בשנים האחרונות הפכה סין לאחת השחקניות המרכזיות בזירה הבינלאומית, עם השפעה גוברת על תחומי הכלכלה, הטכנולוגיה והביטחון. אולם ביחסיה עם ישראל, התמונה מורכבת ומדאיגה. עד לא מזמן דאגו בישראל לשמור זאת מתחת לרדאר, אך ההתקפה האחרונה של ראש הממשלה בנימין נתניהו על בייג'ינג - וההאשמה שהיא מנהלת קרב תודעה נגד ישראל - הוציאה לאור את המתיחות בין שתי המדינות.
7 צפייה בגלריה
מנהל "קרב תודעה"? נשיא סין שי ג'ינפינג
(צילום: Alexander KAZAKOV / POOL / AFP, shutterstock)
אלא שקודם לכן, בשנים האחרונות וביתר שאת בעשור האחרון, ממשלת ישראל אפשרה לסין לצבור החזקות וזכויות הפעלה בתשתיות יסוד קריטיות - ללא פיקוח הולם וחרף אזהרות ביטחוניות ומחאות של ארצות הברית. בשיטה הזו קונה לעצמה בייג'ינג השפעה במדינות רבות נוספות ברחבי העולם, וכך היא גם הצליחה להשיג אחיזה משמעותית בישראל.
היסטורית, סין מעולם לא הייתה תומכת נלהבת בעמדה הישראלית בסכסוך עם הפלסטינים, אך מאז טבח 7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעזה היא החריפה את עמדתה, תומכת עוד יותר באיראן - ואף מפיצה תעמולה אנטי-ישראלית. אז איך הגענו עד הלום?
השליטה הסינית בנמל חיפה - וב"עין הנץ"
לדברי ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום הסייבר ומרצה בכיר במכון הטכנולוגי חולון HIT, ממקימי מערך הסייבר בשב"כ בעבר ומומחה לסין, "יש מקומות כמו תשתיות לאומיות קריטיות, שאני בתור אזרח ישראלי לא מעוניין, לא רוצה וחושב שלא נכון שמעצמה זרה שיש לה אינטרסים מנוגדים לאינטרסים שלנו תשים עליהם את היד ותשלוט בהם - כי ביום פקודה, היא גם תוכל אולי לעצור את העבודה של התשתית הזאת. שלא לדבר על לקיחת המידע".
דוגמה בולטת היא נמל המפרץ בחיפה, המופעל על-ידי חברת SIPG הסינית הממשלתית. פרופ' שאול חורב, סגן מפקד חיל הים לשעבר, אמר ב-2018 בריאיון לגלובס כי "מה שנראה אזרחי בעינינו הוא חלק מתמונה גדולה יותר עבורם, מקשה אחת של אינטרסים אזרחיים, צבאיים ואסטרטגיים". חורב הזהיר כי מדובר בנכס אסטרטגי, ומבחינת ביטחון המדינה, הוא "לא מוכן שהוא יימסר לידיים האלה".
על פי ד"ר מנשרי, השתלטות סין על נכסים אסטרטגיים נעשתה ללא כלי פיקוח מתאימים, מה שמהווה מחדל. נמל המפרץ, למשל, פועל על פי כתב הסמכה בלבד, ללא צו אינטרסים חיוניים שמבטיח מניעת השפעה של גורמים עוינים. סעיפים קריטיים כמו שמירת אופי ישראלי של החברה, או מניעת חשיפת מידע מסווג, חסרים בכתב ההסמכה. זאת, בעוד שב-2021 פסלה ישראל מועמדות של חברת DP מהאמירויות לנמל חיפה מסיבות דומות.
בנוסף, מצלמות של חברה סינית שנמצאת ברשימה השחורה האמריקנית מותקנות במערכת "עין הנץ" של המשטרה, וסין שותפה בהפעלה והקמה של הרכבת הקלה בתל אביב. אזהרות של בכירים ביטחוניים - כמו ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן שטען ב-2019 כי "התרחבותן של חברות סיניות בארץ מסוכנות לביטחון המדינה", או ראש אמ"ן לשעבר תמיר הימן שציין ביוני 2025 כי "סין היא שחקן פרו-פלסטיני מובהק" - נותרו ללא מענה.
גם ד"ר עופר ישראלי, עמית מחקר באוניברסיטת רייכמן, כתב ב-2018 כי "הקמת נמל סיני בחיפה הינה סכנה אסטרטגית וביטחונית. קיים סיכון כי סין תנצל את התשתיות שהיא בונה במדינות זרות כדי לבצע ריגול, איסוף ולוחמת סייבר". ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי הזהיר ב-2014 כי סין תומכת באיראן בנשק מתקדם ופועלת להקמת מוקדי השפעה באזור שמסייעים ליריבי ישראל.
