נפילת משטרו של בשאר אסד בשנה שעברה, אירוע היסטורי לכל הדעות, פיתחה תקוות גדולות גם בקרב אחד המיעוטים שסובלים שנים ארוכות בסוריה. הכורדים, שנדחקו לשוליים עוד בשנות ה-60 של המאה הקודמת, חולמים היום על מדינה פדרלית משלהם, לאחר הקמתה של סוריה החדשה תחת הנשיא אחמד א-שרע. אבל הוא, כך נראה, לא מתכנן להקל עליהם גם בסוריה החדשה - בצל ניסיונותיו לשדר "אחדות" אל תוך המדינה והחוצה.
סיפורו של המיעוט הכורדי בסוריה חוזר עשרות שנים אחורה - עוד לימים שקדמו לשליטת מפלגת הבעת' הסורית ובראשה שושלת אסד, ששלטה במדינה ביד רמה במשך יותר מ-50 שנים. אחרי פרוץ מלחמת האזרחים ב-2011, הקימו הכורדים יחידות צבאיות משלהם עם הופעת הגופים הג'יהאדיסטיים באזורים שבהם הם חיים - בצפון המדינה. אחד מאותם גופים ג'יהאדיסטיים - הייאת תחריר א-שאם (HTS) - הוא זה שעלה למעשה לשלטון בסוריה, מה שמעמיד בספק רב את יכולתם של הכורדים להשתלב בסוריה החדשה.
הכורדים בסוריה ממוקמים ברובם באזור הגבול עם טורקיה - בצפון המדינה. נוכחות הכורדים בסוריה מתחלקת לשלושה אזורים עיקריים - והיא לא דומה בהכרח למקומות שבהם שולטים הכוחות הכורדיים הצבאיים בסוריה כיום. אותם שלושה אזורים הם האזורים הצפוניים במחוז אל-חסכה - בצפון-מזרח סוריה; וכובאני ועפרין, שבמחוז חלב - בצפון ובצפון-מערב סוריה. את בני המיעוט הכורדי בסוריה ניתן למצוא בלי קשר גם ברוב הערים והאזורים הכפריים של סוריה: בחלב, בבירה דמשק - ואפילו בחוף הסורי שנחשב לאזור עלווי, באזור העיר חמה - וגם בדרעא הדרומית, שאינה רחוקה מהגבול עם ישראל.
בחודש שעבר התקיימה בסוריה ועידה שכונתה "ועידת הדיאלוג הלאומי". המשטר החדש ובראשו הנשיא א-שרע - המוכר יותר בכינוי "אבו מוחמד אל-ג'ולאני", הצהיר שמטרת הוועידה היא לבנות את המדינה עם חוק, לייצר משטר שתואם את החברה הסורית - ולהעמיד לדין את ה"פושעים" ולעשות צדק עם האזרחים. "סוריה לא מקבלת פילוג", אמר אל-ג'ולאני - שסימן למעשה את הבאות עבור הכורדים. בסיום הוועידה, פרסמו המשתתפים הצהרה שבה גינו את הפעילות הישראלית - ולצד זאת גם דיברו על "שמירה על אחדות סוריה, ריבונותה על כל שטחיה ודחיית כל צורה של פיצול ופילוג, או ויתור על חלק מהמולדת".
בהצהרה דובר גם על "ביסוס העיקרון של דו-קיום, שלום בין כל מרכיבי העם הסורי ודחיית כל צורה של אלימות, הסתה או נקמה, הבטחת השתתפות של כל שכבות החברה בחיים הפוליטיים וחיזוק תרבות הדיאלוג בחברה הסורית".
בעוד מדינות כמו סעודיה וקטאר מיהרו לברך על עצם קיום הוועידה ותוצאותיה, לא כולם היו מרוצים ממנה, גם בתוך סוריה. לכורדים, שלא הוזמנו לפי דיווחים, הייתה ביקורת. הממשל האוטונומי הכורדי הודיע כי הכורדים מסתייגים מוועידת הדיאלוג הסורי וכי לא יישמו את מסקנותיה. "אנו דורשים לקיים ועידת דיאלוג אמיתית שאינה דוחקת אף אחד לשוליים. מה שקרה רחוק מהשאיפות של הסורים. הוועדה שהוקמה להכנה לוועידה לא מייצגת את מרכיבי העם הסורי", מסר הממשל האוטונומי הכורדי לאחר הוועידה.
