בנאומו הראשון במלחמה התייחס היום (שלישי) ראש המוסד דדי ברנע למבצע הביפרים, וציין כי בדיון על כך קיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו את ההחלטה להוציא לפועל את המבצע - "בניגוד מוחלט לעמדה הרווחת". סביב ההחלטה לצאת למבצע כבר התנהל קרב גרסאות בין נתניהו למי שהיה אז שר הביטחון יואב גלנט, שטען כי היה צריך לבצע את פיצוץ מכשירי הקשר כבר בתחילת המלחמה.
2 צפייה בגלריה
גלנט והלוי התנגדו, ברנע תמך - ונתניהו קבע שהמבצע יצא לפועל
(צילום: יאיר שגיא, יריב כץ, פלאש90, דובר צה"ל, AP)
הנאום המלא של ברנע, הערב
(צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS )
מערכת הביטחון כולה הייתה נגד מבצע הביפרים בדיון שהתנהל אז, למעט ראש המוסד - שתמך בפעולה באופן נחרץ. הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי והשר לשעבר גלנט התנגדו נחרצות, בטענה כי חלק מנושאי הביפרים היו איראנים והדבר היה יכול ליצור חזית מול איראן. בנוסף, הם העלו ספקות מכך שהמבצע יצליח, וחשבו שזה גם ייחשף.
ברנע, לעומתם, דחף בכל הכוח להוציא לפועל את המבצע - והאמין בהצלחה שלו. לבסוף קיבל רה"מ החלטה לממש את המבצע - בניגוד לעמדת ראשי מערכת הביטחון.
מקורבי גלנט מסרו הערב בתגובה לדברי ברנע בנאומו כי כמו ראש הממשלה, גם ראש המוסד מתייחס במכוון למבצע הביפרים ולא למבצע מכשירי הקשר - "כשבתכנון המקורי מבצע הביפרים היה משני למבצע מכשירי הקשר גם בהיקף הפגיעה בחיזבאללה וגם בסדר ההפעלה". לדברי המקורבים, "יחד עם הרמטכ"ל וראש השב"כ, ראש המוסד תמך בהצעת שר הביטחון לשעבר גלנט לתקוף את חיזבאללה בסדרת מבצעים ב-11.10, שתחילתה בחיסול נסראללה וצמרת חיזבאללה, המשכה בחיסול רוב מערך הטילים וסיומה במבצע מכשירי הקשר, שהיה מופעל רק לאחר שצה"ל היה פועל קרקעית בלבנון".
עוד טענו בסביבת גלנט כי "ידענו שברגע שנתחיל בתמרון קרקעי, 15 אלף מחבלים יישאו על גופם את מכשירי הקשר - והפיצוץ יביא למותם". הם הוסיפו: "שנה לאחר 11 באוקטובר, חיסלנו את צמרת חיזבאללה בסדרת תקיפות במקום במבצע אחד, חיסלנו את מרבית מערך הטילים אך באחוזים נמוכים יותר ממה שיכולנו אז - ולא ביצענו את חיסולו הפיזי של הארגון, שהיה יכול לקרות רק כאשר המחבלים היו שמים על גופם את מכשירי הקשר, שאוחסנו ב-18 בספטמבר אשתקד במחסנים כשנאלצנו לפוצץ אותם".
תיעוד מרגעי פיצוץ הביפרים
גלנט עצמו, נזכיר, אמר בריאיון לנדב איל ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" כי "ההחמצה הביטחונית הגדולה ביותר" הייתה העובדה שישראל לא יצאה למתקפה בצפון כבר ב-11 באוקטובר 2023, ימים אחרי הטבח. בריאיון שעורר סערה טען גלנט כי במסגרת אותה מתקפה - ניתן היה לפוצץ אלפי מכשירי קשר ממולכדים שאותם היו נושאים המחבלים באפודיהם.
"ב-11 באוקטובר היינו יכולים להשיג 90 אחוז ויותר, כי חלק מהרקטות (של חיזבאללה) היו מרוכזות במחסנים. עוד לא פיזרו אותן בשטח. גם היינו יוצאים לתמרון בדומה לתמרון שעשינו לבסוף. וכשאתה מתחיל לתמרן, 15 אלף מחבלים שמים עליהם אפוד. על האפוד הזה יש מכשירי קשר ממולכדים, כמו הביפרים. וכשאתה מפעיל, אז 15 אלף, או 12 אלף נהרגים מהפיצוץ הזה", אמר גלנט, לעומת תוצאותיו של מבצע הביפרים שהתרחש רק כשנה לאחר מכן. "התוצאה אז (באוקטובר 23') היא חיסול פיזי של ארגון חיזבאללה בחלקים ניכרים שלו. גם ההנהגה, גם הטילים וגם הפעילים. מאותו רגע אתה במצב אחר", טען בריאיון.
