ההודעה של בריטניה, קנדה ואוסטרליה על הכרה במדינה פלסטינית אמש (ראשון) היא רק פתחו של גל הכרות מתוכנן החל מהיום, במקביל לכינוס העצרת הכללית של האו"ם - והערב הצטרפה אליהן פורטוגל שהודיעה על הכרה במדינה פלסטינית. במקביל, צרפת, שיוזמת יחד עם סעודיה את סחף ההכרות, מתכננת גל נוסף בהמשך ובונה על אפשרות שישראל תחליט לספח חלקים מיהודה ושומרון, אבל בירושלים עדיין לא התקבלה החלטה - והיא, כפי שאמר ראש הממשלה נתניהו, תתקבל בהמשך. אז מה בעצם המשמעות המעשית של ההכרה, האם הצעד התקבל בברכה גם בתוך בריטניה, קנדה ואוסטרליה - ומי הבאות שיכריזו? ynet עושה סדר.
נתניהו: "לא תקום מדינה פלסטינית"
(צילום: איתי בית-און/ לע״מ)
כמה מדינות בעולם כבר הכירו במדינה פלסטינית?
עם ההחלטה של ארבע המדינות להכיר במדינה פלסטינית, עומד מספר המדינות בעולם שהודיעו כי הן מכירות במדינה פלסטינית על 152.
מי המדינות הבאות?
בהמשך השבוע צפויות להכיר במדינה פלסטינית עוד שש עד שמונה מדינות - שיעשו זאת במסגרת כינוס העצרת הכללית של האו"ם. מדובר בצרפת, בלגיה, מלטה, סן מרינו, אנדורה ולוקסמבורג. סימן שאלה קיים לגבי שתי מדינות נוספות: ניו זילנד, שבדרך כלל הולכת בעקבות אוסטרליה, ופינלנד.
מה המשמעות המעשית של ההכרה?
באופן עקרוני, להכרה במדינה פלסטינית כרגע אין משמעות מעשית בשטח, אלא יותר סימבולית. ברישומי המדינות שהכירו במדינה פלסטינית כבר שונתה ההגדרה ל"Palestine", כמו גם באתר אזהרות המסע של בריטניה - שם כבר הוסיפו גם את מפת המדינה, וקריאה להימנע מהגעה לכל חלקיה.
אבל לעת עתה לא צפויות להיפתח שגרירויות של קנדה, אוסטרליה או בריטניה ברמאללה. מעבר לכך, למרות ההכרזה, מדינת פלסטין - כפי שהיא מוגדרת באו"ם - גם לא תהפוך עדיין לחברה מלאה באו"ם. כדי להפוך לכזו, הפלסטינים צריכים לגייס לפחות תשע מחברות מועצת הביטחון בהצבעה - ושלא יוטל וטו על ההחלטה מצד אחת מהחברות הקבועות במועצה. ארה"ב ככל הנראה תעשה זאת אם הפלסטינים יבחרו בכל זאת לנסות.
האם עוד מדינות צפויות להכיר?
במסגרת היוזמה של נשיא צרפת מקרון, הוא מתכנן לנסות לרתום מדינות נוספות - בדגש על מזרח-אסיה. הצרפתים מתכננים להביא גם את יפן, דרום קוריאה וסינגפור להכיר במדינה פלסטינית. בעיני הצרפתים, אם ישראל תחליט לספח את יהודה ושומרון או חלקים - ייתכן שגם גרמניה תצטרף אם לא תוכל לשאת עוד את צעדי ישראל. גרמניה הבהירה שלא תקבל סיפוח ורמזה אפילו שזה יכול להביא אותה להכיר במדינה פלסטינית.
איך מתכננת ישראל להגיב?
