נשיא סין שי ג'ינפינג הגיע היום (ה') לקמבודיה, המדינית השלישית והאחרונה במסע המדיני שניהל השבוע בדרום-מזרח אסיה, בניסיון להדק את השותפות הכלכלית מול השכנות ב"חצר האחורית" של בייג'ינג – כשברקע מלחמת הסחר מול נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. במסגרת הביקור הגיע שי גם לווייטנאם ולמלזיה, וניסה להציג את סין כשחקן אחראי שמקדם יציבות גלובלית אל מול הטלטלות שמחולל טראמפ. הוא קרא למנהיגי האזור לדחות "פרוטקציוניזם" – הכינוי למדיניות הכלכלית שמוביל טראמפ הדוגלת בהטלת מכסים – ולתמוך במקום זאת ב"גלובליזציה כלכלית".
הכותרת
מגינת הסחר החופשי? כך סין מחזקת את מעמדה בצל השגעונות של טראמפ
28:42
13 צפייה בגלריה
טראמפ מחכה לשי, אבל לנשיא הסיני יש תוכניות משלו
(צילום: shutterstock' AFP / JOHN HAMILTON / US DEPARTMENT OF DEFENSE, AP PhotoAlex Brandon8)
13 צפייה בגלריה
נשיא סין נוחת הבוקר בבירת קמבודיה, פנום פן. "יחד, נעמוד מול כל מבחני הזמן"
(צילום: Farhan ABDULLAH / MALAYSIA'S DEPARTMENT OF INFORMATION / AFP)
"מתקפת הקסם" הדיפלומטית של שי לא עוצרת בדרום-מזרח אסיה, והוא מקווה במקביל לקדם את קשרי המסחר של ארצו מול שלל מדינות בעולם – מאירופה ועד אמריקה הלטינית – גם כדי לצמצם את המכה שצפויה לארצו ממלחמת הסחר. טראמפ, נזכיר, מאשים את בייג'ינג בשיטות מסחר לא-הוגנות, והטיל עליה מכסים בשיעור עצום של 145%. זו הגיבה במכסים של 125% על ייבוא סחורות אמריקניות. טראמפ, שבשל הטלטלה בשווקים הקפיא עד ליולי את המכסים הגבוהים שתכנן להטיל על מדינות רבות (בהן ישראל), אך לא על סין, הצהיר כי הוא מוכן לעסקה מולה – אבל דורש שהיא זו שתעשה את הצעד הראשון.
"הכדור נמצא במגרש של סין", אמרה שלשום דוברת הבית הלבן קרוליין לוויט. "סין צריכה לעשות איתנו עסקה, אנחנו לא חייבים לעשות עסקה איתם". אבל אם הכדור אכן במגרש של שי, הוא בינתיים לא מציג סימני כניעה, הצהיר שהוא "לא מפחד" – ומנסה כאמור להציג את ארצו כשחקן האחראי בזירה הגלובלית. למרות ההצהרות הלוחמניות של הבית הלבן, טראמפ עצמו נשמע כמי שמבין את הפוטנציאל הבעייתי מבחינת וושינגטון, ושלשום, אחרי ששי נפגש בהאנוי עם שליט וייטנאם טו לאם, אמר טראמפ: "הם נפגשים כדי לדון 'איך נדפוק את ארה"ב'".
ידידות אמת? האתגרים של סין
הבוקר, לפני נחיתתו בבירת קמבודיה פנום פן, פרסם שי מאמר דעה בתקשורת המקומית ושב על אותו מסר שהשמיע גם בווייטנאם ובמלזיה. "יחד, עלינו להתייצב נגד הגמוניה, נגד פוליטיקה של כוח ונגד עימותים בין מחנות, ולהגן על האינטרסים המשותפים של שתי המדינות שלנו ושל המדינות המתפתחות. עלינו לקדם סדר עולמי רב-קוטבי, עם שוויון וסדר, וגלובליזציה כלכלית שתהיה אינקלוסיבית ומועילה לכולם, לחתור להבטחת השלום העולמי ולהגינות בינלאומית, להתנגד יחד לפרוטקציוניזם – ולהגן על סביבה בינלאומית פתוחה ומשתפת פעולה", כתב שי, וציטט מפתגם סיני: "ידידות אמת, כמו זהב, עומדת בפני כל מבחני הזמן".