ההצהרה ההיסטורית והתקווה: "צעד בכיוון הנכון"
שאלת אחדות סוריה אינה הבעיה היחידה שמטרידה את הכורדים במדינה. טורקיה, השכנה מצפון, תוקפת אותם ללא הבחנה. הכוחות הצבאיים הכורדיים בסוריה, שמורכבים ברובם מאנשי ה-YPG וגם מנשות ה-YPJ - מאוחדים כיום תחת ברית "הכוחות הסוריים הדמוקרטיים" (SDF). מי שמוביל את המתקפות על הכורדים הוא נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, ששם על המוקד זה שנים ארוכות את המחתרת הכורדית בטורקיה (PKK) וטוען כי הכורדים בסוריה הם למעשה שלוחה שלהם.
בסוף השבוע האחרון חלה תפנית דרמטית בזירה הטורקית-כורדית: יומיים לאחר שמנהיג המחתרת, עבדאללה אוצ'לאן, קרא לארגון להתפרק מנשקו אחרי סכסוך שגבה את חייהם של יותר מ-40 אלף איש - נענתה "מפלגת פועלי כורדיסטן" לקריאתו של אוצ'לאן - והכריזה על הפסקת אש חד-צדדית עם טורקיה. הנשיא ארדואן עצמו איים כי אם הליך הפירוק מנשק של ה-PKK לא יתקדם, או שאנשיו לא יעמדו בהבטחות - טורקיה תמשיך בפעילותה נגד המחתרת, שמוגדרת כארגון טרור לא רק על ידי טורקיה - אלא גם על ידי ארה"ב ומדינות מערביות נוספות.
16 צפייה בגלריה
אוצ'לאן וארדואן. גם בסוריה הם נחשבים ארגון טרור
(צילום: AFP/רויטרס/Mustafa Kamaci/Turkish Presidential Press Office/Handout via REUTERS)
תיעוד: החגיגות בסוריה אחרי הכרזת ה-PKK
(צילום: רויטרס)
הכוחות הכורדיים בסוריה, ה-SDF - שנתמכים על ידי ארה"ב - הכריזו מצידם כי הצהרתו של אוצ'לאן לא תקפה בכל הנוגע אליהם. מנהיג ה-SDF, מזלום עבדי, הבהיר בסוף השבוע האחרון כי קריאתו של אוצ'לאן נוגעת רק ל-PKK. עם זאת, הוא אמר כי מדובר בצעד מבורך שיביא איתו השלכות חיוביות לאזור. "אם יהיה שלום בטורקיה, זה אומר שלא יהיו תירוצים להמשיך לתקוף אותנו בסוריה", קבע עבדי.
טורקיה, יש לציין, מצדיקה את פעילותה נגד הכורדים בסוריה כ"מלחמה בגורמי טרור כמו ה-YPG, ה-PKK ודאעש - שמאיימים על השלום והביטחון", לשון לשכתו של נשיא טורקיה ארדואן. טורקיה טענה בשבוע שעבר כי היא פועלת באזורים הכורדיים בסוריה בהתאם לחוק הבינלאומי, ו"מכבדת את השלמות הטריטוריאלית של סוריה ודואגת לחייהם של כל האזרחים, ללא הבדל גזע או דת". כמובן שמהצד השני - הדברים נשמעים אחרת.
גם האזרחים הכורדים בסוריה הביעו סיפוק מההצהרה של המחתרת בטורקיה. עזיז בירו (52), תושב קמישלי - אחת הערים המרכזיות של הכורדים בסוריה, שגם מכונה בירת "כורדיסטן הסורית", הביע תקווה בשיחה עם ynet כי הקריאה של אוצ'לאן תביא לקיצה כל הצדקה טורקית לפלוש לשטחי הכורדים בסוריה. "האיומים הטורקיים חייבים להסתיים. הפירוק של ה-PKK יסייע למה שנשאר מגורמי הקבוצה בסוריה לעזוב - מה שיתרום להגעה להבנות עם הממשל בדמשק ולפתרון הסוגייה הכורדית בתוך סוריה, הרחק מהאיומים הטורקיים", הוא אמר.
גם בירו סיפר שהוא מאמין שפירוק ה-PKK יוכל להביא איתו השפעות חיוביות לכלל האזור. "המעבר למאבק פוליטי שליו הוא צעד בכיוון הנכון. התוצאות שלו יהיו חיוביות לכל חלקי כורדיסטן. הכורדים יהוו גורם לאיחוד ויציבות באזור המזרח התיכון", הוא אמר. אף שהם כולם תחת אותה מטריית המיעוט הכורדי, בירו סיפר שקיים פילוג מסוים בין הכורדים בסוריה - שעסק בהיסטוריה בעיקר סביב המעמד שעליהם לדרוש.