בישראל עדיין לא התקבלה החלטה איך להגיב. אבל על הפרק כמה אפשרויות, ובראשן סיפוח של בקעת הירדן, צעד שמקורבו של נתניהו רון דרמר אמר כי יוכל להעביר בשקט יחסי בארה"ב - גם בקרב הדמוקרטים. כך או כך, טווח האפשרויות נע למעשה בין הבלגה מוחלטת - שספק אם תהיה - עד לסיפוח כל יהודה ושומרון, שנראה שספק אם יתרחש. נתניהו לא ירצה לסכן את הסכמי אברהם וטראמפ גם לא ייתן לו להרוס לו את המורשת.
מתי תהיה התגובה?
חרף דרישותיהם של אנשי מועצת יש"ע והשרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', ראש הממשלה נתניהו הסיר אתמול מהשולחן את אפשרות התגובה המיידית. "המענה לניסיון האחרון לכפות עלינו מדינת טרור בלב ארצנו יינתן לאחר שובי מארה"ב. תמתינו", אמר בסרטון שפרסם.
האם בקנדה, אוסטרליה ובריטניה כולם הגיבו בחיוב?
לא. בשמאל בבריטניה בירכו אמנם את ראש הממשלה קיר סטרמר מהלייבור, אבל נייג'ל פראג', מנהיג מפלגת הימין הניצי Reform UK כינה את הצעד "פרס למחבלים של חמאס". קמי ביידנוק, מנהיגת מפלגת השמרנים שעומדת גם בראש האופוזיציה, אמרה כי "זה אסון, פשוט אסון. פרס לטרור, ללא שום תנאי שהוצב לחמאס. זה מותיר את החטופים גוועים בעזה". סקר בבריטניה שנערך לפני ההכרזה, העלה כי 9 מתוך 10 בריטים כלל לא מסכימים להכרה ללא תנאים.
באוסטרליה תקפו את החלטת ראש הממשלה אנתוני אלבניזי, גם הוא מהלייבור, בעיקר מימין. ראש האופוזיציה ומנהיגת מפלגת הליברלים, סוזן לי, אמרה כי ההכרה אמורה הייתה להתרחש בסיום תהליך השלום - ולא במהלך הסכסוך. "ממשלת אלבניזי הושיטה מחווה חלולה של תקווה כוזבת לעם הפלסטיני - ולעם הישראלי היא הושיטה מעשה מצמרר, של ויתור למחבלי חמאס, שממשיכים לשאוף להשמדתם", היא אמרה.
גם בקנדה לא כולם בירכו על ההחלטה של ראש הממשלה מארק קרני. "הוא מכיר במדינת חמאס במאמץ נוסף להסיח את הדעת מהפשיעה, החובות, ההגירה ואובדן מקומות העבודה", כתב מנהיג האופוזיציה פייר פוליאב, שעומד בראש המפלגה השמרנית. "העדיפות של קרני היא יצירת מדינת חמאס שתתגמל טרוריסטים על אונס אזרחים, חטיפה, דיכוי פלסטינים ופתיחה במלחמה. השמרנים תומכים בזכות ישראל להתקיים ולהגן על עצמה, ולחיות לצד מדינה פלסטינית עתידית מפורזת, נטולת טרור, דמוקרטית ושלווה".
מה נתן אבו מאזן?
אוסטרליה וקנדה, כך הן הודיעו, דרשו מהרשות הפלסטינית לבצע שורת רפורמות - כתנאי להכרה. משהסכימו ברמאללה, החליטו בקנברה ובאוטווה להתקדם. לפי הודעת אוסטרליה, אבו מאזן נדרש להביע את הכרתו בזכותה של ישראל להתקיים, והתחייב לקיים בחירות דמוקרטיות ברשות הפלסטינית עוד בשנה הבאה, 2026. מלבד זאת, הוא התחייב לרפורמות בתחום הכלכלי, הממשל והחינוך. באוסטרליה הבהירו כי מבחינתם - לחמאס אין מקום במדינה הפלסטינית העתידית.
