הודעת צה"ל אמש (רביעי), על השלמת שליחתם של קרוב ל-80,000 צווים ראשונים לצעירים חרדים - בהם 54,000 שנשלחו בחודש האחרון - מביאים הן את צה"ל והן את ההנהגה החרדית להיערך לאפשרות שבה המוני צעירים חרדים יהפכו לחייבי גיוס ומאוחר יותר גם לחייבי מעצר ולמשתמטים פרקליטותיים (שלא הגיעו לאף צו מעל 540 ימים, ש"פ).
הרב לנדו לאברך שקיבל צו ראשון: "לא ללכת אליהם בשום אופן"

הכיסאות הצהובים עם תמונות המשתמטים החרדים

1 צפייה בגלריה
מחאת חרדים בבני ברק
מחאת חרדים בבני ברק
מחאת חרדים נגד הגיוס. "ברור שלא ניתן יהיה לעצור את כולם"
(צילום: צילום: שאול גולן)
במקביל, תיעוד שפורסם אמש מציג אברך שקיבל צו ראשון וחושש ממעצר, כשהוא עולה להתייעצות עם מנהיג הציבור הליטאי, הרב לנדו. בדבריו, הרב חיזק את הצעיר והורה לו במפורש שלא להתייצב: "השם יעזור, לא ללכת אליהם, בשום אופן לא. כל מה שהם זוממים - השם יעזור שלא יהיה כלום. אנחנו רוצים שאבא יהיה רגוע. לא ללכת אליהם". לקראת סיום הפגישה שאל האברך מה לעשות אם ייעצר, והרב השיב: "באופן גופני זה קשה מאוד, השם יעזור שלא יהיה כלום".
כמו כן, אמש הוצב בשכונת גאולה בירושלים מיצג שעורר תגובות - שלושה כיסאות צהובים, עם תמונות של צעירים חרדים שנעצרו בצה"ל לאחר שלא התייצבו לשירות. המיצג הציני, בעיצוב שמזכיר את מיצגי החטופים, הוסר הבוקר מהמקום.
באשר לצווים, בצה"ל ינסו להרחיב את מבצעי האכיפה, מתוך הערכה כי בתוך מספר חודשים יהיו עשרות אלפי חייבי גיוס שלא יתייצבו וייחשפו לצווי מעצר. אחרי שליחת הצו הראשון, מי שלא יגיע אליו יקבל צו שני, אחרי זה צו שלישי - ואז התראה בפני מעצר. מדובר הליך שלוקח כחמישה חודשים, אך בצה"ל הוחלט לנסות לקצר את לוח הזמנים לשישה שבועות בלבד בין שליחת הצו הראשון ועד לצו המעצר. מי שישתמט מעל 540 ימים יוכנס לכלא, ומי שישתמט פחות ימים יעבור שפיטה מהירה, ולאחר מכן יוכל לבחור אם להתגייס ולהשתחרר או להשפט על אי-התייצבות.
בצה"ל מעריכים כי תוך שנה וחצי יהיו עשרות אלפי חרדים עם צווי מעצר פתוחים נגדם, ומבהירים כי "ברור שלא ניתן יהיה לעצור את כולם". עם זאת, לדבריהם, המטרה היא יצירת הרתעה ואכיפה בנקודות כניסה מרכזיות לערים, בצמתים ובנתב"ג - כך שגם מי שלא נעצר בפועל יידע שהוא עלול להיעצר בכל רגע. בנוסף, צפויים מבצעי אכיפה ממוקדים גם בריכוזים חרדיים, ובין היתר צפויה להיות מתוגברת האכיפה בנתב"ג לקראת ראש השנה - אז חסידים רבים טסים לאוקראינה להתפלל בחג בקבר רבי נחמן באומן, כשגם ביניהם יש חייבי גיוס רבים.
כינוס ה"חירום" של האדמו"רים
(צילום: שילה פריד)

מנגד, ההנהגה החרדית מצופפת את השורות. הערב צפוי כנס של רבנים בכירים - מנהיגי הזרם הליטאי, רבנים ספרדים וראשי ישיבות מהזרם החסידי - שצפויים לקרוא יחד נגד גיוס לצה"ל וכן נגד סנקציות ומעצרים ללומדי תורה. אמש נערך כנס בהשתתפות בכירי הרבנים, שגם בו הועבר מסר ברור כי בעיניהם "אסור להתגייס בשום פנים ואופן" לשום מסגרת צבאית, וכן לא להסכים לשום חוק שיכלול גיוס בהסכמה גם של קבוצות קטנות.
בעיתון "המודיע", ביטאון חסידות גור שהובילה באמצעות נציגה לכנסת ולממשלה, יצחק גולדקנופף, את המאמץ לחוק גיוס מוסכם, השמיעו היום קול נגד כל הסכמה על גיוס אפילו בקבוצות קטנות בעקבות הכינוס אמש. "הובהר כי לא יהיו שום מכסות ויעדים, לא 50 אחוז ולא 2 אחוז, נסתם הגולל על כל הדיבורים והדיונים", נכתב בעיתון.
בכנס החרדי שייערך היום בבני ברק לא צפויות להישמע אמירות חד-משמעיות נגד קביעת יעדים ומכסות - בניגוד לכנס הרבנים אמש, שבו הוצגה התנגדות נחרצת. ההערכה היא שההנהגה החרדית תשאיר הפעם דלת פתוחה להסדרה אפשרית, לפחות במישור ההצהרתי. בליכוד הביעו אמש תמיהה נוכח העמדה הנוכחית, והזכירו כי רק לפני שנה פעלו גורמים באגודת ישראל לקדם חוק גיוס שכולל סנקציות ויעדים.
המסר הברור נגד גיוס, שמועבר כעת מצד ההנהגה הרבנית, נובע הן מהיעדר חקיקה המסדירה את מעמד בני הישיבות והן מהרחבת שליחת הצווים לצו ראשון. ברקע - שורת דיווחים על עשרות צעירים חרדים שפנו באחרונה בעצמם למערכת הביטחון בבקשה להתגייס, בין אם למסלולי "קודקוד" הכוללים שירות אזרחי עם הכשרה מקצועית וללא מדים, ובין אם לשירות קרבי, כולל חטיבת חשמונאים.