ארצות הברית מגדילה את הכוח הצבאי באזור, רגע לפני תחילת השיחות הישירות עם איראן - וכמסר למה שעשוי להתרחש אם לא תחול התקדמות במשא ומתן: נושאת מטוסים שנייה מתקרבת למזרח התיכון, לאחר שמפציצי B-2 כבר הוצבו באי דייגו גרסיה ואחרי שלישראל נשלחה סוללת THAAD להגנה אווירית.
אחרי שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הצהיר לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו על פתיחת אותן שיחות ישירות עם איראן, בטהרן טענו כי השיחות יהיו עקיפות בלבד. אבל הבוקר (שישי) הודיעו בטלוויזיה האיראנית כי לא ניתן יהיה לפרסם תמונות מהשיחות בשבת בעומאן בין שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י לשליח האמריקני המיוחד סטיב וויטקוף - מה שמרמז כי כן יתקיים משא ומתן ישיר.
7 צפייה בגלריה
ארה"ב מתגברת כוחות - ומתחילה בשיחות ישירות
(צילום: חיל האוויר האמריקני, European Space Agency, AFP PHOTO / HANDOUT / DVIDS / US ARMY / Staff Sergeant Cory D. Payne)
מצטרפת לטרומן: נושאת המטוסים וינסון מתקרבת
"אנחנו נותנים לדיפלומטיה סיכוי אמיתי", אמר דובר משרד החוץ האיראני, איסמאעיל בקאאי. "ארצות הברית צריכה להוקיר את ההחלטה הזו על אף העימותים. אנחנו לא שופטים מראש, אלא מתכוונים לבחון בשבת את כוונות הצד השני". עלי שמחאני, יועצו של מנהיגה העליון של איראן עלי חמינאי, התעקש ברשת X שאין אלו שיחות ישירות: "לשר החוץ יש סמכויות מלאות במשא ומתן העקיף עם ארצות הברית. אנחנו מעוניינים בהסכם אמיתי וצודק, יש הצעות חשובות שניתנות ליישום".
גורם דיפלומטי אמר לאל-חדת' הסעודי, על רקע המשך המבצע שמנהלת ארצות הברית נגד החות'ים המקבלים סיוע מהרפובליקה האיסלאמית, כי "איראן מוכנה לדון בסוגיית המיליציות השייכות לה באזור". לדבריו, "איראן סבורה כי המיליציות שלה נכשלו בהשגת המטרות. היא רוצה לפחות לשמור על תוכנית טילים שתגרום לה להרגיש בטוחה".
ובזמן אותו משא ומתן שצפוי להיפתח מחר, ועל רקע האיומים של טראמפ כי האופציה הצבאית על השולחן במקרה שלא תהיה התקדמות בשיחות על הגרעין האיראני, האמריקנים מתגברים את הכוח הצבאי ומגדילים בכך דרמטית את יכולתם לבצע מתקפות טילים ומתקפות אוויריות, גם על אתרי הגרעין של איראן.
7 צפייה בגלריה
נושאת המטוסים קרל וינסון נכנסת לאוקיינוס ההודי, בדרך לאזור
(צילום: European Space Agency)
בתמונות לוויין חדשות נראתה נושאת המטוסים קרל וינסון נכנסת לאוקיינוס ההודי דרך מצר מלאקה. היא תצטרף לנושאת המטוסים הארי טרומן שכבר נמצאת במזרח התיכון. בכל אחת מאותן נושאות מטוסים צי של 90 מטוסים ומסוקים קבועים, לצד 6,000 אנשי צוות.
קרל וינסון כוללת בין היתר מטוסי קרב חמקניים F-35C, לצד שתי טייסות של מטוסי קרב מסוג F/A-18, מטוס EA-18G ללוחמה אלקטרונית, מטוס E-2 הוקאי לשליטה אווירית ומסוקי MH-60R/S. בקבוצת התקיפה של אותה נושאת המטוסים נכללות סיירת הטילים פרינסטון והמשחתת סטרט. ל"אל ערבייה" אמר גורם אמריקני כי מטוסי F-35 כבר נראים באזור. לדבריו, קרל וינסון תחל את משימתה בתוך כמה ימים ועשויה להגיע גם לחוף האיראני.
הכוח של הארי טרומן כולל אף הוא מטוסי F-18, מטוס ל"א מדגם EA-6 וכן E-2, לצד מטוסי סיור ונגד צוללות מדגם S-3 ומסוקי בלקהוק.
הגעת נושאת מטוסים שנייה לאזור אירעה אחרי ששישה מפציצי B-2 הוצבו בסוף החודש שעבר באי הקטן דייגו גרסיה שבאוקיינוס ההודי. מדובר במפציצים אסטרטגיים בעלי יכולת חמקנות, שמסוגלים לשאת גם נשק גרעיני וגם "מפצחת בונקרים" ענקית במשקל של 12 טונות.
האמריקנים מחזיקים בסך הכול ב-19 מפציצים מהדגם האסטרטגי הזה, שפותח בשנות ה-90 של המאה הקודמת במחיר אסטרונומי של 1.1 מיליארד דולר עבור כל מטוס. ה-B-2 "ספיריט" הוא מפציץ כבד שפותח בין היתר כדי להרחיב את ההרתעה הגרעינית של ארה"ב – מכיוון שהוא מסוגל לחדור לעומק שטח אויב מבלי להתגלות על ידי מערכות מכ"ם.