האזהרות מתחלקות לשלושה היבטים: סכנת שיתוק תשתיות בעת משבר, כמו פלישה סינית לטייוואן; ריגול ומודיעין דרך נכסים אלה, לצד מתקפות סייבר סיניות על ישראל; ומתיחות עם ארה"ב: האמריקנים הזהירו כי לא יעגנו בנמל חיפה בשל הנמל הסיני הסמוך, כפי שהעיד ראש ה-FBI לשעבר כריסטופר ריי ב-2024 על איומים סיניים על תשתיות אמריקניות.
החרפת הטון נגד ישראל - והקשר לאיראן
מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", סין החריפה כאמור את עמדתה העוינת לישראל. היא חוזרת על תמיכתה בזכות השיבה הפלסטינית, חסמה החלטה במועצת הביטחון לגנות את חמאס ופועלת אקטיבית באו"ם נגד ישראל. למעשה, כבר ב-29 בנובמבר 2023, חודש וחצי אחרי הטבח של חמאס, שר החוץ הסיני כינה את פעולות צה"ל "עונש קולקטיבי" ו"עקירה בכוח" - ותמך בחברות מלאה של פלסטין באו"ם.
7 צפייה בגלריה
"קמפיין תעמולה משותף לתמיכה בחמאס". נשיא סין עם נשיא איראן פזשכיאן, החודש בבייג'ינג
(צילום: Iran's Presidential website/WANA (West Asia News Agency)/Handout via REUTERS )
תחקירי "ניו יורק טיימס" מצאו כי סין, רוסיה ואיראן מנהלות קמפיין תעמולה לתמיכה בחמאס, כולל תעמולה אנטישמית ואנטי-אמריקנית ברשתות. השנה, אחרי שסין האשימה את ישראל ב"מצור" על פלסטין, גם היחסים הכלכליים הצטמצמו: הייצוא הישראלי לסין פחת ב-28% במחצית הראשונה של 2025.
העמדות של סין נגד ישראל קשורות בין השאר לקשריה ההדוקים עם איראן. ב-2021 חתמו שתי המדינות על הסכם שיתוף פעולה צבאי-כלכלי, למרות הסנקציות נגד טהרן. ב-2023, סין ייבאה 91% מייצוא הנפט האיראני, ו"תרמה" 9.1 מיליארד דולר לכלכלתה. ב-2025 הן קיימו תרגילים ימיים משותפים עם רוסיה.
במהלך התמרון הקרקעי ברצועת עזה, איתרו כוחות צה"ל לא מעט נשק סיני - כולל רובים, מכונות ירייה ונ"ט. בישראל חוששים כעת שבייג'ינג מסייעת לטהרן לשקם את תוכנית הטילים הבליסטיים שלה, וכי סיפקה לה מערכות הגנה אוויריות לאחר שאלה הושמדו על ידי מטוסי חיל האוויר.
החדירה לאקדמיה
ד"ר הראל מנשריצילום: HIT מכון טכנולוגי חולוןבפברואר 2024, ארה"ב פתחה בחקירה באשר לסיכונים שמהווים כלי רכב סיניים לביטחון לאומי, בשל איסוף מידע רגיש. בישראל, צה"ל ביטל מכרז לכלי רכב סיניים לקצינים ולמנתק מערכות כמו eCall, מחשש לשידור נתונים. ב-2025, צה"ל אסר על כניסת כלי רכב סיניים לבסיסים מחשש לריגול דרך חיישנים ומצלמות. "יש להתייחס לכלי רכב אלו כמערכי איסוף משוכללים על גלגלים", אומר ד"ר מנשרי. המידע עלול לכלול מודיעין על אישים ומתקנים, ולהגיע לגורמים עוינים. ואולם, בכל זאת מצלמות של חברה סינית הנמצאת ברשימה השחורה של ארה"ב מצויות במערכת עין הנץ של המשטרה.
באקדמיה, סין מקימה באוניברסיטאות ברחבי העולם "מכוני קונפוציוס", על שם הפילוסוף הסיני הנודע, שם מלמדים את השפה הסינית ואת תרבותה. מכונים כאלה קיימים בישראל באוניברסיטאות תל אביב והעברית, ובפועל נטען נגדם כי הם משמשים גם למבצעי השפעה של המפלגה הקומוניסטית הסינית ולריגול.