נתניהו הגיב לדבריו בריאיון לערוץ 14, ואמר כי הוא לא מצטער על החלטתו להתנגד למתקפה ימים אחרי הטבח. "היו לנו 150-100 ביפרים. לעומת אלפים שצברנו בזמן הזה. חשבתי שזו הייתה טעות איומה, שאנחנו ניקלע למלחמה מקבילה בשתי זירות והיינו יכולים לשקוע בשתיהן", אמר. "חשבתי שהיה צריך קודם כול לטפל בחמאס, לגדוע את מרב כוחו - ואז לפנות צפונה. וכך עשינו. ובאמת התוצאה משנה את פני המזרח התיכון. טעות גדולה אם היינו עושים את זה".
עם זאת, גלנט מתעקש כי "בפינת העובדות", כפי שכתב, מבצע הביפרים הוכן שנים והיה מוכן להפעלה כבר בתחילת המלחמה, כפי שהציע. "בניגוד לנאמר (על-ידי נתניהו), כבר ביום בו הצעתי לתקוף את חיזבאללה היו אלפי ביפרים בידי המחבלים", הוסיף. לדבריו, "אם היינו מפעילים את המבצע ב-11.10, פיצוץ הביפרים היה משני לפיצוץ מכשירי הקשר שהיה מחסל אלפי מחבלי חיזבאללה. לצערי, כשנאלצנו להפעיל את המבצע, רוב מוחלט של מכשירי הקשר היו במחסנים ופיצוצם לא גרם נזק".
מבצע הביפרים, נזכיר, יצא לדרך ב-17 בספטמבר, על רקע חשש - כפי שפורסם בעבר ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" - שהוא עתיד להתגלות בקרוב. ביום הראשון של המבצע התפוצצו מכשירי הזימוניות (ביפרים) של מחבלי חיזבאללה בלבנון ובסוריה - ולמחרת, ב-18 בספטמבר, התפוצצו גם מכשירי הקשר (ווקי-טוקי) שלהם. מפיצוץ הביפרים ומכשירי הקשר נהרגו כ-30 בני אדם וכ-3,000 נפצעו.
ראש המוסד: "באלפי הביפרים היה פחות חומר נפץ ממוקש"
בנאום נדיר שנשא היום התייחס כאמור ברנע למבצע הביפרים, ואמר כי "הוא מבטא חדירות מודיעינית והבנה עמוקה של היריב, עליונות טכנולוגית ויכולות מבצעיות מהשורה הראשונה". המבצע, כך ציין, מסמל את "נקודת המפנה" במלחמה בצפון, ואת "נקודת הפתיחה ל-10 הימים במהלכם התהפכו היוצרות מול אויבינו. אפשר למתוח קו ברור במלחמה בצפון – מהביפרים עד לחיסול נסראללה, ועד להסכם".
לדברי ברנע, "מבצע הביפרים הוא מבצע צעיר, ביחס למבצע מכשירי הקשר שהופעל למחרת היום. מבצע מכשירי הקשר פותח לפני כעשור עוד בתקופתו של תמיר פרדו והמשיך בתקופתו של יוסי כהן. הרעיון למבצע הביפרים עלה לראשונה כאשר הבנו שמבצע מכשירי-הקשר איננו יעיל בכל מצבי הלחימה. לכן, חשבנו על דרך אחרת לפגיעה במחבלי חיזבאללה - באמצעות פיצוץ מכשיר הצמוד תמיד לגופם.
"תשתיות המבצע הראשונות הוקמו בשלהי 2022, והמשלוח הראשון ללבנון ובו 500 ביפרים בלבד הגיע שבועות ספורים לפני הטבח הנורא של 7 באוקטובר", אמר. "באותו הזמן, אלפי מכשירי הקשר מהמבצע הוותיק היו ברובם מאופסנים במחסני חיזבאללה. הפעלת שני המבצעים בתחילת המלחמה לא הייתה מביאה להישג העוצמתי בשדה הקרב אליו הגענו במועד הפעלתו".
הוא ציין כי במועד שבו הופעל המבצע בסופו של דבר - "פוצצו פי עשרה יותר מכשירי ביפר מכפי שהיו בידינו בתחילת המלחמה ופי שניים יותר מכשירי קשר". לדבריו, "הדילמה בהפעלת המבצע ב-17 בספטמבר 24' הייתה גדולה, גדולה מאוד. בדיון אישור המבצע הוצגו שתי אסכולות, ששתיהן היו נכונות לשעת הצגתן. ראש הממשלה קיבל בסופו של דבר את ההחלטה בניגוד מוחלט לעמדה הרווחת בדיון, והנה אנחנו כאן מקבלים את הפרס".
הוא הדגיש כי "היום שבו אלפי מכשירי ביפר התפוצצו בידיהם של מחבלי חיזבאללה - ייזכר כיום המפנה במלחמה. זה היום בו עוצמתה של התחבולה עלתה על עוצמתה של הקינטיקה. כמות חומר הנפץ שהייתה בכל אלפי המכשירים גם יחד לא עלתה על כמות חומר הנפץ המצוי במוקש סטנדרטי אחד. אך שבירת הרוח הייתה עוצמתית".
