הסנגורית הצבאית אלוף-משנה אופירה אלקבץ השתתפה הבוקר (שני) בוועדה לביקורת המדינה בכנסת, והטיחה בפני נציגיו של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כי "המבקר חורג מסמכותו", על רקע עיסוקו בבדיקת אירועי 7 באוקטובר.
בדיון ההמשך שנערך בנוגע לסטטוס תחקירי המבקר - שבודקים את תפקוד הדרג הצבאי, המדיני והאזרחי - טענה אלקבץ כי "רק ועדת חקירה ממלכתית תוכל להגיע לחקר האמת". לדבריה, הסנגוריה הצבאית תעתור לבג"ץ נגד המבקר בטענה שבנוסף לחריגה מסמכותו, הוא גם פוגע בזכויותיהם של קציני צה"ל. צפו בדבריה:
הסנגורית הצבאית בדיון בכנסת
(צילום: ערוץ הכנסת)
3 צפייה בגלריה
"צריך ועדה עם סמכויות מתאימות". אנגלמן ואל"מ אלקבץ
(צילום: ערוץ הכנסת, אלכס קולומויסקי)
אלוף-משנה אלקבץ מתחה ביקורת על אנגלמן, בוועדה לביקורת המדינה שבראשה עומד חבר הכנסת מיקי לוי מיש עתיד. "הסוגיות שנמצאות בליבת הכשלים הן לא שאלות של מנהל תקין, אלא של תפיסות הגנה, של מוכנות ושל אחריות פיקודית - ואלו לא נמצאות בתחום סמכותו של מבקר המדינה. אלו סוגיות שדורשות ועדת חקירה לפי חוק, עם סמכויות מתאימות", אמרה בדיון.
לדבריה, המבקר מוביל סדרת בדיקות נרחבת הכוללת 24 ביקורות שונות, אך דווקא בשל היקף הבדיקה והשלכותיה הציבוריות, נדרש גוף חקירה עצמאי שיכול להגיע לעומק הדברים. "יש חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה לבדיקה, אבל לא בכל דרך. כשאנחנו מדברים על ליבת הפעילות המבצעית של צה"ל, לא מדובר על התייעלות וחיסכון, אלא על שאלות אסטרטגיות. אין שום ספק - אלו נושאים שחורגים מסמכות המבקר", ציינה.
אחת מטענותיה המרכזיות של אלקבץ נוגעת גם לחשש מפגיעה בעבודת ועדת חקירה עתידית. "הביקורת הזו עלולה לשבש את היכולת של ועדה אמיתית לפעול בעתיד", אמרה. "אם עדים כבר נשאלו, אם מסמכים כבר נחשפו, אם גרסאות כבר נאמרו - איך ניתן יהיה לדרוש מאותם אנשים להעיד מחדש בפני ועדת חקירה? ועדה שתוקם תצטרך או לאמץ את ממצאי המבקר או להתמודד מולם, וזה יכביד עליה באופן בלתי סביר".
הסנגורית הדגישה גם כי אחת הבעיות המהותיות בביקורת הנוכחית היא שזו מתקיימת מאחורי דלתיים סגורות. "ההליך אינו פומבי, אין לציבור זכות עיון, אין למשרתים ודאות שדבריהם יוצגו, אין דיון ציבורי. הציבור לא יֵדַע מה קרה, והמשרתים לא יֵדְעוּ כיצד דבריהם הובאו. רק ועדת חקירה ממלכתית תוכל להבטיח תהליך שקוף שבו הדברים ייאמרו באופן גלוי".
הסנגורית הצבאית הראשית, אל"ם אופירה אלקבץ-רוטשטייןצילום: דובר צה"ל אלקבץ התייחסה לדיון שנערך בשבוע שעבר, ובו נאמר כי הסוגיה כבר הוכרעה בבג"ץ: "הטענה שהביקורת נעשית בהסכמה ושבג"ץ הכיר בה - פשוט לא נכונה. הסנגוריה הצבאית לא הייתה צד להסכמות מול המבקר. יתרה מזו, העתירות נגד הביקורת נמחקו, ובית המשפט לא הכריע בשאלה העקרונית של סמכות המבקר לבחון את צה"ל בזמן מלחמה".
לדבריה, עיקר הדיונים המשפטיים נסובו סביב שאלה אחרת - אם בזמן מלחמה יש לדרוש מצה"ל להשיב לביקורת. "לא הייתה כאן הכרעה עקרונית בשאלות שמונחות על השולחן. אף אחד לא קבע שלמבקר המדינה יש סמכות לחקור את לב ליבה של הפעולה הצבאית – כי אין לו כזו".
חוק היסוד - וטענת הנגד: "אנחנו גוף בלתי תלוי"
עורך הדין יואל הדר, היועץ המשפטי של משרד מבקר המדינה, הגיב לטענותיה של אלקבץ. "למבקר המדינה סמכות מלאה לבדוק כל עניין שיימצא לנכון, בהתאם לחוק יסוד ולחוק מבקר המדינה. זו אינה עמדה חדשה – כך פעלו מבקרי המדינה גם במלחמת לבנון הראשונה, השנייה ובמבצע צוק איתן. ביקורות על עניינים ביטחוניים הן חלק בלתי נפרד מהעשייה הציבורית של המוסד לאורך השנים", אמר.
לדבריו, גם במקרים רגישים בעבר, דוגמת אסון הכרמל, לא נטענה טענה בדבר חוסר סמכות. "עורכי הדין שייצגו את השרים לא טענו כי אין סמכות למבקר המדינה, וגם כיום לא נטען שאין סמכות - אלא מועלות טענות של שיקול דעת. כפי שקבעה השופטת וילנר, מדובר בהפעלת שיקול דעת ולא בשאלת סמכות".
עוד הוסיף הדר: "אנחנו גוף בלתי תלוי. כל אנשי המשרד פועלים על פי שיקולים מקצועיים בלבד - ולא נענה ללחצים פוליטיים או מערכתיים." בתחילת הדיון ציין היועץ המשפטי כי עם תחילת הליך הביקורת הנוכחי, פנה אליו מזכיר הממשלה יוסי פוקס וביקש לדחות את פתיחתה בחצי שנה - בקשה שנדחתה.
"מצאנו לנכון להתחיל את הביקורת בזמן אמת, ולא נענינו לבקשת הדחייה", נימק. "זו אחריות ציבורית מהמעלה הראשונה. גם חוק ועדות חקירה קובע במפורש שאין בו כדי לפגוע בסמכויות מבקר המדינה. עצם קיומה של ועדת חקירה ממלכתית אינו שולל את זכותו וחובתו של המבקר לבדוק את הנעשה - בזמן אמת או לאחר מכן."
