אלוף (במיל') ניצן אלון, שמונה בתחילת המלחמה למפקד המאמץ המודיעיני להשבת חטופים ושימש מאז גם כאחד מראשי המו"מ, אמר הערב (שלישי) בריאיון לגלצ כי "לא הרשיתי לעצמי לנשום לרגע", בזמן שחרור שורדות השבי אמילי דמארי, רומי גונן ודורון שטיינברכר.
החטופות עוברות לצלב האדום
(צילום: מתוך הסוכנויות הטורקיות)

כך זה נראה ממבט הרחפן
(צילום: Reuters)

2 צפייה בגלריה
החטופות עוברות לידי הצלב האדום
החטופות עוברות לידי הצלב האדום
דורון, רומי ואמילי עוברות לידי הצלב האדום
2 צפייה בגלריה
כיכר סראיא בזמן שחרור החטופות והעברתן לצלב האדום
כיכר סראיא בזמן שחרור החטופות והעברתן לצלב האדום
העזתים מקיפים את כלי הרכב
לדברי אלון, "התרגשתי, אבל נשארתי דרוך להמשך. יחד איתי יש מאות אנשים שמופקדים על המשינה, וההסתכלות שלנו היא תמיד על מי שנשאר, לא רק על מי שחוזר". הוא התייחס לרגע שבו אמילי, רומי ודורון הועברו לידי הצלב האדום, כשמסביבן המון עזתי ומחבלי חמאס חמושים, ואמר: "זה רגע של התרגשות, אבל גם של דאגה עצומה. יש לנו המון מה לעשות כדי כדי להבטיח את שלומן בדרך ולהחזיר אותן בשלום. זה לא רגע של רווחה, אבל זה עוד צעד קטן".
זו הפעם הראשונה שאלון מתראיין מאז מונה לתפקיד, והוא עשה זאת לרגל פרישתו של הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי - שהודיע שיעזוב את התפקיד ב-6 במרץ. לדברי אלון, "יש לי הערכה עצמו אליו. מה שהוא אמר, אולי יותר ברור וצלול מכולם, לגבי אחריותו האישית ובהיותו מפקד צה"ל ב-7 באוקטובר - יש לי הערכה. יש בו איזה חוסן שקשור גם לאמת שבו, לתחושת האחריות העמוקה".
האלוף במיל' אלון הוסיף כי "אין הרבה רמטכ"לים שהיו מצליחים להוציא את צה"ל מתהום עמוקה כזאת במקצועיות ובמסירות רבה כל כך. הרבה מפקדים הסתכלו עליו והלכו אחריו, גם בשעות הקשות של המלחמה הזאת. את האחריות והעול הוא יישא על כתפיו לנצח".