משפחות החטופים שבו אמש (מוצאי שבת) לעצרת בכיכר החטופים, לראשונה זה שלושה שבועות ולאחר המלחמה באיראן - וגם בצל הצהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ש"חושב שנגיע להסכם הפסקת אש בעזה בשבוע הקרוב". בישראל אומנם כבר ציננו את האמירה הזו והעריכו כי מדובר ב"משאלת לב", אך בעצרת המרכזית קראו המשפחות לנצל את "חלון ההזדמנויות ההיסטורי" שנוצר - ולחתור להסכם כולל להשבת כל 50 החטופים.
שורדת השבי לירי אלבג: "שבועיים כל הכותרות רק באיראן. החטופים נדחקו"
(צילום: satview)
7 צפייה בגלריה
"הילדות יודעות שגם השנה אבא לא יהיה ביום הולדת". שרון אלוני-קוניו
(צילום: פאולינה פטימר)
"זה הזמן להשלים את המשימה ולהבטיח ניצחון ישראלי מלא", נמסר מטעם מטה המשפחות. "תם עידן העסקאות החלקיות - יש לסיים את הלחימה ולהחזיר את כולם בפעימה אחת". לדברי המארגנים, ההישגים מהמבצע באיראן והלחצים בזירות אחרות יוצרים מומנטום שמאפשר הסכם מקיף. בין הדוברים בעצרת בכיכר החטופים: עינב צנגאוקר, אימו של החטוף מתן; רובי חן, אביו של החלל החטוף איתי; שורדת השבי שרון אלוני-קוניו, אשתו של החטוף דוד; אילן דלאל, אביו של החטוף גיא; ושורדת השבי לירי אלבג.
צנגאוקר אמרה בנאומה: "אם היינו חיים במדינה שיש בה חוזה אמיתי בין המדינה לאזרח, לא היינו מגיעים ליום ה-630 כשמתן שלי, ועוד 49 אזרחים, חטופים בעזה. לא היינו מתעוררים כל בוקר עם השאלה ששורפת לנו בגוף: איך הפקרנו את האחים שלנו? אם החוזה הזה לא היה נקרע ונרמס - משפחות השכול לא היו צריכות להתחנן על זכותן לדעת את האמת".
לדבריה, "אם היינו חיים במדינה שבה המנהיגים זוכרים שהם עובדים בשבילנו - המלחמה בעזה הייתה מסתיימת מזמן. היינו מצילים חיילים גיבורים, היינו מצילים חטופות וחטופים. אבל אנחנו לא חיים במדינה כזאת. אנחנו חיים במקום שבו שיקולים פוליטיים גוברים על ערכים אנושיים. שבו האמת נקברת עם המתים. שבו אחיות קטנות צריכות להפוך ללוחמות, כי אין מי שיציל את אחיהן מהשבי".
"כשמתן שלי וכל מי שנשכח ונותר שם יחזור", הוסיפה, "נכתוב מחדש את החוזה. הוא לא ייכתב בדיו - אלא בדמעות וכאב, בדם הנופלים, ובאהבה עצומה. חוזה שבו חיים של ילד אחד יהיו יקרים יותר מכל רווח פוליטי. חוזה שבו אף אחד לא ישכח לעולם שמי שמנהיג, גם אחראי. נגיע לחקר האמת, נשקם ונרפא את המדינה האהובה שלנו".
אחריה, נאם אביו של החייל החטוף איתי חן, רובי חן, שאמר כי "אחרי 20 חודשים זה הזמן למעשים. לא לעוד סיסמאות חלולות. אחרי הניצחונות על איראן, על חיזבאללה וכן חמאס - ניצחונות של עמידה, אחדות וגבורה - הגיעה השעה לעצור. לא מתוך חולשה, אלא מתוך עוצמה, והידיעה שהמעשה היחיד הנכון והיהודי הוא להחזיר את כל החטופים גם במחיר סיום המלחמה".
הוא קרא לראש הממשלה: "אדוני, אנחנו יודעים שמקומך בהיסטוריה חשוב לך מאוד, ואנחנו כאן כדי להזכיר לך - גם הניצחון המזהיר על איראן לא ימחק את הכתם של 7 באוקטובר על המורשת שלך. זו השעה לפעול, בלי לחשוב על שיקולים פוליטיים אישיים. פשוט תביא את 50 החטופים האלו חזרה הביתה כבר!".