13 צפייה בגלריה
שי עם ראש ממשלת מלזיה אנוואר איברהים, אתמול. מכשול מרכזי: הסכסוך מול מדינות האזור על ים סין הדרומי
(צילום: FAZRY ISMAIL/Pool via REUTERS)
שי מקווה בביקורו לעודד סחר מול אותן מדינות שעלולות להיפגע קשות מהמכסים של טראמפ. אותם מכסים הוקפאו כאמור אבל עשויים לצאת לפועל ביולי, אם לא יושגו עד אז הסכמי סחר חדשים מול ארה"ב – שטראמפ ציין החודש כי הוא רוצה שיכללו תשלום מצד אותן מדינות של "המון כסף, על בסיס שנתי". על שלוש המדינות ששי ביקר מאיים טראמפ להטיל מכסים נוקשים במיוחד: על קמבודיה מתוכננים מכסים בשיעור אדיר של 49%, על וייטנאם 46% ועל מלזיה 24%.
אתמול, בתום הביקור במלזיה, פרסמה ממשלתה הודעה משותפת עם סין שבה קראו שתי המדינות לחזק את שיתוף הפעולה עם ארגונים בינלאומיים שטראמפ יוצא נגדם נחרצות – האו"ם, ארגון הסחר העולמי וארגון הבריאות העולמי. שי דן בביקור במלזיה גם בהסכמי סחר חופשיים בין מדינות ברית ASEAN, איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה, שמלזיה היא הנשיאה התורנית שלו. "נביא את המכסים לאפס בין מדינות רבות, ואז נתרחב (בשיתוף הפעולה) לכל תחום", הבטיח מזכ"ל ASEAN קאו קים הורן.
שי נראה גם כמי שמקווה להפחית את המתיחות מול מדינות האזור על רקע הסכסוך מול בייג'ינג על השליטה בים סין הדרומי: בייג'ינג טוענת לבעלות על רוב הים הזה – גם בחלקים הנמצאים בתחומי המים הכלכליים של מדינות כמו מלזיה, וייטנאם והפיליפינים. בהודעה המשותפת של מלזיה וסין נמסר בהקשר זה כי שתי המדינות יפעלו לפתור ב"דרכי שלום" את המחלוקת ביניהן, וינסו לקדם "קוד התנהלות" משותף בים סין הדרומי.
13 צפייה בגלריה
הנשיא הסיני ביעד הראשון שלו בביקור ב"חצר האחורית", בהאנוי
(צילום: Athit Perawongmetha/Pool Photo via AP)
הפרשנים מעריכים כי מדינות האזור, ובהן וייטנאם שהפכה ליצואנית מובילה של סחורות לארה"ב, לא צפויות לנטוש את ארה"ב: הן חוששות מתלות יתר בסין, ומנהלות משחק איזון עדין בין שתי המעצמות. אריק הולנדר, מומחה לסין ששוחח עם "וול סטריט ג'ורנל", אמר כי הוא סבור שסין מבינה בעצמה שאין לה יכולת להחליף את ארה"ב מבחינת קשרי המסחר שלה מול אותן מדינות, אל מול הצריכה הפנימית האדירה באמריקה. "היעד של שי בדרום מזרח אסיה הוא לקרב את המדינות הללו למערכת הכלכלית הסינית", העריך.
