אלוף במיל' אלי זעירא, שכיהן כראש אמ"ן במלחמת יום הכיפורים, הלך הבוקר (שישי) לעולמו והוא בן 97. זעירא נחשב כאחד האחראים לכשל המודיעיני של 73'.
זעירא נולד בשנת 1928 בחיפה. בשנת 1946 התגייס לשורות הפלמ"ח ובמלחמת העצמאות לחם במסגרת חטיבת יפתח. הוא לחם בשלוש חזיתות שונות נגד צבא ההצלה בגליל, נגד הלגיון הערבי באזור לטרון ונגד הצבא המצרי בנגב הצפוני ובסוף המערכה היה למפקד פלוגה.
בשנים 1950-1949 פיקד על בית הספר למפקדי כיתות בפיקוד דרום ובשנים 1951-1950 היה חניך בקורס למפקדי פלוגות בצבא האמריקני. עם שובו מחו"ל היה למדריך בבית הספר למפקדי גדודים. בשנים 1954-1953 עמד בראש ענף במחלקת התכנון במטה הכללי ובשנים 1955-1954 שימש כראש לשכתו של הרמטכ"ל משה דיין.
בשנת 1956 פיקד על גדוד חי"ר 51 בחטיבת גבעתי ולאחר פירוקה מונה לראש ענף מבצעים במטה הכללי, בכלל זה בתקופת מערכת סיני. בשנים 1958-1957 השתלם בקורס לפיקוד ומטה בצבא האמריקני ולאחר שובו הושאל במשך שנה למוסד והיה חבר במשלחת יועצים לצבא אתיופיה. בשנים 1962-1960 פיקד על חטיבת הצנחנים הסדירה 35 ובשנים 1963-1962 עמד בראש מחלקת המבצעים במטה הכללי. בסיום תפקידו עבר לאגף המודיעין ובשנים 1968-1963 עמד בראש מחלקת האיסוף. בתקופת כהונתו הוכנה התשתית המודיעינית שהביאה לצה"ל את ניצחונו הגדול במלחמת ששת הימים.
בשנים 1970-1968 כיהן כעוזר ראש אמ"ן ובשנים 1972-1970 שמש כנספח צה"ל בארצות הברית בדרגת אלוף. לאחר חזרתו לארץ התמנה לראש אגף המודיעין ובמסגרת תפקידו היה אמון על הערכת המודיעין הלאומית על יכולות האויב ועל כוונותיו בזירות הלחימה השונות - כמובן גם במלחמת יום הכיפורים.
ב-2013 הותרו לפרסום חלקים מעדותו של איש המפתח, ראש אגף מודיעין באותה תקופה, אלוף זעירא, בפני ועדת אגרנט שחקרה את הנסיבות שהובילו להפתעה המצרית ולקרבות בימים הראשונים למלחמה. הוועדה המליצה בזמנו להעביר את זעירא מתפקידו כראש אמ"ן.
חמש פעמים התייצב אלוף זעירא בפני ועדת אגרנט. בארבע הפעמים הראשונות הוא סיפר על עבודות המודיעין ועל הידיעות שהתקבלו באמ"ן. בפעם החמישית והאחרונה עומת עם עדויותיהם של בכירים בדרג המדיני ובצה"ל שלא תאמו לדבריו. חברי הוועדה הטיחו בו ביקורת קשה, במיוחד כשלא ידע שהאמצעים המיוחדים אינם פועלים, ולקראת סופה של העדות הוא נשבר והודה שאכן ראה ידיעה שהתריעה שמלחמה תפרוץ ב-6 באוקטובר, ידיעה שהגיעה ככל הנראה מהסוכן אשרף מרואן.
על פועלו לאחר המלחמה, כתב זעירא בטור ל"ידיעות אחרונות" ב-2009: "מיד לאחר פרסום דוח אגרנט הוצגו לפני מספר אפשרויות להמשך שירותי בצה"ל ובמערכת הביטחון. את כולן דחיתי. צה"ל אישר לי השתתפות בקורס מנהלים בן עשרה חודשים באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה. עם סיומו השתחררתי מצה"ל.
"מאז שניתקתי את קשרי עם הממסד, סללתי לי נתיבים חלופיים של חופש ויוזמה, בהם אני מפלס את דרכי. היא רצופה עליות וירידות, הצלחות וכישלונות, אך כולה תחת שיפוטי, ללא שליטה שרירותית של גורמים זרים. אינני מחלק את הצלחותיי עם מפקדי, כי אין לי מפקדים, והכישלונות - הרי הם תמיד היו יתומים...".
ב-2004 האשים ראש המוסד בזמן המלחמה צבי זמיר כי שנים לאחר המלחמה חשף זעירא את זהותו של אשרף מרואן ובכך פגע ביכולת גיוס הסוכנים של ישראל. ביולי 2008 פורסם שחוקרים מטעם השב"כ והמשטרה בודקים את החשד נגד זעירא. בתגובה, טענו אז פרקליטיו כי הוא "שמח שהמשטרה תחקור פעם אחת ולתמיד את העניין מאחר שהוא משוכנע שמעולם לא הדליף סודות מדינה". ב-2012 סגר היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, את התיק. "הוא היום כבן 84, והוא אדם עתיר עשייה במאבק על הקמת המדינה ובשמירת ביטחונה", כתב אז היועמ"ש.