שורדת השבי שרון אלוני-קוניו, שבעלה דוד עדיין בשבי, אמרה: "שוחררתי עם התאומות שלנו אחרי 52 ימים של פחד, חושך, השפלה.
דוד נשאר שם.
רחוק ממני, רחוק מהבנות שלו, רחוק מהבית. 631 ימים הוא שם, במנהרות, בלי אוכל, בלי מים, בלי אוויר, בלי קול".
לדבריה, "שתי הילדות קטנות, טהורות ותמימות. ועם כל התמימות שיש להן, הן כבר יודעות שאבא שלהן גם השנה כנראה לא יהיה ביום ההולדת שלהן, לא יגיד להן מזל טוב, לא ירים אותן על כיסא, לא יחבק. בכל לילה הן שואלות אותי שוב ושוב את אותה שאלה: 'אמא, מתי אבא חוזר?'. ותשובות אין לי. למישהו פה יש תשובה בשבילי?
"הילדות זוכרות את דוד", אמרה, "אבל כמו כל זיכרון גם הוא הולך ומתרחק, מיטשטש. אני לא מוכנה שדוד יהפוך לזיכרון. הוא חי". לדבריה, "הגיע הזמן. סיימנו את המערכה באיראן בהסכם. את המלחמה בלבנון בהסכם. זמן לסיים את המלחמה בעזה - בהסכם".
לאחר-מכן נאמה שורדת השבי לירי אלבג, ששוחררה מהשבי בעסקה לפני חמישה חודשים. היא אמרה כי אלו "עוד חמישה חודשים שבהם החטופים עדיין בגיהינום, סופרים כל שנייה ומחכים לגאולה". לדבריה, "השבוע הסתיימה המלחמה עם איראן. בשבועיים אלו כל הכותרות עסקו רק בזה. אחיי ואחיותיי נדחקו הצידה. אסור לנו לשכוח לרגע שבעזה נותרו 50 חטופים, נשמות, עולמות, והגיע הזמן להחזיר אותם.
"עכשיו נותרו רק החטופים", קראה. "זה הזמן לעסקה, זה הזמן להצלה. זה הזמן להחזיר את מי שנשאר מאחור - את כולם". אלבג שיתפה סיפור מימי השבי, כששוביה הורידו אותה למנהרה, "עזה התחתית": "במנהרה הצרה אנחנו פוגשות כלוב 2 מ' על 2 מ', גובה 1.60 מ'. אנחנו מתחבקות, בוכות, מנסות לסדר מקום. רבע פיתה, תמר וחצי קערת אורז ליום. הותר לנו ללכת רק פעמיים ל'שירותים' - חור ברצפה במרחק 800 מטר מהכלוב.
"זו מציאותם של 50 בני אדם שאנו מחויבים להשיב. אפילו יותר נורא מזה. הם סופרים לא רק ימים אלא גם בקבוקי מים, רבעי פיתות וחורים בקיר. כל שנייה שם זה נצח, אנחנו זו התקווה שלהם, אנחנו זה הקול שלהם".
היא פנתה לראש הממשלה ולמקבלי ההחלטות, כמו גם לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ואמרה: "קיבלתם החלטה אמיצה בנושא איראן. קבלו עכשיו החלטה אמיצה שמסיימת את הלחימה בעזה ומחזירה את כולם, עכשיו. זה החוב המוסרי שלנו כאומה ואנחנו צריכים לקיים אותו. לא יהיה ניצחון עד שכולם ישובו".
"נתניהו, לא נשכח את הטרפודים"
במקביל, נערכה הפגנת משפחות חטופים גם מול שער בגין של הקריה בתל אביב, שם נאמה שוב עינב צנגאוקר, כמו גם אביו של החטוף נמרוד כהן, יהודה כהן, והילה אביר, שאחיה לוטן נרצח במיגונית המוות.