מכשול נוסף מבחינת שי, כך לפי סוכנות הידיעות רויטרס, הוא שלאחרונה נאלצה בייג'ינג להפחית את ההשקעות שלה ברחבי העולם, עקב קשיים שהתגלו בכלכלתה שלה, קשיים שעשויים רק להחריף בעקבות מלחמת הסחר, ובשל חשש מכישלונות בחלק מהפרויקטים שבהם הייתה מעורבת. דיפלומט מערבי שפועל בקמבודיה אמר לרויטרס, על רקע המראות הבוקר של שי מתקבל שם בנמל התעופה בחגיגיות רבה: "המון דגלים, המון מזכרי הבנה, המון קשרי ידידות – אבל כנראה לא הרבה תוכן".
המנהיג האירופי שהגיע לבייג'ינג: "כמו לשסף את הגרון של עצמך"
סין מקווה כאמור לקדם את קשריה גם עם מדינות אירופה, אבל מולן היא נתקלת בחשדנות רבה והאיחוד האירופי מאשים אותה, כמו ארה"ב, בשיטות סחר לא-הוגנות וקורא להפחית את התלות בייצוא הסיני. גם התמיכה השקטה של בייג'ינג במלחמה של רוסיה באוקראינה פוגעת בסיכוייו של שי לקדם את קשרי המסחר מול היבשת. אבל יש שם מי שתומך בכך, ובשבוע שעבר נפגש עם שי בבייג'ינג ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס. שר האוצר האמריקני סקוט בסנט הזהיר שמהלך כזה מצד אירופה יהיה בגדר "לשסף את הגרון של עצמך".
"זה יום השחרור שלנו": הכרזת טראמפ על מכסים נגד כל העולם, שאותם הקפיא מאז
(צילום: רויטרס)
ובשעה שלא ברור אם ומתי יחלו שיחות בין ארה"ב לסין על הסכם לסיום מלחמת הסחר, שי מפעיל בינתיים את "הנשק האסטרטגי" בארסנל שלו – לא המכסים, אלא השליטה הכמעט בלעדית של בייג'ינג בענף המתכות הנדירות, חומרים שקריטיים בייצור טכנלוגיות מתקדמות. לפי הדיווחים, סין הטילה החודש הגבלות ייצוא דרמטיות על שבעה סוגי מתכות כאלו, ודווקא על המתכות הכבדות והיקרות יותר מביניהן. הנהלים החדשים קובעים כי כל חברה שפועלת בסין צריכה כעת לקבל "אישור ייצוא מיוחד" מהשלטון הקומוניסטי.
מתכות נדירות, נסביר, הוא כינוי שניתן לקבוצה של 17 יסודות בטבלה המחזורית, שלהם חשיבות קריטית בשלל ענפים בתעשייה העולמית. הן מאפשרות למשל ייצור מגנטים הנדרשים עבור מנועים ורכיבים אחרים במגוון מוצרים כגון סמארטפונים, כונני מחשב, מכוניות חשמליות, מנועי סילון ומכונות MRI. המתכות הללו משמשות גם לייצור רכיבים קריטיים בכלי נשק מתקדמים, כמו מטוסי הקרב החמקנים F-35, טילי טומהוק ומערכות שמשמשות צוללות גרעיניות.
יריית האזהרה, והקשר לגרינלנד ואוקראינה
אף שהמתכות מכונות "נדירות", הן נמצאות בשפע יחסי בשטחיהן של מדינות רבות, כולל ארה"ב, אבל ההפקה שלהן מורכבת למדי וכרוכה בהליך מזהם. סין הציבה את קידום הענף כיעד אסטרטגי מאז שנות ה-90, ונשיאה באותם ימים דנג שיאופינג הצהיר אז: "למזרח התיכון יש נפט, ולסין יש מתכות נדירות". כיום מחזיקה סין במונופול בענף: 61% מכלל המתכות הנדירות בשוק העולמי נחצבות בשטחה, ו-92% מהעיבוד שלהן נעשה אצלה. בקרב המתכות הכבדות יותר, אלה שכעת בייג'ינג הטילה עליהן הגבלות ייצוא, היא שולטת ב-98% מהן.
