צה"ל פרסם הבוקר (יום שלישי) את תחקיר הקרב ב-7 באוקטובר במחנה המו"פ (מחקר ופיתוח) שנמצא בין קיבוץ מגן לקיבוץ ניר יצחק במועצה האזורית אשכול. התחקיר פורסם לאחר שהוצג למשרתי ומשרתות המחנה שנכחו בו באותו היום.
התחקיר, שנערך על-ידי סא"ל נוף בראון וסוכם בידי מפקד פיקוד הדרום לשעבר ירון פינקלמן, קבע שכ-35 מחבלים ריתקו את הכוח הלוחם במחנה, שהיה בנחיתות מספרית, והשיגו "שליטה מבצעית" בו. במילים אחרות – המחנה נכבש לזמן מה. בקרב נהרגו ארבעה לוחמים, ולפי הערכה, מתוך 35 מחבלים – רק 10 נהרגו.
לפי ציר הזמנים של צה"ל, השלב הראשון של חדירת המחבלים למחנה ופריצת הלחימה בחדר האוכל ובמיגונית התרחשה בין השעות 06:29 ל-09:00. במחנה נכחו כוחות של רובאית ג' בגדוד 51 של גולני - 33 חיילים חמושים בסך הכול. עם האזעקות בבוקר לוחמי הפלוגה ומפקדי המחלקות נכנסו למרחבים המוגנים, רובם לחדר האוכל. בזמן הזה שני כטב"מים התפוצצו בשטחי המחנה. במקביל, ב-06:31 תצפיתניות דיווחי על חדירות של יותר מ-100 מחבלים ב-10 מוקדים שונים בגזרה הפלוגתית.
זמן קצר לאחר מכן תצפיתנית דיווחה על זיהוי של 20 מחבלים רכובים על אופנועים בדרכם לכיוון המחנה. ב-06:47 עשרות מחבלים כבר חדרו למחנה דרך הכניסה הראשית ושערים נוספים. לאחר כרבע שעה המחבלים הבינו שרוב הלוחמים נמצאים בחדר האוכל, והחלו לתקוף אותו באמצעות RPG, נשק קל, מקלעים, רימונים ומטענים. באותו הזמן החל קרב בין מחבלים ללוחמים שהיו בחמ"ל ובמיגונית.
סרן שילה ראוכברגר ז"ל ומפקד מחלקת חוד שהיו בחדר האוכל אמרו ללוחמים במקום להגן על הפתח הקדמי והאחורי, כדי למנוע מהמחבלים לחדור פנימה. לפי התחקיר, החלטה זו מנעה מהמחבלים "לבצע מסע הרג" בתוך חדר האוכל. משעה זו החל קרב ממושך שארך כשלוש שעות ובו נפצעו 17 לוחמים. כמות המחבלים שנפצעו ונהרגו לא ידועה לצה"ל.
ב-07:30 מפקד מחלקת החוד ולוחם נוסף בלמו ניסיון חדירה נוסף דרך מטבח חדר האוכל, וניסו לאגף אותם. בשלב זה נורה טיל כתף והמפקד נפצע. בכניסה הקדמית נפצע סמל עמיחי רובין, שמת מפצעיו לאחר שלושה ימים בבית החולים. רובין בלם בגופו את הכניסה יחד עם מפקדו ראוכברגר, שנהרג גם הוא במהלך הקרב. גם סמ"ר שלמה רשטניקוב - שעלה לארץ כדי להתגייס לצה"ל - נהרג בחדר האוכל מאש המחבלים.
ב-08:15, מחבלים שניסו לפרוץ לאחת המיגוניות שבה היו לוחמים הצמידו הניחו מטען על הדלת, וכתוצאה מהפיצוץ נהרג סמ"ר דביר חיים רסלר, שאחז את ידית הדלת כדי למנוע מהם להיכנס. הפיצוץ פגע במנגנון הנעילה והקשה על המחבלים להיכנס למיגונית, עד שלבסוף חדלו לנסות. כך, בעזרתו של רסלר, ניצלו שני לוחמים נוספים שהיו במיגונית.
שלב ב': הגעת התגבור ונסיגת המחבלים
השלב השני של הקרב ארך בין 09:00 ל-13:51 וכלל את הגעת כוחות התגבור, נסיגת המחבלים ופינוי הפצועים. ב-09:00 החלו להגיע כוחות למחנה שלא נתקלו במחבלים. הם סרקו את מגורי החיילים וחילצו שניים מהמיגונית הצפונית, שחברו אליהם לסריקות.
שני החיילים שהיו בתוך המיגונית שהמחבלים ניסו לפוצץ את דלתה חולצו בשעות הערב, לאחר שהדלת נפרצה. מחבלים שנסוגו מהמחנה נפרסו על צירי הגישה אליו במארבים, אך כוחות עדיין הצליחו להגיע, בין היתר דרך פרדסים סמוכים.
שלב ג': הלחימה מחוץ למחנה והמשך פינוי
בין 13:51 ל-21:00, לפי צה"ל, ארבעה פצועים במצב שהצריך פינוי דחוף פונו באלונקות למסוק שנערך לנחיתה מחוץ למחנה. הם פונו בידי קצין חניך במכללה לפיקוד טקטי וצוות טיפול רפואי של יחידת 669, והותקלו בירי שפצע שניים מהם. ב-14:03 כוח אחר שהיה באזור זיהה שלושה מחבלים וירה בהם למוות. כוח נוסף גבר על ארבעה מחבלים נוספים. בהמשך היום נחתו מסוקים במרכז המחנה כדי לפנות פצועים.
לדברי צה"ל, עד השעה 10:00 לכל הפחות המחבלים ריתקו את הכוח הפלוגתי וכאמור "השיגו שליטה מבצעית" במחנה לכמה שעות. בנוסף, לאחר דיווחי התצפיתניות על חדירות, הלוחמים בבסיס לא יצאו ממנו כדי להגן על היישובים בגזרה. עוד צוין כי בשל היעדר התראה מוקדמת המחנה לא היה ערוך להגנה, הכוח לא פעל בהתאם לתרגולת המבצעית ובאופן כללי "לא התקיים מערך שיאפשר את הדיפת המתקפה של האויב".
בהתראת ה"צבע אדום" השומרים בעמדות הפקירו את עמדותיהם, כלשון צה"ל, ונכנסו למרחבים המוגנים עם יתר הלוחמים. עם זאת במסקנותיו צה"ל גם שיבח את הלוחמים, שנלחמו בחירוף נפש, ואת כוחות התגבור שהגיעו ופינו פצועים.
כמו בתחקירים אחרים, גם בתחקיר זה צוין שהצבא לא היה ערוך לכך שאלפי מחבלי חמאס יחדרו בהפתעה לעשרות מוקדים במקביל. נכתב גם כי התחקיר ארך תשעה חודשים והתבסס על ראיונות עם החיילים שנכחו ולחמו, סרטונים, הקלטות ותמלולי קשר. לבסוף, בצה"ל מסייגים כי ייתכן שבעתיד יתגלו בתחקיר אי-דיוקים.
