הסיעות החרדיות מגבשות מסרים נגד הציונות הדתית, על רקע המחלוקת על השירות הצבאי בין שני המגזרים. ביממה האחרונה פגש ח"כ אורי מקלב, יו"ר סיעת יהדות התורה, בחורי ישיבות שנמצאים כעת במחנה קיץ לרגל "בין הזמנים" - חופשת סוף שנת הלימודים בעולם הישיבות - שוחח איתם בענייני השעה ותקף את מי שאמר כי אפשר לשלב לימוד תורה ושירות צבאי.
דבריו של ח"כ אורי מקלב
"היום יש דיונים, גם על מלחמות שהיו, על מיהו יהודי ועל מהו יהודי. יש עדיין ויכוחים לא פשוטים, אבל בעיקר זה על תורתו - על תורתכם, שלומדים תורה ללא הפסקה. על זה המאבק". אמר מקלב. "דווקא בגלל שלחשיבות לימוד התורה יש היום הכרה - הנה אנחנו עכשיו בחקיקה על חוק יסוד לימוד תורה, והרבה אנשים דיברו וכולם אמרו 'כן, לימוד תורה זה דבר חשוב ואנחנו בעד זה' - אבל זכות לימוד התורה היא זכות הקיום שלנו, ולא שמים ליד זה דברים אחרים".
מקלב תקף את הפוליטיקאים של הציונות הדתית, שאמרו כי "אפשר גם ללמוד תורה, אבל עם עוד דברים". לדבריו, "הדבר הזה לא יסולח להם. עם הנזק הגדול הזה אנחנו מתמודדים". הוא פנה לבחורי הישיבות: "אנחנו יודעים שאתם נמצאים היום בגבורה, לומדים, ועולם התורה פורח. עולם הישיבות לא רק שלא מפורק, הוא מתרבה, עולה ומתעצם. בזכותכם הם יחזיקו מעמד. כבר כמה שנים ברצף אתם מחזיקים מעמד, ועל זה גאוותנו. אנחנו עשינו ונעשה את הכול".
בהמשך דבריו התייחס ח"כ מקלב בסערה גם לפסילות החוקים והצווים של בית המשפט העליון, והבהיר כי אינו נרתע מהחלטותיו: "אנחנו לא עובדים אצל בג"ץ. מחשבת הפיגול הזו - לחשוב מה בג"ץ יגיד כדי שזה ידריך אותנו - לא נכנסת לי לראש. אנחנו מחוקקים והוא עומד בדרכנו, אבל כל פסילת חוק רק מערערת את הלגיטימיות שלו. אין אמון בבג"ץ. הציבור רואה בהם חבורה של שרלטנים שהשתלטו על החוקים והיומיום בתוך דיקטטורה משפטית. איפה שהם רוצים הם הורסים, וזה השכר שלהם. אנחנו לא טועים בדרך ועושים את שלנו".
יוסי ברודני, ראש עיריית גבעת שמואל וראש מטה הסרוגים במפלגת ישראל ביתנו, הגיב למקלב: "אם השילוב בין תורה לשירות הוא בעיניך 'חטא' - אנחנו נמשיך לחטוא. נמשיך ללמוד תורה, לשרת את המדינה, להגן על עם ישראל ולאהוב את הארץ. זו דרכה של הציונות הדתית ומ-27 באוקטובר, לאחר שנבחר מחדש את סדרי העדיפויות שלנו, זו גם תהיה דרכה של מדינת ישראל".
גם בציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ' תקפו את מקלב. ח"כ מיכל וולדיגר כתבה: "אני מבקשת להתנצל בפני ח״כ אורי מקלב על כך שהציונות הדתית מציבה לו מראה מול הפנים שמוכיחה שאפשר גם ללמוד תורה וגם לשרת את עם ישראל".
ההתנגשות בין המגזר הדתי-לאומי לזה החרדי, עלתה לכותרות כאשר לפני כשבוע התבטא מנהיג הציבור הליטאי, הרב דוב לנדו, במילים קשות נגד הציונות הדתית והחיילים הדתיים המשרתים בצה"ל. במפגש עם ראשי ישיבת מיר, אמר הרב לנדו כי התגייסותם לצבא היא סיוע לרצח.
בשיחה מתח הרב לנדו ביקורת חריפה על גורמים בציבור הדתי, הרואים ערך חשוב בגיוס לצבא. "יש רשעים. אני מדבר על הכיפות הסרוגות שמחייבים ללכת", הוא אמר. "אם המדינה שולחת אנשים, חיילים, לשם כבוד המדינה, והורגים אנשים, גם זה מותר? רצח ממש. אז הם מסיתים לרצח. הם עושים מלחמות לא לשם הצלה, רק לשם כבוד המדינה".
בתגובה לכך, אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי "זו דילמה גדולה - מצד אחד אי אפשר לשתוק, ומצד שני אי אפשר לדבר כי אנחנו נזהרים בגחלתם של חכמים". הוא התייחס לאחוזי הגיוס והמילואים הרחבים במגזר הדתי-לאומי: "תורה שרואה בהשתתפות במצווה הנפלאה הזו של מלחמה של עזרת ישראל מיד צר, אחת המצוות הנשגבות ביותר שיש. תורה שמחנכת למסירות נפש על ארץ ישראל ועל קיום האמונה. תורה שמתוך הגודל הגדול שלה לוקחת אחריות על כל מרחבי העשייה במדינת ישראל".
לפני כשבועיים, ופחות מיממה אחרי שאושר, הקפיא בג"ץ את כניסתו לתוקף של החוק למניעת מעצרי עריקים. השופט עופר גרוסקופף ציין אז כי דיון בעתירות נגד החוק יתקיים בהקדם האפשרי בפני הרכב מורחב שייקבע על ידי נשיא בית המשפט העליון, והוסיף כי מהטעמים שפורטו "ניתן בזאת צו ארעי המשהה את כניסתו לתוקף של חוק שירות ביטחון עד למתן החלטה אחרת". בין העותרים נגד החוק גם סיעות יש עתיד וישראל ביתנו.
לפני שלושה ימים התבטאה גם היועמ"שית גלי בהרה מיארה בנושא, וביקשה מהשופטים להפוך את צו הביניים לקבוע - ובכך לבטל את החוק. "תיקון 28 מייצג מקרה קיצוני ומובהק של הסדר חקיקתי פגום ופוגעני שאינו עומד בכל מבחני פסקת ההגבלה, ודינו אחד - בטלות", כתבה בסיכום תגובתה. "בראי הפגמים שנפלו, עמדת המשיבים היא כי יש להפוך את הצו על תנאי שניתן לצו מוחלט, ולהורות על בטלותו של תיקון 28".







