שר החוץ הצרפתי ז'אן-נואל בארו נשאל הבוקר (שלישי) על סנקציות ממוקדות אפשריות על ישראל, והזכיר אפשרות של בחינת מועצת האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל, שזוכה לתמיכת צרפת. בארו הוסיף כי החלטת ישראל להכניס מספר משאיות לרצועת עזה אינה מספיקה.
הכותרת
מה באמת קורה בעזה? כך זה נראה במדינות ערב
21:52
"להסכמים אלה יש ממד פוליטי וממד מסחרי, כך שלא לישראל ולא לאיחוד האירופי אין עניין לסיים אותם, אך מצבם של האזרחים [בעזה] מאלץ אותנו להתקדם צעד אחד קדימה", הוא אמר על הסכם האסוציאציה, שמסדיר את יחסי ישראל והאיחוד האירופי.
בארו הוסיף כי צרפת נחושה להכיר במדינה פלסטינית, והדגיש כי מדובר באינטרס ישראלי - ופלסטיני כאחד. "לא נוכל להותיר לילדי עזה מורשת של שנאה ואלימות. זה חייב להיפסק, וזו הסיבה שאנחנו נחושים להכיר במדינה פלסטינית", הוא אמר. "אני עובד על כך, בגלל שאנחנו רוצים פתרון מדיני לענייני הפלסטינים - וגם כזה שמיועד לביטחון ישראל". צרפת צפויה להודיע על ההכרה בוועידה שתכונס יחד עם סעודיה בחודש הבא.
בנוסף, השר האשים כי עזה הפכה ל"בית מוות, אם לא לומר בית קברות". לדבריו, "המצב בלתי נסבל, משום שהאלימות העיוורת והחסימה של הסיוע ההומניטרי מצד ממשלת ישראל הפכו את עזה לבית מוות, אם לא לבית קברות. זה חייב להיפסק, כי כולם מבינים שזו פגיעה עמוקה בכבוד האדם, הפרה מוחלטת של כללי המשפט הבינלאומי וסכנה לביטחונה של ישראל - ביטחון שצרפת מחויבת לו. כי מי שזורע אלימות, קוצר אלימות".
שר החוץ הצרפתי דיבר על בחינה מחודשת של הסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי - המסגרת המשפטית שמאגדת את כלל היחסים, כולל קשרי מסחר, שיתוף פעולה מדיני וסיוע. במסגרת ההסכם קיים סעיף 2, הקובע כי במקרה של הפרה חמורה של זכויות אדם, ניתן להשעות את ההסכם. כעת מתקיים שיח על האפשרות להפעיל את הסעיף הזה, אך נכון לעכשיו אין קונצנזוס באיחוד האירופי - ולכן המהלך לא צפוי לעבור. מדובר בהליך של בחינה, לא בניתוק היחסים.
צרפת הייתה שותפה למתקפה הדיפלומטית המשולשת אתמול, יחד עם בריטניה וקנדה, נגד ישראל. המדינות אמרו בין היתר כי בשל ההסלמה ה"בלתי-נסבלת" בעזה ישקלו להטיל סנקציות נגד ישראל. שלוש המעצמות פרסמו הצהרה משותפת חריגה בחריפותה, שבה הן קראו לישראל להפסיק לאלתר את פעולותיה הצבאיות בעזה, ולהסיר את ההגבלות על הכנסת סיוע הומניטרי.
בהצהרה, שפורסמה אתמול על-ידי לשכת ראש ממשלת בריטניה קיר סטרמר בשיתוף שני המנהיגים הנוספים עמנואל מקרון ומארק קרני, נכתב: "אנו קוראים לממשלת ישראל להפסיק מיד את פעולותיה הצבאיות ברצועת עזה ולאפשר הכנסת סיוע הומניטרי באופן מיידי, בשיתוף פעולה עם האו"ם ועל-פי עקרונות הומניטריים". השלושה גם דורשים מחמאס לשחרר את כל החטופים.
המנהיגים האשימו את ישראל באי-מתן סיוע הומניטרי חיוני, וכתבו כי הדבר "עלול להוות הפרה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי". הם גם גינו את דבריהם של חברי ממשלה ישראלים, שרמזו לדבריהם על גירוש תושבי עזה: "העברת אוכלוסייה בכפייה מהווה הפרה של הדין הבינלאומי".
המתקפה של מקרון על נתניהו, ותשובת רה"מ
נשיא צרפת עמנואל מקרון גם השמיע ביקורת חריפה על הממשלה בישראל, עוד לפני תחילת התמרון. בשבוע שעבר תקף מקרון בחריפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואמר בריאיון לערוץ TF1: "מדיניותו בעזה, שבה חצי מיליון בני אדם מתמודדים עם רעב, היא מבישה. אירופה צריכה לשקול להגביר את הסנקציות" על ישראל.
לדבריו, "מה שהממשלה של בנימין נתניהו עושה הוא בלתי מתקבל על הדעת. אין מים ותרופות, הפצועים לא יכולים לצאת, הרופאים לא יכולים להיכנס". בהמשך אמר מקרון: "אנחנו צריכים את ארה"ב. לנשיא טראמפ יש את המנופים. החלפתי מילים קשות עם ראש הממשלה נתניהו. כעסתי, אבל הם (ישראל) לא תלויים בנו, הם תלויים בנשק אמריקני".
יממה לאחר מכן, השיב נתניהו למתקפה, ואמר כי "מקרון בחר לעמוד לצד ארגון טרור איסלאמיסטי רצחני ולהדהד את התעמולה השקרית שלו - תוך האשמת ישראל בעלילות דם".
