מאות תושבים מבית לאהיה ובית חאנון שבצפון הרצועה הפגינו היום (שלישי) נגד המלחמה, לאחר שנעקרו מבתיהם ונעו לעבר העיר עזה. מדובר בהפגנה הראשונה מסוגה בעזה שיצאה נגד הנרטיבים שמנהיגי חמאס מהדהדים של "איתנות" והישארות על אדמות פלסטיניות ברצועה.
ההפגנה נגד המלחמה בצפון הרצועה
במהלך ההפגנה נשאו המוחים שלטים עם הכיתובים "דם ילדינו אינו הפקר" ו"הפסיקו את המלחמה מיד", וקבוצת צעירים קראה "חמאס החוצה, חמאס צריך לצאת מכאן". אבו סולימאן, אחד המפגינים, אמר: "יש לנו מסר: תושבי בית לאהיה הם עם של שלום. אנחנו דורשים שלום וביטחון ולא לשלוט בנו בנשק ובאש. אנחנו מחליטים ונחליט מי ימשול בנו. אנחנו חיים תחת תנאים קשים. כן לשלום - ולא למלחמה". לאחר מכן הגיעו מחבלי חמאס למקום בזריזות כדי לפזר בכוח את ההפגנה.
חמזה אל-מסרי, פעיל עזתי שמתנגד לשלטון חמאס, קרא באמצעות קבוצת הטלגרם שלו: "עזבו את הטלפונים שלכם וצאו לרחובות, נמאס לנו מחוסר צדק. כמה זמן נשתוק ונראה את משפחותינו ויקירינו מתים לנגד עינינו? תראו את הקול האמיתי של עזה. תפסיקו לעשות מניפולציות ולהכריז בשמנו שאנחנו איתנים. אנו מקווים שכל אנשינו החופשיים בכל רצועת עזה, במיוחד בחאן יונס, בנוסייראת ובשאר האזורים, ייצאו וידרשו לשים קץ למלחמה".
הפגנה זו נחשבת לחריגה מאוד, והיא אחת מבין ההפגנות הבודדות - והגדולה ביותר - שנערכה ברצועה לכל אורך חודשי המלחמה. נראה כי המחאה הלהיטה את המפגינים להביע ביקורת נגד חמאס, דבר שייתכן כי נובע מהתערערות "מחסום הפחד" שמנע עד כה מהפלסטינים להביע ביקורת גלויה נגד ארגון הטרור.
עיקר הביקורת של העזתים נוגע לכעס נגד החלטות חמאס שהובילו למצב העגום של התושבים, ובהמשך לכך גם המלחמה נגד ישראל ואי-ההגעה להסכם לסיומה. מעל הכול בולטות הקריאות לצאת למחאות נוספות נגד התנהלות ארגון הטרור, בעוד שחלק מהתושבים אף קוראים להפלת חמאס וגירושו מהרצועה.
בשנה שעברה מחו תושבים עזתים שנעקרו מבתיהם במרכז הרצועה, גם כן בקריאה להפסקת המלחמה. בהפגנה נשמעו אמירות נגד חמאס, והונפו שלטים עם הכיתוב "כן לשחרור חטופים".
לפני 7 באוקטובר יצאו עזתים למחות נגד מצבם הכלכלי במחנה הפליטים ג'באליה שבצפון הרצועה, וערכו כמה הפגנות בדרישה לשיפור תנאי חייהם ונגד הפסקות החשמל התכופות והמשכורות הנמוכות שקיבלו. כמה מהם אף נפצעו בזמן שאנשי חמאס תקפו אותם בחודש אוגוסט 2023, בעת שקיימו הפגנות גדולות ברחבי הרצועה.
