זאת הייתה פעולה אחת יותר מדי. התקיפה הישראלית ברובע המגורים של דוחא בירת קטאר הייתה אולי הקש ששבר את גב הגמל. העולם הערבי בפרט והעולם המערבי בכלל נדהמו מהצעד הזה, שנתפס כצעד של טירוף מצידו של נתניהו וממשלתו.
מי שהאזין לדיון החירום במועצת הביטחון הלילה נדהם מהאהדה חסרת התקדים כלפי קטאר מצד הקהילה הבינלאומית, בזמן שישראל ספגה גינויים ללא הפסקה. במערב לא מבינים כיצד ישראל מעזה לתקוף את קטאר, שנתפסת על ידי העולם כשווייץ של המזרח התיכון – המדינה שמתווכת בשורה של סכסוכים בינלאומיים ורשמה הצלחות בסיום משברים באפריקה, באסיה וגם בשחרור החטופים מעזה.
התקיפה בדוחא, שבה איש מבכירי חמאס לא חוסל
הקהילה הבינלאומית לא הבינה איך ישראל - זו שביקשה מקטאר לשמש כמתווכת אחרי שביקשה ממנה להכניס מזוודות כסף לעזה כדי לפייס את חמאס - פוגעת בצוות המשא ומתן של חמאס בשעה שהוא יושב במבנה בדוחא ודן בהצעת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
אבל האמת יותר מורכבת. בישראל אמרו שהצוות שישב בדוחא היה זה שהיקשה על המשא ומתן וטרפד כל הצעה - וסברו שדווקא פעולה כזו תקדם את המשא ומתן ואת סיום המלחמה. אבל הפעולה נכשלה והתוצאה הייתה הרת אסון. קטאר ספגה השפלה אדירה לעיני כל העולם הערבי, חמאס ירד למחתרת ולפחות לטווח קצר - אין משא ומתן לעסקת חטופים. אף אחד לא יודע מה יקרה בטווח הבינוני ובטווח הרחוק.
"באירועים מהסוג הזה אתה לוקח סיכון שאתה יכול לא להצליח במשימה", אמר בכיר ישראלי. "זה אף פעם לא 100 אחוז. תאר לעצמך שהיינו מצליחים. היינו משלמים מחיר, אבל זה שווה כי כל הנהגת חמאס נערפה. לכן אי אפשר לשפוט את האירועים בדיעבד, אלא בשאלה של עלות-תועלת בהקשר הכולל שלהם".
"גם אם כולם היו נערפים זה לא היה משפיע על העסקה", טען הבכיר. "כשערפנו את הנייה לא היתה עסקה? כשערפנו את יחיא ומוחמד סינוואר ואת מוחמד דף לא הייתה עסקה? בסוף חמאס עושה עסקה בגלל שיקולים שלו ואינטרסים שלו ולא בגלל כעס או אי-כעס על ישראל. זה יכול להשפיע על מערך כוחות פנימי בחמאס אבל בממדים האלה ולא בגלל שתקפנו אין עסקה. אין השלכות רבות על העסקה אלא אם האמריקנים יחליטו ללחוץ חזק לכיוונה. זה השינוי היחיד שיכול להיות כי האינטרסים של שאר השחקנים לא משתנים".
הוא הביע ביטחון שקטאר תחזור לתווך: "האינטרס שלה בתיווך נשאר כי זה מאפשר לה להחזיק את חמאס שם ולהראות שיש לה נכסים מול ארה"ב והעולם הערבי". בנוגע לשאלה אם הכעס האמריקני על ישראל אמיתי, אמר: "זה נראה כך לפי התגובות של טראמפ שהוא באמת לא מרוצה, אבל לא ברמה של שבירת כלים. וגם לטראמפ יש אופי כזה: הוא מצטרף להצלחות כמו שהיה עם איראן. אם הייתה הצלחה אולי היה מגיב אחרת, אבל עכשיו מעדיף לתפוס מרחק".
בכל מקרה, לדברי הבכיר הישראלי, לא צפוי שינוי בפעולה לכיבוש העיר עזה: "זה כבר הוחלט וזה לא סותר. לפעולה בעזה יש לוח זמנים משלה והיא בפועל כבר קורית".
4 צפייה בגלריה
תקיפה בעזה. "לפעולה לוח זמנים משלה - והיא כבר קורית"
(צילום: AP Photo/Yousef Al Zanoun)
מאחורי הקלעים יש התרוצצות גדולה. האמריקנים מנסים להוציא מתוק מעז וחושבים שאפשר לקחת את המשבר הזה ולהוציא ממנו עסקה, אולי המהלך האחרון שיציל את עזה מכיבוש. אבל ההערכה בישראל היא שגם אם הפעולה הייתה מצליחה והנהגת חמאס היתה מחוסלת - לא בטוח כלל שחמאס היה מקבל את הצעתו של טראמפ. היא מנוגדת להיגיון - מדוע שחמאס יסכים לשחרר ביום הראשון את כל 48 החטופים, ולאבד את החסינות שלו.