"למה צריכים לחכות ולסבול?". אביו של נמרוד כהן, יהודה
(צילום: קובי קואנקס)
בנאומה, התייחסה אביר לדבריו של נתן אשל, מקורבו של נתניהו, שאמר כי "עד הבחירות כולם ישכחו מ-7 באוקטובר". היא אמרה: "אני רוצה לשים לך מראה קטנה מול הפרצוף: 631 ימים, 1,912 דפיקות בדלת. נראה לך שמישהו יצליח להשכיח מאיתנו את האסון הגדול ביותר מאז קום המדינה? גם על הדלת שלנו דפקו, גם הנשימה שלנו נעתקה. כל יום מאז הוא מאבק להסדיר אותה".
"אחי הצעיר הלך לרקוד, לא להילחם. אבל הוא נלחם, עד הרגע האחרון. אני לא אחזיר את לוטן, אבל אני אעשה הכול כדי שלא יהיו עוד משפחות כמונו. אני לא אתן שתכחישו, לא אתן שתשכחו עד הבחירות הבאות. מי שלא דורש ועדת חקירה מוותר על התיקון. מוותר עלינו. אל תאמינו למי שמבקש מכם לשכוח. אל תשתפו פעולה עם ההכחשה".
יהודה כהן אמר: "עברנו את איראן, את חיזבאללה, את סוריה של אסד. מה עוד נשאר? שייגמר משפטו של מממן חמאס? החתונה של אבנר נתניהו? השמדת מפעל הכפכפים האחרון בעזה? למה הבן שלי ועוד לפחות 19 חטופים חיים, ומשפחות של החטופים החללים, צריכים לחכות ולסבול כבר כמעט 21 חודש?
"נתניהו, לא נשכח את כל טרפודיך לאורך השנה וחצי האחרונות", קרא, "מהגבלת המנדט של צוות המו"מ ועד ההדלפות שלך מהמו"מ, מציר פילדלפי הארור ועד העברה של מסמכים מסווגים לעיתון זר. לא נשכח גם את הטרור הפסיכולוגי שאשתך הפעילה עלינו, וכמובן לא את היותר מ-42 החטופים חיים שנהרגו ונרצחו בשבי".
7 צפייה בגלריה
"נלחם שעתיים וחצי על הגנת ניר עוז - הבית שאהב כל כך". אימו של החלל החטוף תמיר אדר ז"ל
(צילום: הרצל יוסף)
בצומת שער הנגב, במקום שבו נערכת מדי שבוע "העצרת הכי קרובה לחטופים", נאמו לירן ברמן - אחיהם של גלי וזיו ברמן, וכן יונתן שמריז, אחיו של אלון שמריז שנחטף ונהרג בשבי. לצד עמידה שקטה של 631 שניות - כמספר הימים לשבי - נערכה תפילה לשלום כוחות הביטחון והחטופים.
שורדת השבי דורון שטיינברכר נאמה גם היא, ואמרה כי "הפסקת האש הזאת, מה איתה? אמירות של 'חזרה לשגרה?' - איזו שגרה? אנחנו במלחמה כבר יותר מ-630 ימים, יש חטופים, נהרגים חיילים, אנשים לא חיים בבתים שלהם, ייקח שנים עד שיחזרו. איזו שגרה? זאת שגרת מלחמה. זו לא שגרה, אלו לא חיים".
לדבריה, "מבחינתי לא קיימת מציאות בה החטופים לא חוזרים. אסור לנו לשכוח, אסור לנו לנרמל, אסור לנו לחיות לצד המציאות הזאת. אני לא אהיה באף שגרה, עד שכולם בבית".
בעצרת המקבילה בכרמי גת צוין יום הולדתו ה-40 של תמיר אדר, חבר כיתת כוננות מניר עוז שנפצע, נרצח ב-7 באוקטובר, ומאז מוחזק בעזה. גם שם נשאו דברים בני משפחה של חטופים ונרצחים.
אימו של תמיר, יעל, אמרה: "שלושה שבועות לפני 7 באוקטובר, תמיר אמר לי: 'אמא, אני מודאג, הגדר רותחת וצה"ל לא מגיב'. כאילו צפה את הבאות. בבוקר השחור תמיר יצא ראשון כי האמין - האמין בצבא, בקהילה, בשייכות, בערבות. במשך שעתיים וחצי נלחם על הגנת ניר עוז עם קומץ חברים - מעטים מול רבים - על הבית שבו נולד וגדל ואהב כל כך".
