בצל עתירות צפויות לבג"ץ נגד החלטתו למנות את השופט בדימוס יוסף בן חמו למלווה החקירה נגד הפצ"רית לשעבר יפעת תומר-ירושלמי, מבקש שר המשפטים יריב לוין מנציבות שירות המדינה לסיים היום (רביעי) את הליכי "גיוסו" לתפקיד של עובד מדינה. ממלא מקום הנציב, דניאל הרשקוביץ, פועל כדי לאפשר זאת, ומתכוון לקלוט את בן חמו כעובד מדינה בתקן מיוחד בפטור ממכרז.
3 צפייה בגלריה
שר המשפטים לא קיבל את מבוקשו. לוין ובן חמו
(צילום: שאול גולן, אלכס קולומויסקי, הרשות השופטת)
רצונו של לוין מונע מפסיקת בג"ץ מיום ראשון שמלווה החקירה יהיה עובד מדינה. שר המשפטים הודיע אמש שבשים לב לקביעות בפסק הדין, "הגעתי לכלל מסקנה כי ראוי למנות לתפקיד שופט מכהן או שופט בדימוס של בית המשפט המחוזי".
הוא ציין כי בחן גם את האפשרות למנות עובד מדינה מכהן, אך הדבר לא עלה בידיו נוכח הקשיים המשמעותיים באיתור מועמד שהינו בעל בכירות, ידע משפטי וניסיון בתחומים הרלוונטיים שאין לו כפיפות מקצועית או ניהולית למערך הייעוץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות המדינה, ושאינו מצוי עימם בקשרי עבודה קרובים - ונכון לקחת על עצמו את התפקיד.
לוין הבהיר כי לפני פנייתו לנציבות פנה גם להנהלת בתי המשפט על מנת לקבל הסכמה עקרונית לאפשרות שימונה לתפקיד שופט מחוזי מכהן. אולם, הוא לא קיבל את מבוקשו. אחת הסיבות היא שהיה עליו להידבר בנושא עם נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שבנשיאותו אינו מכיר. שר המשפטים הודיע כי החליט להטיל את התפקיד על שופט מחוזי בדימוס בעל ידע וניסיון בתחומים הרלוונטיים לתפקיד, שייקלט לצורך משימה ארעית זו לשירות המדינה ויועסק באופן זמני כעובד מדינה בכיר.
בסביבת לוין כבר מתכוננים לביקורת ציבורית על המינוי ולתלונות על פועלו של בן חמו. לדבריהם, כבר בחנו עם המועמד אם יש "בעיות" העלולות לצוץ. כבר הועלו תהיות נוכח כוונתו בעבר של השופט בדימוס להתמודד על ראשות עיריית טבריה מטעם הליכוד: בג"ץ הודיע שאחת העילות לאי-מינוי מלווה היא זיקה פוליטית.
תהיה נוספת שעלתה, ופורסמה ב"הארץ", היא העובדה שבשנה שעברה, בנו של השופט - עו"ד תומר שלמה בן חמו - היה אחד השופטים שבחרה הוועדה לבחירת שופטים במסגרת מתווה הפשרה עם לוין. לפי "הארץ", המינוי של בן חמו הבן - לתפקיד שופט בית המשפט לתעבורה במחוז חיפה - קודם על-ידי לוין. קידומו בעתיד תלוי גם כן בלוין, שעדיין מכהן כחבר בוועדה.
התנועה לאיכות השלטון תקפה את החלטת שר המשפטים למנות את השופט בדימוס לפיקוח על חקירת הפצ"רית לשעבר וטענה כי מדובר ב"עקיפה בוטה של החלטת בג"ץ". בתנועה אמרו כי בג"ץ דרש למנות עובד מדינה מכהן ללא זיקה פוליטית, וכי המינוי מנוגד לרוח ההחלטה. "נפעל בכל הכלים המשפטיים למנוע את המינוי. לא יקום ולא יהיה שגורם פוליטי ימנה אדם לא מתאים ובניגוד להחלטות בג"ץ", מסרו.
בקשה לדיון נוסף בבג"ץ: "פגיעה בשלטון החוק"
בינתיים, עמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית הודיעה כי הגישה הבוקר עתירה לדיון נוסף בהרכב מורחב בפסק הדין שניתן בתחילת השבוע בעניין זהות הפרקליט המלווה בחקירת פרשת הפצ"רית לשעבר. בעמותה טוענים בעתירה כי פסק הדין כולל שתי הלכות חסרות תקדים הפוגעות באופן ממשי בשלטון החוק ומחלישות באופן חמור את מעמדן של רשויות האכיפה, דווקא בשעה שהן ניצבות מול מסע שיטתי לשחיקת מעמדן.
ההלכה הראשונה שנקבעה בפסק הדין עניינה במתן סמכות לשר המשפטים ליטול סמכויות חקירה בחקירה קונקרטית המתנהלת, ולהעבירן לגורם אחר שמחוץ למערכת אכיפת החוק, בניגוד מוחלט, לפי העמותה, לעקרון היסוד בדבר עצמאות מערך התביעה הפלילית ולכלל הנובע ממנו שלפיו אין מקום להתערבות גורמים פוליטיים בחקירות פליליות קונקרטיות.
הלכה שנייה שנקבעה בפסק הדין היא כי נוכח האפשרות שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה תתבקש למסור עדות בחקירה, ישנה מניעה גורפת על כלל מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ועל כלל פרקליטות המדינה לשמש כמלווי חקירה.
העמותה טוענת בנוסף כמה דברים: פסק הדין פותח פתח נרחב להתערבות פוליטית בחקירה פרטנית תלויה ועומדת, והמגבלות שנקבעו בפסק הדין אינן פותרות קושי חמור זה; הגדרת המבחן לנסיבות "חריגות נדירות" המתירות התערבות שר רחבה ומעורפלת; פסק הדין מבוסס על קביעה שיפוטית בלתי מתחייבת בדבר מניעות מוסדית רחבה, שלא על יסוד חוות הדעת המשפטית; ובניגוד לאמור בדעת הרוב, סעיף 12 לחסד"פ וסעיף 23א לחוק המינויים אינם מסלולי דין חלופיים.
כמו כן, אמרו בעמותה, "יש לראות את מהלכו של שר המשפטים בהקשרו הרחב יותר, במסגרת מה שמכונה 'הרפורמה המשפטית' או 'ההפיכה המשטרית', שעניינה מהלך שיטתי להחלשת שלטון החוק. שר המשפטים אינו פועל רק להעברת סמכויות הפיקוח על חקירת פרשת הפצ"רית מידיה של היועצת המשפטית לממשלה לגורם שמחוץ למערכת אכיפת החוק, בשל דאגתו הכנה לטוהר החקירה; אלא כחלק מתוכניתו להדחת היועצת המשפטית לממשלה, לריסוק מוסד היועץ המשפטי לממשלה ולהחלשת שלטון החוק בכללותו".
במסגרת העתירה מבקשת העמותה צו לעיכוב ביצוע פסק הדין, "במובן זה שעד להכרעה בעתירה לדיון נוסף לא תכנס לתוקפה כל החלטה של שר המשפטים לעניין העברת סמכויות היועצת המשפטית לממשלה בעניין חקירה פלילית מסוימת לגורם אחר שאיננו חלק ממערך ייעוץ וחקיקה או פרקליטות המדינה. עיכוב הביצוע נדרש בדחיפות נוכח פנייתו של שר המשפטים אל ממלא מקום נציב שירות המדינה, במסגרת רצונו להעביר את סמכויות היועצת בפרשה זו לשופט בדימוס יוסף בן חמו".