המפציצים, שמסוגלים לשאת מטען במשקל של עד 18 טונות ולטוס ללא תדלוק לטווח של עד 11,000 ק"מ, משמשים גם למטרות קונבנציונליות, וארה"ב השתמשה בהם כבר בשנה שעברה בתקיפות נגד החות'ים בתימן. העברתם לאזור הסמוך לאיראן מהווה מסר ברור עבורה, שכן הם היחידים כיום בצבא ארה"ב שמתוכננים לשאת את הפצצה הענקית GBU-57 - שפותחה מתוך מטרה מרכזית אחת: יכולת פגיעה במתקני הגרעין התת-קרקעיים של איראן.
"מסר לאיראן? ניתן לה להחליט"
בתשובה לשאלות כתבים אם המפציצים מסוג B-2 נועדו לשלוח מסר לאיראן, אמר שר ההגנה של ארה"ב פיט הגסת': "ניתן לה להחליט". על תגבור הכוחות האמריקניים במזרח התיכון אמר הגסת' כי "זה נכס גדול ששולח מסר לכולם".
לצד הגדלת היכולת ההתקפית, האמריקנים מתגברים גם את ההגנה. בסוף השבוע האחרון דווח כי ארצות הברית העבירה לישראל סוללת הגנה אווירית נוספת מסוג THAAD. בדיווח נאמר גם כי הועברו לישראל שתי סוללות פטריוט. מערכת THAAD היא מערכת ניידת להגנה מרחבית בגובה רב, שדומה ביכולותיה למערכת החץ, ויכולה ליירט טילים מחוץ לאטמוספרה.
העברת הסוללה הראשונה, בחודש אוקטובר, נעשתה לבקשת ישראל מהאמריקנים, גם כדי להקרין עוצמה באמצעות שליחת נכסים צבאיים נוספים לאזור. הסוללה מופעלת בארץ על-ידי חיילים אמריקנים, כשלפי דיווחים בתקשורת בארה"ב מספרם עומד על כ-100. לאחר הגעת הסוללה הראשונה סיפר מפקד מערך ההגנה האווירית לשעבר תא"ל צביקה חיימוביץ' כי "מדובר בתוספת כוח אש משמעותי שמגדילה את היכולת להגן מול התרחישים העצימים של איראן".
7 צפייה בגלריה
סוללת THAAD
(צילום: AFP PHOTO / HANDOUT / DVIDS / US ARMY / Staff Sergeant Cory D. Payne)
בשבוע האחרון דווח כי גם האיראנים עצמם נערכים לאפשרות של מתקפה - והעבירו לראשונה טילים ארוכי טווח למיליציות הפרו-איראניות בעיראק. לצד זאת, דווח כי משמרות המהפכה העבירו למיליציות גם טילי שיוט וטילים בליסטיים.
הדרישות הישראליות
המפגש בעומאן יהיה המפגש הראשון בין הצדדים, לאחר מכתב האולטימטום של טראמפ למנהיג העליון של איראן חמינאי, שבו דרש להגיע להסכם בדבר פירוק התוכנית לנשק גרעיני. לפי הערכות המודיעין האמריקניות שפורסמו ב"וול סטריט ג'ורנל", איראן מחזיקה כעת בכמות חומר בקיע שמספיקה להרכבת פצצה תוך שבועות - מה שמעלה את הדחיפות להגעה להסכם.
בוושינגטון מאמינים כי עיכוב נוסף עלול להוביל לתגובה צבאית ישראלית, שתצית את האזור. "הניו יורק טיימס" ציטט בכירים ישראלים שאמרו כי "כל הסכם שלא כולל פירוק מוחלט של תשתיות ההעשרה - ייחשב לבלתי קביל". למרות העמדות הקשוחות, כלי תקשורת באיראן רומזים כי ישנה פתיחות מסוימת למשא ומתן - בעיקר בשל הלחץ הכלכלי והבידוד הבינלאומי של המדינה.
טראמפ: אם תידרש פעולה צבאית נגד איראן - ישראל תהיה מעורבת בה
(צילום: FOX NEWS )
בפגישה בין ראש הממשלה נתניהו לטראמפ נידונו בהרחבה העקרונות שלפיהם ייחתמו תוצאת המו"מ. בדיוק כפי שהיה בהסכם שנחתם בשעתו עם לוב, הדרישות הן: פירוק כל מתקני הגרעין, פירוק כל מתקני ההעשרה, פירוק כל התשתיות התומכות (טילים בליסטיים), הוצאת כל החומר המועשר מאיראן והשמדת כל אלה על ידי גורמים אמריקניים, מבלי להסתמך על הבטחות, ובעיקר: רה"מ הזהיר מהשיטה האיראנית הידועה של משיכת המו"מ עד לאין קץ.
בישיבת הקבינט עדכן נתניהו את השרים כי ישראל ידעה מראש על השיחות של ארה"ב עם איראן, שהאמריקנים ביקשו לדעת מה ייחשב הסכם טוב מבחינתנו, וכי הזמן לניהול המו"מ מוגבל. ההבנה בירושלים היא כי וושינגטון לא יכולה לנקוט במהלך צבאי ללא מיצוי המהלך הדיפלומטי קודם.
