קשה להבין את התנהלותו של ראש השב"כ רונן בר בהליך המשפטי. בר הצהיר כי מדובר מבחינתו בעניין עקרוני, הוא גרר את רה"מ ל"קרב תצהירים", ולשיטתו מאבקו כנגד החלטת הפיטורים של הממשלה נועדה להבהיר בהלכה משפטית את הפרוצדורה וגדרי שיקול הדעת בפיטורים של ראש שב"כ. להבהיר את קו הגבול בין אמון לנאמנות, כפי שאמר בנאומו הערב.
בהודעתו הערב של בר בדבר מועד עזיבתו את התפקיד ב-15.6.25 הקטין בר באופן ניכר את הסיכוי כי שופטי בג"ץ יידרשו לסוגיות העקרוניות שהועלו בעתירות, ובוודאי שכעת לא תהיה הלכה משפטית, אלא לכל היותר אמרות אגב שיפוטיות שאינן מחייבות. הודעתו של בר שומטת את הקרקע מתחת לעתירות.
נסביר את מצב הדברים מצד כל אחד מ"השחקנים" בהליך התלוי ועומד בבג"ץ:
שופטי בג"ץ – הכלל הוא שבית המשפט אינו דן בעתירות תיאורטיות. בית המשפט ככלל אינו מכריע בסכסוכים שהתייתרו. במקרים מיוחדים יכול בית המשפט לייתן פסק דין גם ביחס לסוגיות שנהפכו לתיאורטיות כאשר מדובר בעניין עקרוני וכאשר יש סיכוי שהסוגייה תשוב לדיון משפטי. כך למשל, כאשר בית המשפט בארה"ב דן בשאלה של חוקתיות איסור הפלות, אזי עד מועד הדיון המקרה הפרטני הפך תיאורטי כי הילד נולד או לחילופין ההפלה כבר נעשתה. אך נקבע שיש מקום לדיון עקרוני בסוגיה מעבר למקרה הפרטני למען המקרים הבאים.
אין הלכה שיפוטית מחייבת
לעיתים כאשר יש שאלות חוקתיות ייחודיות בג"ץ יכול לומר את דברו גם כאשר במהלך הדיון בעתירה הנושא הופך לתיאורטי. כך למשל, היה בעתירה שדנה בחוקתיות תיקון לחוק שהורה על פיצול תאגיד השידור הציבורי והקמת חטיבת חדשות ייעודית נפרדת לתאגיד "כאן". הכנסת ביטלה את החוק תוך כדי הדיון בעתירה, אך שופטי בג"ץ בראשות השופט חנן מלצר פרסמו פסק דין עקרוני בו הם מבקרים בחריפות את התיקון לחוק, תוך ביקורת חריפה על הממשלה והתערבותה בתחום התקשורת.
ואולם, במצב דברים זה אין הלכה שיפוטית מחייבת, אלא מדובר באמירות שיפוטיות המכונות בשפה המשפטית "אמרות אגב", שאינן במעמד של הלכה משפטית למקרים עתידיים.
על כן, כעת בעקבות הצהרתו של בר יש סיכוי לא מבוטל שהשופטים יבקשו מהצדדים לעתירה – העותרים, היועמ"שית והממשלה – להודיע להם האם יש צורך בהכרעה בעתירות או העתירות התייתרו. השופט נעם סולברג בוודאי יטה למחיקת העתירות בנסיבות שנוצרו.
ראש השב״כ, רונן בר: "בחרתי להודיע על מימושה והחלטתי לסיים את תפקידי כראש שירות הביטחון הכללי"
הממשלה – הצהרתו של בר העניקה מבחינה משפטית לממשלה הזדמנות להוביל מהלך מבריק למחיקת העתירות. הממשלה יכולה להודיע לבג"ץ כי היא עומדת על כל טענותיה העקרונית, ואולם ברמה המעשית נוכח הודעתו של בר על מועד סיום הכהונה הממשלה מקבלת כי החלטת הפיטורים תיכנס לתוקפה ביום 15.6.2025, וכך למעשה הממשלה שומטת הקרקע מתחת לעתירות ולרצונו של בר כי יינתן פסק דין עקרוני כנגד החלטת הממשלה. אם זו תהא ההודעה של הממשלה אז יתקשו שופטי בג"צ ליתן אמירות עקרוניות משמעותיות, ונראה שהם ימחקו את העתירות.
היועמ"שית – הובילה קו משפטי בלתי מתפשר מול הממשלה וסברה כי היו פגמים קשים בתהליך הפיטורים וכי רה"מ מצוי בניגוד עניינים שאינו מאפשר לו לפטר את בר כל עוד מתקיימות חקירות הנוגעות למקורביו של ראש הממשלה. נוכח ההודעה של בר, נראה כי היועמ"שית אף היא תסבור כי העתירות יתייתרו והפכו תיאורטיות.
איני יודע מי מייעץ לרונן בר במישור המשפטי, אך נראה כי מבחינתו של בר הוא עשה צעד שלא משרת את מטרותיו המוצהרות, ולכן קשה להבין מדוע הוא גרר את המדינה לסחרור, כאשר הוא עצמו לבסוף שומט את הקרקע מתחת לעתירות
איני יודע מי מייעץ לרונן בר במישור המשפטי, אך נראה כי מבחינתו של בר הוא עשה צעד שלא משרת את מטרותיו המוצהרות, ולכן קשה להבין מדוע הוא גרר את המדינה לסחרור, כאשר הוא עצמו לבסוף שומט את הקרקע מתחת לעתירות. ככל שבר ביקש כי תהיה הלכה משפטית עקרונית, היה עליו להמתין עד לאחר מתן פסק הדין, ולאחר מכן להצהיר על מועד עזיבתו.
ד"ר מתן גוטמןצילום: שלומי יוסףמכל מקום, ברור לכל כי בר לא יכול אחרי כישלון ה-7 להמשיך בתפקידו. בהודעתו הערב מימש בר את האחריות. כעת נותר להקים ועדת חקירה ממלכתית שתקבע מיהם האחראים והאשמים במחדל החמור בתולדות המדינה. הציבור זכאי לתשובות ולחשיפת האמת שלא דרך "קרבות תצהירים" לבג"ץ.
הכותב הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי אוניברסיטת רייכמן.
