41% מהמשתתפים בסקר אינטרנטי של חברת ipanel בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ענו כי יעודדו את ילדיהם לא להתגייס לצה"ל אם יעבור חוק שיפטור את הציבור החרדי משירות. 45% השיבו כי אם יעבור חוק כזה, הם יעודדו את ילדיהם להתגייס לצה"ל - אבל לא לשירות קרבי. הסקר נערך עבור ועידת הביטחון והשירות של ynet ו"ידיעות אחרונות" המתקיימת הבוקר (שלישי).
44% סברו כי חוק השתמטות יפגע מאוד במוטיבציה לשירות קרבי, ועוד 27% השיבו ש"די יפגע". 7% השיבו שחוק כזה דווקא יגרום להם לעודד את ילדיהם לשרת בקרבי.
פאנל הצורך בהרחבת השורות
(צילום: סנטרל הפקות)
הסקר נערך בין יום חמישי האחרון ליום ראשון בהובלת המרכז לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. השתתפו בו 805 איש ואישה בני 18 או יותר.
הח"כ לשעבר עפר שלח, כיום חוקר ב-INSS, אמר בוועידה: "מאז 7 באוקטובר צה''ל איבד קרוב ל-900 לוחמים. מספר הפצועים לא ידוע לי בדיוק אבל מדובר באלפים. רבים מהם, פצועים בדרגת בינוני ומעלה, לא יחזרו לשרת. וזו רק ההתחלה. ההשפעה של זה לכל אורך פירמידת כוח האדם הרבה יותר גדולה.
"בנוסף, צורכי הביטחון השתנו והם מצריכים גידול בצבא. כדי שאנשים יחזרו בביטחון לעוטף עזה וליישובי הצפון צריכה להיות שם נוכחות צבאית הרבה יותר משמעותית ממה שהייתה. יש גם את סוגיית הגבול המזרחי שאוגדה 96 אמורה להגן עליו בגלל התפיסה שלפיה יש איום קרקעי של מיליציות משם. צה"ל הודיע להם אחרי התקיפה באיראן שמעכשיו תקרת המילואים לא תהיה 70 יום אלא 110 יום. אי אפשר לנהל איתה חיים אזרחיים.
"הפתרון של המערכת כרגע הוא להגביר את העומס על הציבור המשרת. ההתנגדות של החרדים לא מאפשרת אחרת. צה''ל ביקש בינואר 2024 להאריך את שירות החובה לבנים ל-36 חודשים. לפוליטיקאים ברור שהציבור לא יקבל הכבדת נטל כזאת על המשרתים בזמן שלא נוגעים בציבור שאיננו משרת. זה מותיר את צה''ל בחסרונות האלה שאנו מדברים עליהם".
תא"ל (מיל') ירון רוזן הוסיף בפאנל: "כל יום שעובר, עם ה'מותר לפרסום', מובן שערך השירות הוא לא מושג ערטילאי. אנחנו צריכים לדבר על עקרון היסוד האזרחי שלפיו שירות צבאי הוא לא רק נטל אלא זכות שאנשים צריכים לרצות אותה. אסור שזה יגיע למגרש של ממשלות ועסקאות פוליטיות".
