עתירתה של רב-פקד רינת סבן וקבוצת המפכ"לים נגד החלטת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שלא לקדמה בשל עדותה בתיקי האלפים תוגש מחדש בבית המשפט המחוזי בירושלים, לאחר שבג"ץ דחה את העתירה משום שהיה עליה להיות מוגשת במחוזי. החלטה זו היא פרוצדורלית וחסרת משמעות והשפעה בנוגע לטענות המועלות בעתירה על ידי סבן. בכך, תפנה סבן תחילה למחוזי - ובמידת הצורך תוכל לערער על החלטתו בבית המשפט העליון.
סבן הגישה כאמור עתירה לבג"ץ לאחר שבן גביר סירב לחתום על מינויה לדרגת סגן-ניצב. בעתירה צוטטה חוות דעת חריגה של היועץ המשפטי של המשטרה, תת-ניצב אלעזר כהנא, הסותרת את טענותיו של השר בנוגע להתנהלותה ומקצועיותה.
כהנא קובע כי אין כל עילה למנוע את קידומה של סבן ומגדיר את הנימוקים כחריגים ולא מבוססים. במסמך נוסף שצורף לעתירה נקבע כי סבן קיבלה ציון של 95 בקורס פיקוד ומטה. סגל הקורס סיכם כי סבן "אינטליגנטית, בעלת משמעת עצמית גבוהה ורצון ללמוד ולהתפתח, מסורה, אחראית ובעלת יכולת חשיבה וראיה אסטרטגית. הגיעה לקורס כנציגה של משטרת ישראל, השתלבה בצוות הן חברתית והן מקצועית בצורה מצויינת".
כהנא התייחס בין היתר לפסיקה בעניין יונתן אוריך, יועצו של ראש הממשלה בנימין נתניהו המעורב בפרשת "קטאר-גייט" והדלפת המסמכים הסודיים - שבה קבע השופט יוסף אלרון כי סבן וחוקרים נוספים "חרגו מהנהלים שהמשטרה קבעה לעצמה". לדברי כהנא, "גם אם נקבל את הקביעה שהקצינה לא הכירה נוהל משטרתי בהיותה קצינה זוטרה לפני שש שנים, ודאי שאין בכך כדי למנוע קידומה כיום לדרגה בכירה בהינתן נתוניה האישיים, יכולותיה וההישגים אליה הגיעה במהלך שנות שירותה".
ביחס לעדותה בתיקי האלפים של ראש הממשלה, כתב כהנא כי "קשה להבין את הביקורת בנושא זה. הקצינה העידה שנים רבות לאחר החקירה ומטבע הדברים לא זכרה פרטים כאלה ואחרים. יתרה מכך, לעדות זו זומנה הקצינה כעדת הגנה ומשכך לא בוצע לה רענון זיכרון והכנה לקראת הדיון - כלי שנעשה עם כל עדי התביעה האחרים. מדובר בהתנהלות שגרתית המתקיימת פעמים רבות בחקירות של עדים מטעם המשטרה, כמו גם עדים אחרים.
"נזכיר כי בחקירה זו הקצינה הייתה קצינה זוטרה. ממילא לא ניתן לצפות כי תזכור את כלל הפרטים, ההנחיות וההחלטות שקיבלו דרגים מעליה או שתזכור מי מהמפקדים קיבל את ההחלטה. כאמור, בנסיבות האלה מדובר בתשובות שגרתיות הנשמעות על דוכן העדים חדשות לבקרים ואין בהן כל חריג הראוי לציון.
ביחס לטענות בנוגע לציון שקיבלה סבן במרכז ההערכה כתב: "העובדה כי קיבלה ציון 5 במרכז הערכה (מתחת לממוצע) כלל אינה חריגה, ובוודאי שאינה מהווה חסם לקידום בדרגה. לפי רישומי ממד"ה, 20% מהקצינים שמונו לדרגת סנ"צ בעשור האחרון קיבלו ציון 5 ומטה במרכז ההערכה. אגב, גם קצינים בדרגות בכירות יותר מונו על אף שקיבלו ציון 5 במרכז ההערכה. איו צורך לומר כי נתוני מרכז ההערכה הועברו למשרד טרם חתימת השר על המינוי והיו יודעים. עוד נציין כי לא ברור מדוע דווקא בעניינה של הקצינה הועלתה באופן חריג הטענה בעניין זה, ובפרט שמדובר בקצינה שנתוניה האישיים האחרים, כאמור, מעולים".
בסיכום חוות הדעת ציין כהנא: "לאור האמור, נראה כי אין מניעה כלשהי לקדם את הקצינה. מדובר בקצינה מצטיינת וכל ניסיון להציג את הדברים אחרת חוטא לאמת. סוגיות אלו הוצפו באופן חריג בעניינה של הקצינה ולא הוצפו במקרים זהים קודמים. לאור האמור, איני רואה כל עילה למנוע מהקצינה לקבל את הדרגה".
במסמך שהגיע לידי ynet ניתן לראות כי בן גביר חתם על קידומה של סבן כבר ב-29 בדצמבר 2024, לפני שהעידה בתיקי האלפים. בהמשך העלה השר לביטחון לאומי בפני מפכ"ל המשטרה דני לוי טענות לגבי התנהלותה ומקצועיותה, רובן בהקשר לתיקי האלפים או הליכים אחרים הקשורים באופן זה או אחר לראש הממשלה או סביבתו. כמו כן, הוא הביע התנגדות פתאומית למינויה לתפקיד בדרגת סגן-ניצב.