האם הפעולה הישראלית תכניס את הצמרת של חמאס לחשיבה מחדש? ההערכה בישראל היא שלא היה קורה שינוי גם אם הפעולה היתה מוצלחת, קל וחומר כשהפעולה לא הצליחה.
השר לעניינים אסטרטגים רון דרמר נמצא עדיין בוושינגטון ומדבר עם טראמפ ואנשיו. דרך "וול סטריט ג'ורנל" ו"פוליטיקו" הדליפו האמריקנים את התסכול שלהם מנתניהו. "בכל פעם שיש התקדמות, הוא מפציץ", אמרו. אבל ייתכן שמדובר במס שפתיים בלבד ושישראל קיבלה אור ירוק מהאמריקנים לבצע את הפעולה - ונראה שהאמירות לפיהן טראמפ לא היה מרוצה מהתקיפה הן ניסיון לצאת ידי חובה. גורמים שמעורים בנושא אמרו כי הדיווחים על שיחה קשה בין נתניהו לטראמפ לא היו ולא נבראו. ישראל לא ביקשה אישור פורמאלי לפעולה בדוחא ואם זה היה מצליח טראמפ לא היה מגיב כפי שהגיב. כאשר הוא רואה שמשהו לא מצליח הוא נוהג להתנער.
בינתיים הקבינט המצומצם התכנס היום לדון בכיבוש העיר עזה. לשם ישראל צועדת, בייחוד כשהמשא ומתן לעסקה נכנס להקפאה עמוקה. על הפרק עומדות שתי הצעות: ההצעה של טראמפ לשחרור מיידי של 48 החטופים ולקיום משא ומתן לסיום המלחמה; ועסקה מדורגת שבה ישראל יכולה לחלץ 10 חטופים חיים ולהיכנס להפסקת אש שבה ייערך משא ומתן על סיום המלחמה, משא ומתן שיכול להימשך בין 60 ימים לחצי שנה. הדרג המדיני בישראל כמעט פה אחד התנגד לעסקה המדורגת למעט גדעון סער ואריה דרעי – בנימוק שהשתהות והפסקת אש ל-60 ימים היא גרועה מהרבה היבטים.
ישראל הסכימה להצעה של טראמפ. היא הייתה מקבלת את כל החטופים מיד ואז נכנסת למשא ומתן מעמדת כוח, כש-75% משטח עזה בידי ישראל. אבל כרגע לא ברור שזה יקרה. גם קודם לא היה ברור שחמאס ישיב על כך בחיוב. בהופעות הפומביות של בכירי חמאס הם דיברו על הצעת טראמפ בהתרסה ואמרו שחמאס אינו יפן - ולא ייכנע.
בישראל טוענים שלמרות הרעש והצלצולים אין השלכות לפעולה בדוחא על ההסכמים עם מדינות הסכמי אברהם, ועם מצרים וירדן. אם ישראל הייתה מחסלת את הנהגת חמאס יכול להיות שמדינות ערב היו מבצעות מיד צעדי הזדהות, אבל כעת ההערכה בישראל היא שלא נראה צעדים יוצאי דופן.
כעת בישראל נערכים ל-22 בספטמבר, אז צרפת וסעודיה יכנסו את "ועידת ניו יורק" וינסו לעודד יותר מ-17 מדינות להכיר במדינה פלסטינית - אחרי שהיום אושרה בעצרת האו"ם ברוב גדול של 142 תומכות לעומת 10 מתנגדות ההצעה המשותפת שלהן לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שהוגדרה כ"מסלול בלתי הפיך למדינה פלסטינית".
זה יגביר את הבידוד הבינלאומי של ישראל, והיא תידרש לצעדי גומלין כסיפוח או פגיעה ברשות הפלסטינית. בישראל רק החלו לדון בסוגיית החלת הריבונות ביהודה ושומרון וטרם התקבלו החלטות, ואיחוד האמירויות כבר הזהירה כי סיפוח יביא לפגיעה ביחסים. ישראל לא יכולה להרשות זאת לעצמה והדבר יהווה מחיקת ערך אדירה ופגיעה במורשת של נתניהו. סביר להניח שהוא ישים ברקס.
האמריקנים, מנגד, מתייחסים להכרה במדינה פלסטינית בזלזול. הם טוענים שאין לזה ערך מעשי ומלעיגים את מקרון. הם נקטו צעד מדהים שישראל אפילו לא ביקשה אותו - למנוע מאבו מאזן להגיע לעצרת האו"ם. זה מבטא את הכעס שלהם על הרשות הפלסטינית, שלא בלמה את מהלך ההכרה.