ההגבלות מעוררות דאגה רבה בארה"ב, ולפי הדיווחים ההשפעה שלהן כבר מורגשת בשטח. ב-CNN דווח כי הופסקו משלוחים של המתכות הללו ללפחות חמש חברות אמריקניות ואירופיות, בשל "בלבול גדול" שנוצר סביב האישורים החדשים שנדרשים. המהלך עלול לפגוע גם בתעשייה הצבאית של ארה"ב, שכאמור נסמכת מאוד על אותן מתכות. "סין מראה שהיא יכולה להפעיל עוצמה כלכלית אדירה באופן אסטרטגי וכירורגי", אמר ל-CNN ג'סטין וולפרס, פרופ' לכלכלה מאוניברסיטת מישיגן. "היא פוגעת בתעשייה האמריקנית איפה שזה באמת כואב".
ארה"ב מייבאת כיום מסין 70% מהמתכות הנדירות שלה, וטראמפ מבין היטב את השלכות המהלך – השבוע הוא הורה על חקירה שמטרתה לבחון את הסיכונים הביטחוניים הנובעים מהתלות בייבוא המתכות הללו. "מינרלים קריטיים, בכלל זאת מתכות נדירות, חיוניים לביטחון הלאומי ולעמידות הכלכלית", נכתב בצו שעליו חתם.
ממשל טראמפ פועל להאיץ את יכולת הייצור המקומית של המתכות, אבל התהליך צפוי להיות סבוך וממושך. בעבר הרחוק, עד שנות ה-80 של המאה הקודמת, ארה"ב הייתה המובילה העולמית בייצור מתכות נדירות – אבל לאורך עשרות השנים שחלפו מאז עוד ועוד חברות אמריקניות נטשו את התחום בשל התחרות מול החלופות הזולות יותר שסיפקה סין. כיום יש רק מכרה פעיל אחד בארה"ב – וגם לו אין את היכולת לעבד את המתכות הנדירות הכבדות יותר, שנשלחות לעיבוד בסין. "איבדנו את הידע, איבדנו את המשאב האנושי", הסביר ג'ון אורמרוד, מנהל חברת ייעוץ בענף.
זו אולי הסיבה שטראמפ מדגיש כל כך את חשיבותן של עסקאות להשגת מתכות נדירות ביחסי החוץ שלו: הוא דורש להשתלט על גרינלנד גם בגלל המחצבים הנדירים שיש באי, ומפעיל לחץ גדול על אוקראינה לחתום על עסקת מינרלים שתעניק לארה"ב גישה למחצבים בשטחה (לשיטתו, כ"פיצוי" על הסיוע האמריקני הנרחב לקייב במלחמה מול רוסיה). אבל בשני המקרים הוצאת המינרלים מהאדמה ועיבודם, אם דרישותיו של טראמפ בכלל יתקבלו, יהיו תהליך שיימשך שנים – ובינתיים התלות בסין תימשך.
13 צפייה בגלריה
"זו רק יריית אזהרה". גם מטוסי F-35 זקוקים למתכות הנדירות
(צילום: REUTERS/Jana Rodenbusch/File Photo)
גורם בחיל האוויר האמריקני ששוחח עם "ניו יורק טיימס" העריך שההגבלות שהטילה בייג'ינג הן רק "יריית אזהרה" מצידה – כזו שנועדה להראות לאמריקנים שהיא יכולה להסלים עוד יותר את מלחמת הסחר. הוא הזהיר שסין עלולה להטיל הגבלות נוקשות עוד יותר על ייצוא המתכות הקריטיות הללו. אבל במקביל מגיעים מבייג'ינג גם קולות מתונים יותר, ואמש דווח ב"בלומברג" כי היא מוכנה לפתוח בשיחות סחר עם ארה"ב – אם וושינגטון תנקוט שורת צעדים שישדרו "כבוד" ונכונות אמיתית לשיח. משרד הסחר הסיני מסר הבוקר כי הוא שומר על ערוצי הידברות עם וושינגטון, וקרא לפתור את המחלוקות בין הצדדים באמצעות "דיאלוג הדדי".
