אחרי חודשים ארוכים של לחימה ומתיחות בכלל הגזרות, זירת יהודה ושומרון נמצאת כעת לפני פנייה חדה. כמות הפיגועים אמנם ירדה אך רצף האירועים הצפויים במקביל יגיעו לשיא בשבועות הקרובים וישפיעו על המצב הביטחוני הרגיש ביהודה ושומרון.
הפיגועים האחרונים שאירעו בלב ישראל, בהם הנחת מטעני החבבלה באוטובוסים באזור בת ים שלא התפוצצו, מלמדים על מגמה שייתכן שמשתנה. ככל הנראה, בין הפיגועים האלו אין קשר ישיר, אך הם מייצרים תודעה של מצב ביטחוני מידרדר. צה"ל ושב"כ עדיין חוקרים את ניסיון הפיגוע המשולב ובמקביל מנסים לשמר את המצב כך שלא יסלים. לצד כל אלו, יש כמה נקודות שמתחברות בשבועות ה הקרובים ועלולות להביא להסלמה.
מסתערבי מג"ב מחסלים את ראש התארגנות חמאס בג'נין
(צילום: דוברות המשטרה)
המחבלים המשוחררים. מאות אסירים פלסטינים שוחררו ליהודה ושומרון במסגרת פעימות עסקת החטופים. במערכת הביטחון חוזרים ואומרים כי זה המחיר שיש לשללם והם מפקחים על המשוחררים. רק לפני מספר שבועות אמר בכיר ביטחוני שכ-80 אחוזים מהמחבלים ששוחררו צפויים לחזור לטרור בדרך כזו או אחרת.
אלא שבחלק מהמקרים לא מדובר "רק" במחבלים שביצעו פיגועים - אלא בכאלה שיודעים להקים תשתיות טרור, וגם כאלה ששלחו והדריכו אחרים לבצע פיגועים קטלניים. הם פוגשים בשטח עלייה משמעותית בהזרמת כסף ואמל"ח ליהודה ושומרון, יודעים לגייס פעילים, לחבר בניהם לבין הכסף ובסופו של דבר להוציא פיגועים בשטחים וגם בלב הארץ.
שב"כ וצה"ל עובדים צמוד והדוק במעקב על המחבלים כדי למנוע הקמת תשתיות כאלו - וכך גם לאנשי המנגנונים הפלסטיניים יש אינטרס בדיכוי תשתיות חמאס - אך עדיין מספרם גדול וכך גם הסיוע שהם מקבלים ממקורות בחו"ל.
הרמדאן בהר הבית. האלמנט הדתי תמיד היה טריגר משמעותי ביותר מבחינת ארגוני הטרור להסלמה וייצוא פיגועים. גם מנהיג חמאס המחוסל יחיא סינוואר קרא למתקפת 7 באוקטובר "מבול אל-אקצא" וטען כי אחת הסיבות ליציאה אליה היא שישראל עושה פשעים במסגד הקדוש למוסלמים.
הקבינט טרם אישר את המלצת מערכת הביטחון שלפיה יש לאשר כמו בשנה שעברה כניסה של כ-10,000 מתפללים להר הבית. תקופת הרמדאן כבכל שנה מטבעה רגישה, על כן פעילות התקפית של הכוחות בשומרון במסגרת מבצע חומת ברזל, לצד אופן ניהול האירועים בהר הבית ישפיעו גם הם על המצב בשטח.
משבר כלכלי. זה לא סוד שהרשות הפלסטינית נמצאת בקשיים כלכליים. מנגד ארגוני הטרור מכניסים כספים רבים ליהודה ושומרון כדי לגייס לפעילות טרור את כל מי שרק אפשר. המצב הכלכלי מקבל תשומת לב יתרה נוכח תקופת הרמדאן, שבמהלכה מגיעים לשטחים מבקרים רבים, בעיקר ערביי ישראל שנכנסים לערים הפלסטיניות וקונים. גורמי ביטחון טוענים כי ישנה ירידה בכמות הנכנסים ובכמות הקניות, עדות למצב הכלכלי הבעייתי.
ולצד זה, גם סוגיית הפועלים הפלסטינים לא נפתרה, ולמעשה הקבינט אפילו לא דן בה. בינתיים כמות השוהים הבלתי חוקיים הולכת וגדלה ואין יכולת למערכת הביטחון לפקח על הנכנסים שלא כחוק. גם במקרה הזה, יש להניח כי ארגוני הטרור ישאפו לנצל את המצב.
המבצע בצפון השומרון. במערכת הביטחון רואים חשיבות בהישארות כוחות מבצעיים בשומרון לאור השפעת הנוכחות בשטח על כמות הפיגועים והיכולת לסגור מעגל בצורה מהירה בסיכול התרעות חמות. אך אל מול היתרונות, פעילות צה"ל במחנות הפליטים גרמה לרוב המחבלים להימלט החוצה.
העובדה שצה"ל נשאר במחנות באופן קבוע, לפחות לחודשים הקרובים, גורמת לכך שהמחבלים ינסו להתמקם במקומות אחרים ואולי לייצא משם טרור ביהודה ושומרון ולשאר חלקי הארץ. ראשי התשתיות מקווים לגרום דרך הפיגועים המשמעותיים לתסיסה רבה יותר בקרב הפלסטינים ולהוביל לגל טרור של מפגעים בודדים שיתפרץ ללב ישראל.
החגים. ארגוני הטרור תמיד סימנו בלוח השנה העברי את תקופות חגים כדי לעשות הכול ולהוציא פיגועים דווקא באותם ימים. הימים הלאומיים, יום הזיכרון ויום העצמאות, וכמובן פסח מהווים נקודות ציון משמעותיות עבור המחבלים שמחכים להזדמנות.
אל הנקודות הללו יש להוסיף גם ההכרזה , אם תהיה כזו, של הממשל בארה"ב בנוגע לעמדתו על ריבונות ביהודה ושומרון וכמובן התחדשות זירות הלחימה ברצועת עזה ואולי אפילו בלבנון. כשמבטים על כל אלה, בנקודת הזמן הנוכחית, מבינים כי צה"ל ושב"כ שפועלים בגזרה באופן אינטנסיבי ועומדים בפני מבחן משמעותי גדול.