תוכנית "אלף המוכשרים" מגייסת מומחים ישראלים, וב-2018 מחקר אוסטרלי חשף 2,700 מדענים צבאיים סינים שהוכשרו במערב, כולל בישראל. הסינים מתעקשים להקים את "מכון קונפוציוס" בתוך האוניברסיטאות ובניהול משותף של האוניברסיטה עם הרשויות הסיניות. בשל הקשר של המכונים הללו לממשלה הסינית, נציין, סירבה אוניברסיטת חיפה להקים בתחומה מכון כזה, למרות הפיתוי הכספי הגדול.
מלבד האוניברסיטאות העברית ותל אביב, הטכניון חתם על שותפות עם המיליארדר הסיני לי קא-שינג (שבבעלותו בין היתר תאגיד התקשורת "האצ'יסון") להקמת שלוחה של הטכניון בסין. בתמורה, קיבל הטכניון תרומה של 130 מיליון דולר, שהבטיחה לסינים למעשה שותפות מלאה לקניין הרוחני שלו.
ברמת הסייבר, סין מוציאה לפועל תקיפות מתמשכות, כמו למשל איסוף "שואב אבק" של מידע הטמנת "דלתות אחוריות" במוצרים (Huawei, ZTE). חוקי סין, נציין, מחייבים גישה לקוד מקור. "סין תוקפת כי היא יכולה - באמצעות איסוף טכנולוגי, צבאי ומדיני", אמר ד"ר מנשרי.
מה סין רוצה מאיתנו?
מבחינת לוחמת התודעה, טיקטוק - שעליה הוטל השנה איסור בארה"ב אלא אם תועבר לידיים אמריקניות - מוצפת בתעמולה אנטי-ישראלית מובהקת, ונטען כי גם מקדמת אותה במזיד. ד"ר מנשרי אומר כי "על כל סרטון פרו-ישראלי, יש שם 50 סרטונים פרו-חמאס".
רק השבוע שגרירות סין איימה על חבר הכנסת בועז טופורובסקי (יש עתיד), בעקבות ביקורו בטייוואן, כי "אם לא ירסן את עצמו - הוא ייפול ויתנפץ לרסיסים על סף התום", מכיוון שהפר את עקרון "סין האחת". איום זה מצטרף למכתבים נזעמים שהשגרירות הסינית מפנה למערכות העיתונים בישראל אם רק יעזו להציג את נציגת טייוואן בישראל כ"שגרירה", על אף הסולידריות המדהימה שגילתה טייוואן כלפי ישראל מאז 7 באוקטובר, שהתבטאה בתרומות רבות וביקורי הזדהות.
אז למה סין פועלת נגד ישראל? המניעים הם גיאופוליטיים: תחרות עם ארה"ב, בת בריתה של ישראל. סין רוצה להחליש את ההשפעה האמריקנית במזרח התיכון, תוך קידום האינטרסים שלה עם מדינות ערב ואיראן. היא משתמשת בעמדה פרו-פלסטינית להשגת תמיכה בעולם המוסלמי, ומשקיעה בתשתיות להשגת שליטה אסטרטגית. בישראל, היא רוצה גישה לטכנולוגיה מתקדמת, אך תוך סיכון ביטחוני.
סין רואה בישראל נקודת מפתח אסטרטגית, גשר יבשתי עוקף תעלת סואץ ונגישות לים התיכון. כלכלית, סין זקוקה למשאבים: אנרגיה מהמפרץ וטכנולוגיה מישראל. כדי להשיג זאת היא יוצרת תלות, כמו למשל רכישת תנובה וההשקעות בתשתיות. בשנים האחרונות, חברות סיניות בנו כאמור והפעילו תשתיות קריטיות: נמל המפרץ בחיפה (SIPG, 25 שנים), נמל היובל באשדוד (צ'יינה הרבור שקשורה לאיראן), מנהרות רכבת והרכבת הקלה בגוש דן. ד"ר מנשרי מזהיר כי "זו סכנה אסטרטגית של השתלטות מעצמה זרה על תשתיות לאומיות".
מנשרי קורא לפיקוח מחמיר, הפסקת השקעות סיניות בתשתיות והגברת שיתוף פעולה עם ארה"ב. "ישראל חייבת להתעורר לסיכונים, לפני שיהיה מאוחר. סין רוצה השפעה, אבל במחיר ביטחון ישראל", הוא אומר. "הגיע הזמן להציב גבולות".
