נאווה סעדון, אחייניתו של טוראי ארתור גסנר ז"ל, קיבלה אתמול (חמישי) את הבשורה על איתור מקום קבורתו, 76 שנה אחרי שנפל. "כשהתקשרו אליי מצה"ל להגיד שיש ממצאים לגבי דוד שלי, שאפילו לא הכרתי, הופתעתי", סיפרה ל-ynet. "הכרתי את הסיפור שלו באופן מצומצם. אני עדיין מאוד נרגשת".
היא הוסיפה כי "אין מילים בפי להביע את הערכתי. אחרי הרבה שנים של בדיקות ועקשנות נוכל לציין את מקום קבורתו של דודי. הרגשתי שהחזירו אותי במנהרת הזמן 76 שנה אחורה. אני מודה שוב ושוב על ההתמדה עד השגת הממצאים החשובים, ועל הכבוד לדודי, לאבי, לי ולמשפחתי".
ב-20 באפריל 1949, במסגרת מבצע יזום של חטיבת "הנגב" בגזרת גבעות לכיש-אמציה, נתקלה מחלקה מגדוד 8 בקבוצת מסתננים. ההיתקלות התפתחה לקרב ממושך ועיקש, בסופו נפלו 12 לוחמי צה"ל. שלושה מתוכם הוגדרו נעדרים: טוראי גסנר, טוראי גבריאל מגנאג'י וטוראי קלמן צ'פניק.
בימים שלאחר מכן התגבשה הבנה מודיעינית שלפיה הגופות של השלושה נחטפו ונמצאות במערה, אך כשהגיעו אליה כדי להעביר את השרידים לקבורה - נקבע כי לארץ הושבו שתי גופות בלבד - וגסנר נותר מוגדר בתור חלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע. במשך השנים האירוע נחקר בקפדנות, עד שאתמול הודיע צה"ל כי הוא קבור עם שני חבריו שהוחזרו מהמערה, בקבר אחים ברחובות.
אלוף-משנה (במיל') יוקי אוליאל מכיר את התיק של גסנר כבר 13 שנים. לפני כחמש שנים הוא הקים צוות חקירה מיוחד שמורכב מאנשי מילואים, במטרה לחזור לתיקים משנת תש"ח.
"כל תיקי החקירות של אית"ן (איתור נעדרים) מאז 1947 חיים ונושמים, כל הזמן נוגעים בהם בצורה כזו או אחרת", הסביר ל-ynet. "לפעמים מחכים לפרטי מידע, עושים פעולות יזומות, או שמשנים כיוון חקירה או מתודה. זו עבודה מאוד אינטנסיבית שמובילים אנשים מקצועיים, בעזרתה מגיעים לידיעות המשלימות שמביאות לתפנית".
לדבריו, ישנם 170 חללים שמקום קבורתם לא נודע משנת תש"ח ועד היום: "המשפחות כולן לא מאבדות תקווה. בכל יום הן מקוות שיימצא שריד או קבר שיוכלו ללכת אליו. זה תמיד בזיכרון המשפחתי".
במקרה של גסנר, צוות החקירה התחקה אחר הקרב שבו לחם ואיתר את הכפרים הסמוכים שאליהם עלול היה להיחטף. את החקירה הובילו שלושה צירים: ההיכרות עם השטח, המידע המודיעיני והעבודה הדיפלומטית מול הירדנים. "נעזרנו בגרעין הסיפור משנת 1949, לפיו הכוח לחם בסביבת כפר אידנא ונחטף לשם על-ידי ההמון הערבי הזועם", אמר אוליאל. "לכולם יש סימני שאלה לגבי נסיבות הקרב, ללא יוצא מן הכלל. מדינת ישראל אז לא פירטה יותר מדי, היו זונחים את הפרטים".
על רגע הבשורה לנאווה, אחייניתו של גסנר, סיפר: "המשפחה של ארתור הבינה שאנחנו מגיעים עם הודעה משמעותית. רח"ט נפגעים, תת-אלוף עדנה איליה, סיפרה כי אחרי חקירה מאומצת של חמש שנים הגענו למסקנה שנמצא הבן האובד. אחרי הבשורה יש שלב שכולנו לוקחים הרבה אוויר. זה רגע מאוד מרגש ונוגע ללב, היא מאוד ציפתה. זו סגירת מעגל".
אוליאל הוסיף פרט שריגש אותו במיוחד: "כשהתקשרנו לתאם את ההגעה למשפחה כדי לבשר את הבשורה, הם הזמינו אותנו ל-6 במאי. זה בדיוק היום שבו הוצאה גופתו של ארתור מהמערה וחזרה ארצה, אז לפני 76 שנים".
