארגן ארגון הטרור חמאס. "זה בכלל לא עניין אותן. הן היו בשלהן, הן היו בניצחון, הן ידעו שהן יוצאות הביתה, שהן ניצחו את השבי, שהן חוזרות לחיים שלהן, חוזרות למשפחות שלהן, גאות, זקופות. פשוט אמיצות, גיבורות ראינו שהן אלופות אחת-אחת", סיכמה.
בתוך כך, מיכאל נימרי, אביה של סרן עדן נימרי שנפלה במוצב בנחל עוז, התייחס בריאיון לאולפן ynet לשחרור ארבע התצפיתניות, ואמר: "אנחנו לא צריכים תזכורת אבל אתמול הייתה סוג של סגירת מעגל". הוא הוסיף: "עדן שלנו נלחמה במיגונית, ונתנה בסוף לחטופות לחזור אלינו. באותו מרחב מוגן מצאו עצמן 29 חיילות שרק עדן והצוות שלה חמושות. 150 מחבלים נכנסו למוצב באותו היום". לדבריו, "עדן לקחה פיקוד עם הלוחמות שלה וארגנה מארב למחבלים, שבזכותו 13 בנות הצליחו לרוץ לחדרים".
אלה בן עמי, בתו של החטוף אוהד בן עמי, הוסיפה בשיחה עם ynet: "זה יום מרגש, אלה רגעים שחיכינו להם כל כך הרבה זמן. אני מנסה להתרכז בזה, הרבה זמן לא הצלחתי לשמוח ככה". לדבריה, "חייבים המשכיות להסכם, שלב ב', ואם צריך אז גם שלב ג'. בכל יום כזה אני חושבת על אבא, איך ייראה השחרור שלו. יש חששות לגבי המשך ההסכם אבל אני אופטימית מאוד שהוא ימשיך באופן רציף לשלב ב'".
עוד אמרה אלה כי "אנחנו ומתמודדים עם ארגון טרור שיכול שוב להחליט להפר את ההסכם, כמו במקרה של ארבל יהוד, וגם במדינה שלנו הדברים לא הכי יציבים. אבל אני אופטימית שנחזיר את כל החטופים ושהסיוט הזה ייגמר". על הרשימה שצריכה להגיע בנוגע למצבם הרפואי של החטופים: "אני לא מצליחה לעכל שרשימה כזאת תגיע, אני מדחיקה. אני לא רוצה לחשוב על זה עדיין".