גם קנדה הזכירה את הרפורמות שלהן התחייבה הרשות, אבל לא פירטה בהצהרה. בשבוע שעבר אמרה שרת החוץ הקנדית אניטה אנאנד כי באוטווה דורשים את שחרור כל החטופים, פירוזו של חמאס מנשק, איסור שייקח חלק בניהול העתידי של המדינה - וגם רפורמות דמוקרטיות, שלא פורטו. בשתי המדינות הבהירו כי כל צעד נוסף של שדרוג דרג היחסים - כמו פתיחת שגרירויות - תלוי במעשי הרשות הפלסטינית ובמימוש הדרישות לרפורמות.
מה אמרו הפלסטינים?
ברמאללה קיבלו בברכה את ההכרה של בריטניה, אוסטרליה וקנדה - וגם בחמאס הגיבו בחיוב. ברשות הפלסטינית היה אף מי שהגדיר את ההחלטה "הצהרת בלפור של הפלסטינים". ג'מאל נזאל, דובר פתח, אמר ל-ynet כי "אנחנו נגד חמאס ונגד מה שקרה ב-7 באוקטובר. אבל הם (ישראל - ע"ח) אומרים שאין הבדל בין פתח לחמאס – כי הם לא רוצים שלום. אנחנו קוראים להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, ולא במקום ישראל. זו מכה לתוכנית חמאס". נזאל הוסיף כי גם אם ישראל תנסה לפעול להחלשת הרשות הפלסטינית בעקבות ההכרה הבינלאומית, עמדת פתח היא "לשמור על מסלול מדיני, שלום ויציבות, תוך שמירה על ריבונות המדינה הפלסטינית והמשמעות החוקית של גבולות 67".
נאסר לחאם, מבכירי אש"ף ומקורב לאבו מאזן, אמר כי אף שישראל נוהגת להגיב לצעדים כמו הכרה במדינה פלסטינית בכוח צבאי ובהרחבת התנחלויות, היא "נחלה כישלון חסר תקדים בזירה הבינלאומית והערבית". לדבריו, "המציאות ההיסטורית נותרה בעינה - אין פתרון, אלא מדיני. שרי הימין יכולים להציב אלף שערי ברזל בכניסות לערים והכפרים בגדה".
האם צפויים צעדים מיוחדים מול צרפת היוזמת?
ישראל כבר העבירה מסרים לצרפתים שתנקוט צעדים דיפלומטיים חריפים. אחת האפשרויות היא סגירת הקונסוליה הצרפתית בירושלים שאחראית על הקשר עם הפלסטינים. הצרפתים הבהירו שלא יעברו לסדר היום על צעד כזה. בתקשורת הצרפתית דובר גם על אפשרות לצעדי גומלין כגון גירוש דיפלומטים ישראלים וצמצום שלוחת המוסד בפריז.
דיפלומט צרפתי בכיר אמר הערב כי "העברנו לישראל מסרים שלא כדאי שתגיב בחריפות. עם כל הכבוד, ישראל היא מדינה קטנה וצרפת מעצמה. היכולת שלנו לפגוע בכם גדולה מהיכולת שלכם לפגוע בנו. מי שחושב שטראמפ ייתן לנתניהו להשתולל ולהחליט על סיפוח ולהרוס את הסכמי אברהם טועה. טראמפ לא עובד אצל ביבי".
איך תנהג ארה"ב?
סימן השאלה הגדול ביותר הוא איזה אור ירוק ייתן טראמפ. נתניהו צפוי להעלות את הנושא בפגישתו עם הנשיא בארה"ב, בשולי עצרת האו"ם. אם הנשיא האמריקני יטיל וטו על סיפוח, נתניהו יתקשה מאוד להחליט על כך. אבל טראמפ יכול לתת אור ירוק מצידו לצעדים דיפלומטיים חריפים נגד צרפת, שכן האמריקנים לא אוהבים את מקרון ולא יזילו דמעה אם ישראל תעניש את הצרפתים, צעד שעלול לגרור חילופי מהלומות דיפלומטיות בין הצדדים. כך או כך, הדילמה קשה.
פורסם לראשונה: 22:07, 21.09.25