"החלוקה הזו מעולם לא הגיעה למצב של שימוש מופרז באלימות, למרות מספר אירועים בודדים", הוא אמר. "התנועה הפוליטית הכורדית נוסדה תחת שלטונו של גמאל עבד אל-נאסר, בזמן 'הרפובליקה הערבית המאוחדת' של סוריה ומצרים (1961-1958). מאז השתנו תוכניות המפלגות הכורדיות. חלק קראו לשחרור ואיחודה של כורדיסטן ואחרים הסתפקו בדרישה לזכויות תרבותיות עבור הכורדים בסוריה. יש גם התערבות של גורמים כורדיים מחוץ לגבולות סוריה, ביניהם מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK) והמפלגה הדמוקרטית של כורדיסטן (בעיראק, אירביל - לב"א)".
בירו סיפר שהוא מאמין כי כל הכורדים בסוריה מסכימים היום שהדרך הטובה ביותר לפתור את הסוגייה הכורדית בסוריה היא כאמור - להפוך למדינה פדרלית.
רכבת ההפרדה
הכורדים הם קבוצה אתנית המונה עשרות מיליוני בני אדם, שחיים בעיקר באזור כורדיסטן - שמשתרע על חלקים מטורקיה, עיראק, איראן, סוריה - וגם ארמניה. הכורדים - שלהם שפה משלהם, תרבות ומסורת ייחודית - נחשבים לאחת הקבוצות האתניות הגדולות בעולם שאין להן מדינה משלה. רובם נחשבים מוסלמים סונים - אולם ישנן קבוצות מיעוט אחרות - כולל יהודים לא מעטים, שרובם המוחלט חיים בישראל.
"שללו מאיתנו את כל הזכויות - קניין, השכלה, עבודה במשרות ממשלתיות, טיפולים בבתי חולים ציבוריים - ואפילו נהיגה ברכב"
"הסכם סייקס-פיקו אימץ את מסילת הרכבת כגבול בין סוריה לטורקיה. הכורדים היו משני צדי מסילת הרכבת ולכן משפחות כורדיות רבות התחלקו בין טורקיה לסוריה", סיפר ל-ynet בירו. חייהם של הכורדים בסוריה לא היו פשוטים לאורך השנים. מאביו של בירו נשללה האזרחות הסורית בשנת 1962, יחד עם עוד כ-150 אלף כורדים. "כאשר שללו את האזרחות הסורית, נשללו מאיתנו כל הזכויות הקשורות אליה - זכויות פוליטיות, זכויות קניין, השכלה אוניברסיטאית. נשללה האפשרות לעסוק במשרות ממשלתיות, נאסרו נסיעות מחוץ לסוריה, טיפולים בבתי חולים ציבוריים, לינה בבתי מלון, נהיגה ברכב ודברים נוספים רבים", הוא תיאר.
"חמש שנים לאחר שלילת האזרחות שלנו, נתפסו שטחים נרחבים של אדמות כורדיות סמוך לגבול עם טורקיה. בשנת 1974 הושיבה ממשלת הבעת' ערבים ממחוזות א-רקה וחלב באדמותינו, ונתפסו 385 כפרים כורדיים. הוקמו 45 יישובים ערבים בקו הגבול עם טורקיה, כדי ליצור שינוי דמוגרפי ולהפריד בין הכורדים בסוריה לכורדים בטורקיה". לדבריו, הם דרשו מממשלת דמשק "להסיר את הצעדים הגזעניים שהופעלו נגד הכורדים ולהביא לשוויון בין מרכיבי העם הסורי".
בעקבות רדיפות ביטחוניות, עזב בירו את סוריה לכורדיסטן העיראקית. הוא חזר בשנת 2011 - השנה שבה החלה מלחמת האזרחים. "באותה התקופה, המשטר ניסה לרצות את הכורדים, כדי שלא ישתתפו במהפכה הסורית. כך הצלחתי להחזיר את האזרחות הסורית שלי ולהשלים את לימודיי באוניברסיטה", הוא סיפר. למרות שלמד עריכת דין הוא כמעט ולא עסק בתחום. "עסקתי בעריכת דין רק לעתים רחוקות, כי נמנעתי מלהיכנס למשרדי ממשלה, גם בגלל השחיתות שהשתוללה בכל משרדי הממשלה בסוריה בתקופת משטר הבעת'", אמר, "עכשיו אני חי בקמישלי, ויש לי תקווה שהמצב יהיה טוב יותר בעתיד".