ליאת אצילי בהפגנה בכרמי גת
(צילום: הרצל יוסף)
אחריה נאמה ליאת אצילי, שגופת בעלה אביב, גם הוא חבר כיתת הכוננות של ניר עוז, חולצה והוחזרה לארץ לפני כשבועיים. "ראש הממשלה פרסם סרטון שבו אמר שהניצחון על איראן פותח הזדמנות להרחבה דרמטית של הסכמי השלום, שיש כאן חלון הזדמנויות", אמרה.
"אני לא תמימה ולא נשביתי פתאום בקסמיו של הקוסם. יש לי עדיין ביקורת נוקבת כלפי ראש הממשלה. אבל זו הפעם הראשונה מזה זמן רב שהוא מדבר על משהו שנראה ונשמע כמו חזון, כמו תמונת עתיד. והוא אפילו משתמש במילה הזו, שכל מי שממקם את עצמו בצד שמאל של המפה הפוליטית כבר מזמן לא מעז להשתמש בה - שלום. תפקידנו כרגע הוא ליצור את האדוות החיוביות, לא להיות טהרנים, להצטרף לקריאה לשלום, לקריאה להפסקת המלחמה הנוראה וחסרת התכלית בעזה".
"לא יחזיקו מעמד עוד הרבה": הצהרת המשפחות
מוקדם יותר, ולראשונה זה שלושה שבועות, בני משפחות חטופים ערכו הצהרה בשער בגין בתל אביב. עינב צנגאוקר אמרה: "הילדים שלנו שרדו עד עכשיו נגד כל הסיכויים - אבל הם לא יחזיקו מעמד עוד הרבה. אם הם לא יחזרו עכשיו, הם ימותו בשבי. החטופים חיים על זמן שאול". היא פנתה ישירות לנתניהו: "יש הסכם על השולחן, ומה שמונע אותו הוא סירובו של נתניהו לסיים את המלחמה. אתה ראש הממשלה - לא בן גביר ולא סמוטריץ'. כמו שהחלטת על המערכה באיראן, תחליט עכשיו להחזיר לי את מתן שלי".
יהודה כהן קרא להגיע להסכם אחד כולל - ללא פעימות וללא סלקציות. "מדינת ישראל חייבת להעביר מסר לחייליה - שאם ייפלו בשבי, היא תעשה הכול כדי להחזיר אותם. זו לא רק סיסמה", אמר. כהן פנה גם לנשיא טראמפ: "אל תיתן לקיצונים בממשלת נתניהו למנוע ממך להחזיר את הבן שלי הביתה".
עינב צנגאוקר: "החטופים חיים על זמן שאול"
(צילום: קובי קואנקס)
איציק הורן, אביו של החטוף איתן, סיפר כי בנו מוחזק במנהרה ללא טיפול רפואי, אחרי שנפרד מאחיו יאיר שחולץ בעסקה שנתניהו פוצץ. "הרמטכ"ל אמר אתמול שהושגו היעדים בעזה - הגיע הזמן להכרעה מדינית", אמר. "סיום המלחמה הוא אינטרס ישראלי. זה או להחזיר עכשיו את החטופים ולהכריז ניצחון - או לשקוע בבוץ העזתי".
ביום חמישי, על רקע הסכם הפסקת האש עם איראן ובצל הימשכות המערכה מול חמאס ברצועת עזה, הגיעו אלפים לכיכר רבין בת"א - וקראו לפעול לשחרור החטופים מיד. לאחר-מכן החלה צעדה מכיכר רבין בקריאה לשחרור החטופים. שבעה מפגינים נעצרו, בהם כמה שהתיישבו על הכביש בדרך נמיר בת"א.
המשטרה עדכנה אז ב"הפגנה בלתי חוקית בתל אביב", נעצרו שבעה "מפירי סדר שהתעמתו עם השוטרים וניסו לחסום צירים מרכזיים בעיר". לדברי המשטרה, "לרשות המוחים נסגר מתחם רחבת כיכר רבין והרחובות הסמוכים, במטרה לאפשר איזון בין חופש המחאה הלגיטימי לבין חופש התנועה של הציבור, תוך פגיעה מינימלית בשגרת החיים".
פורסם לראשונה: 19:59, 28.06.25
