בבקשת החנינה של ראש הממשלה בנימין נתניהו מנשיא המדינה יצחק הרצוג הייתה חסרה מילה אחת: סליחה או חרטה. אבל אצל נתניהו אין מושג כזה בלקסיקון. הוא הקורבן, הוא הנרדף. צריכים בעצם להתחנן אליו שיבקש חנינה.
דבריו של רה"מ בנימין נתניהו על בקשת החנינה שהגיש לנשיא המדינה
נתניהו הבהיר כבר מהרגע הראשון שלא יודה באשמה. היו מי שחשבו שישתמש בניסוח מפותל, בדומה לבכירי השב"כ בפרשת "קו 300" שלפחות הזכירו שנטען כלפיהם שהרגו את המחבלים. אבל המסמך של נתניהו הוא תמצית של ההתנהגות שלו בשנים האחרונות: הוא בעצם מעל החוק. אם יש נוהל או תקדים - הוא כבר יעקוף אותו.
במכתב לנשיא הרצוג, נתניהו לא מודה בשום דבר. לא לוקח אחריות. להפך: הוא מבהיר שהאינטרס האישי שלו היה לנהל את המשך המשפט ולהוכיח את חפותו עד זיכויו המלא. אבל האינטרס הלאומי מורה לו אחרת.
ואז מגיע האבסורד: "מתוך אחריות ציבורית כראש הממשלה לנסות להביא לפיוס בין חלקי העם, אין לי ספק שסיום המשפט יסייע להוריד את עוצמת הלהבות בוויכוח שנוצר סביבו". אותו ראש ממשלה שאחראי לפילוג הגדול בין חלקי העם, שמשסע את חלקי העם זה בזה, הוא זה שמבקש עכשיו חנינה כדי להשיג אחדות בעם ולאחות את הקרעים. אותו ראש ממשלה שנלחם ברשויות המדינה וחנק את שומרי הסף - עכשיו הוא זה שמבקש חנינה.
"בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות בין חלקי העם ובין רשויות המדינה השונות. אני מודע לכך שההליך המתנהל בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות. אני נושא באחריות ציבורית וערכית רחבה, מתוך הבנה להשלכות של כלל האירועים", כתב נתניהו לנשיא הרצוג במופע של ניתוק מהמציאות. למה התגברו המתחים והמחלוקות בין חלקי העם ובין רשויות המדינה? האם לך אין על כך אחריות אישית?
ואז נתניהו מדבר על ההזדמנויות ההיסטוריות והאתגרים שעומדים בזמן הקרוב בפנינו. הוא הזכיר את בקשת החנינה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לנשיא והדברים קשורים אחד בשני. נתניהו מרמז לתוכנית של הנשיא להרחבת "הסכמי אברהם", בדגש על נורמליזציה עם סעודיה ואחריה אינדונזיה ועוד שורת מדינות ערביות ומוסלמיות. נתניהו צריך להתפנות לעשות היסטוריה. הוא לא יוכל לשבת בבית משפט שלושה ימים בשבוע, כאשר מעבר לפינה יש לו אולי טקס חתימה עם מוחמד בן סלמאן על מדשאות הבית הלבן.
במובן מסוים, בקשת החנינה שהגיש נתניהו עשויה דווקא להאיץ את הליכי הנורמליזציה. לנתניהו יהיה אינטרס מובהק להראות עכשיו עשייה מדינית: הוא עשוי לשחרר לטראמפ חבל בהקשרים הפלסטיניים. זה משהו שעלול לזעזע את הקואליציה של נתניהו, אבל ייתכן שהכול מתוכנן מראש: החנינה לנתניהו מתחברת לנורמליזציה עם סעודיה ומביאה את ראש הממשלה לבחירות צח כשלג - ללא שום עננה משפטית מעליו. במקרה כזה, נתניהו עשוי להתגרש מקואליציית המתנחלים והחרדים שלו, וללכת עד הסוף עם המהלכים ההיסטוריים האלה.
אין חנינה אם אין עבריין
הכדור עובר עכשיו למגרשו של הנשיא הרצוג. זה נטה להיענות לבקשה של נתניהו כבר מהרגע הראשון, אבל הבקשה של נתניהו עשויה להקשות עליו. אין אפילו מילה אחת של חרטה בבקשה, הרי אין חנינה אם אין עבריין. ואם הנאשם לא מודה בכלום, יהיה קצת קשה לנשיא להצדיק הכול באיחוי הקרעים בעם והמהלכים ההיסטוריים במזרח התיכון.
לנשיא יש מנדט לעשות הכול. הוא יכול להתעלם מחוות דעת שלילית של מחלקת החנינות במשרד המשפטים. הוא יכול גם לקרוא לצדדים ולהציג להם שאלות הבהרה. הוא יכול אפילו לזמן את נתניהו או בא כוחו ולשאול אותם האם יש בפיהם חרטה כלשהי, האם הוא מודה בעובדות, והאם בכוונתו להמשיך להתמודד בבחירות לראשות הממשלה. הנשיא גם יכול להתבטא בפומבי על דברים אלה ולהסתפק בכך. אלה פרטים שהרצוג צריך לדעת לפני שיקבל החלטה סופית.
