בצה"ל לא שוללים אפשרות שסבב לחימה נוסף עם איראן יתרחש בהפתעה, ונערכים לתרחיש אפשרי כזה – גם בטווח של החודשים הקרובים. גם יועצו של המנהיג העליון של איראן, יחיא רחים ספאווי, לא שולל מלחמה נוספת עם ישראל. "אנחנו לא בהפסקת אש כרגע, אלא בשלב של מלחמה - וזה יכול לקרוס בכל רגע", אמר. "אין פרוטוקול או הסכם בינינו לבין הישראלים - ולא בינינו לבין האמריקנים".
ספאווי, לשעבר מפקד משמרות המהפכה, אמר כי "ארה"ב וישראל מאמינות ששלום חייב להיות מושג באמצעות כוח. איראן מצידה חייבת להיות חזקה. אנחנו מפתחים תרחישים, רואים את האפשרויות ומכינים תוכנית לתרחיש הגרוע ביותר. עלינו לחזק את מערכות ואסטרטגיות התקיפה, הדיפלומטיה, התקשורת, הסייבר הטילים והכטב"מים. אנחנו מאמינים שכל מי שרוצה שלום - עליו להתכונן למלחמה, ואמצעי ההגנה הטוב ביותר הוא התקפה".
הפסקת האש בין ישראל לאיראן, ככל הידוע, באמת לא נחתמה במסמך כלשהו, אלא בהבנות בתיווכו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ושליחו סטיב וויטקוף. במאמצי התיווך בין הצדדים השתתפו הקטארים. בישראל אישרו ביום כניסת הפסקת האש את סיום הלחימה, ומסרו: "לאור השגת מטרות המבצע, ובתיאום מלא עם הנשיא טראמפ, ישראל הסכימה להצעת הנשיא להפסקת אש דו-צדדית".
בשבוע שעבר סגן נשיא איראן מוחמד-רזא עארף אמכי טהרן עשויה להסכים לשיחות ישירות עם ארה"ב על תוכנית הגרעין אם ייווצרו התנאים המתאימים לכך, אך הדגיש כי גם חודשיים אחרי המתקפה הישראלית-אמריקנית על מתקני הגרעין של איראן, עמדת הרפובליקה האיסלאמית היא שהדרישה ממנה לחדול לחלוטין מהעשרת אורניום היא "בדיחה". דבריו של ערף הגיעו בצל זעם באיראן על הצהרה של הנשיא מסעוד פזשכיאן, שהביע תמיכה בחידוש המו"מ. "אתם לא רוצים לדבר? ובכן, אז מה אתם רוצים לעשות? אתם רוצים ללכת למלחמה? הליכה לשיחות אין פירושה שאנחנו מתכוונים להיכנע", אמר אז.
לפי סוכנות הידיעות רויטרס, שדיווחה כי חמינאי אכן מעוניין לחזור למו"מ עם ארה"ב, בשלב זה ההנהגה האיראנית מתמקדת בהישרדות מיידית ולא באסטרטגיה פוליטית לטווח ארוך. שלושה גורמים איראנים אמרו לרויטרס שהמשטר מתייחס כעת למשא ומתן עם ארה"ב כדרך היחידה למנוע הסלמה נוספת וסכנה קיומית.
מכוניות עפו באוויר: תקיפה בטהרן במבצע ביוני
האיראנים מתרברבים: יכולים לשגר גם על ארה"ב ואירופה
חבר פרלמנט ברפובליקה האיסלאמית אמר כי טילים איראניים מסוגלים לפגוע בלב אירופה, ובסופו של דבר עלולים לפגוע בערים אמריקניות מהים. "אולי הטיל הבא שלנו יפגע ישירות בוושינגטון. נוכל לפגוע באמריקה מהים. כוח האוויר והחלל של משמרות המהפכה עובד כבר 20 שנה על מנת לאפשר לפגוע באמריקה מספינות איראניות. גם אם עדיין לא הגענו לטכנולוגיה הזו, היא עדיין בהישג ידנו", אמר אמיר הייאט-מואקדאם, חבר בוועדת הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ של הפרלמנט, לתקשורת האיראנית.
בעוד שארה"ב נמצאת במרחק של 10,000 קילומטרים, ספינות איראניות עלולות להתקרב למרחק של עד 2,000 קילומטרים ולשגר טילים לעברה. בתחילת 2023 דווח כי שתי ספינות חיל הים איראניות היו בדרכן לכיוון תעלת פנמה לאחר שחצו את האוקיינוס האטלנטי, אך בסופו של דבר הן לא עברו את נתיב המים שחוצה את הגבול. בשנת 2021, ספינות חיל הים איראניות השלימו משימה באוקיינוס האטלנטי והגיעו לוונצואלה. "אפילו עכשיו, כל מדינות אירופה נמצאות בטווח הירי שלנו. בעזרת הטילים הקיימים שלנו נוכל לפגוע בצרפת, גרמניה, בריטניה ובכל מערב ומזרח אירופה" אמר הייאט-מואקדאם.
בתוך כך, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, עלי לאריג'אני, חזר מביקורים בעיראק ובלבנון והתראיין לתקשורת האיראנית, שם טען כי ישראל היתה "נואשת תחת אש טילים איראנית" במהלך המלחמה ביוני. "האויב חשב שיש לו את יכולת ההגנה הטובה ביותר, אבל גשם הטילים של איראן הותיר אותם חסרי אונים לחלוטין", אמר. לאריג'אני ציטט "פקיד אזורי" שאמר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לו שאיראן "גמורה" יום לאחר תחילת המלחמה, אך ביום הרביעי או החמישי הודה כי לישראל יש "בעיות גדולות".
ובכל זאת, הזהיר לאריג'אני: "אסור לנו להיות יהירים, כי האויב לומד את הדברים האלה ומוצא שיטות חדשות. אנחנו עושים את אותו הדבר ואסור לנו לפעול רק בשיטה צבאית אחת". לאריג'אני אמר גם שהעימות ביוני היה ייחודי בגלל מעורבותה הישירה של וושינגטון. "זה היה פנים מול פנים", אמר. "האמריקנים, שתמיד הסתתרו מאחורי סוגיות אזוריות, הגיעו לזירה בעצמם. שר ההגנה שלהם הורה במפורש על ההפצצות".
הוא הוסיף כי "האסטרטגיה ואופן המהלכים הצבאיים של איראן נגד ישראל היו הישג. כמובן שהיו לנו גם חולשות", והודה כי "בעיית חדירת האויב בריגול לתוך איראן היא חמורה. היו לנו חולשות כואבות".