רק תחילת הדרך
משטר אסד, כפי שמתאר בירו, היה סיוט שהרס את סוריה, כלשונו. "הסורים חיו תחת שלטונו של דיקטטור גזעני שביצע זוועות כדי להמשיך לשלוט. אבל הבעיה שלנו ככורדים סורים לא התחילה בשלטון משפחת אסד, או בשלטון מפלגת הבעת' ב-1963, אלא חוזרת אחורה", אמר. לדבריו, עוד בזמן הרפובליקה הערבית המאוחדת עם מצרים היו פרויקטים גזעניים. פעילים כורדים שדרשו זכויות תרבותיות לכורדים סורים נעצרו והחלה עבודה על שינוי הדמוגרפיה של הכורדים. לכן, נפילת אסד לא מהווה פתרון לבעיה שלהם והם רק "בתחילת הדרך".
"החשש הוא שמהפכות חמושות לא מביאות דמוקרטיה בדרך כלל, הן מחליפות דיקטטור אחד בשני", אמר בירו על המשטר החדש בדמשק - בראשות אל-ג'ולאני. "עם זאת, נפילת משטר אסד הייתה נקודת מפנה חשובה בשינוי הדמוקרטי שאנו מחפשים בסוריה. ההיסטוריה של הקבוצה השולטת בדמשק כיום היא לא סוד. היא קבוצה איסלאמית רדיקלית המסווגת ברשימות הטרור. אני מאמין שתפקיד הקבוצות החמושות בסוריה, ללא יוצא מן הכלל, חייב להסתיים עם סיום המבצעים הצבאיים ונפילת משטרו של בשאר אסד. אנחנו מקווים שבשלב הבא תקום ממשלה אזרחית שתכבד את הסטנדרטים הדמוקרטיים ואת העברת השלטון בדרכי שלום".
בירו הוסיף כי "הביצועים של הממשלה החדשה בדמשק בחודשיים האחרונים לא היו מיטביים, כיוון שאחמד א-שרע (אל-ג'ולאני - לב"א) הקים את ממשלת הביניים מקבוצה אחת בעם הסורי - והדיר קבוצות אחרות. הג'יהאדיסטים הזרים ממשיכים לכהן בתפקידי הנהגה בצבא - ובמקום לגרש אותם מסוריה, קודמו לדרגות גבוהות יותר. "שר המשפטים בממשלת א-שרע הוא לא בעל תואר במשפטים והוא מואשם בביצוע עבירות בעלות אופי פלילי. בוועדות והאיגודים שמונו תחת הממשלה החדשה, כולם סונים. באזור אל-ג'זירה (מחוז אל-חסכה), השלטון החדש פירק את סניף לשכת עורכי הדין ומינה איגוד חדש של ערבים, בלי עורכי דין כורדים", תיאר.
"המשטר החדש נשלט על ידי אידיאולוגיה דתית ומילים יפות - אבל בלי צעדים בשטח. לא ראינו שינוי, ואנחנו חוששים שאל-ג'ולאני יתאחד עם טורקיה מול הכורדים"
הבחירות בסוריה, לפי הצהרות הממשלה, צפויות להתקיים אולי בעוד ארבע שנים. "התירוץ הוא שסורים רבים חיים מחוץ למדינה, ואחרים לא רשומים. אני מאמין שעדיף לקיים בחירות לא שלמות מאשר לא לקיים אותן בכלל", אמר בירו. "השלטון החדש פועל לרצות את העולם. אני מאמין כי הם לא מאמינים בדמוקרטיה. על הקהילה הבינלאומית ללחוץ על הממשלה החדשה להשיג דמוקרטיה ולשתף את כל המרכיבים הסורים בניהול סוריה החדשה. אם הקהילה הבינלאומית לא תמלא את תפקידה, נלך שוב לכיוון כאוס ואנחנו - הסורים - לא נהיה המפסידים העיקריים. קורבנות הטרור הם לא רק סורים, אפגנים או עיראקים. הטרור הגיע לאירופה ואמריקה. האינטרס של המדינות הללו יהיה להשיג יציבות בסוריה, כדי שסוריה העתידית לא תהפוך לכר גידול לטרור שממנו נסבול כולם".
אל דברי בירו הצטרף גם עבד א-סלאם עות'מאן, כורדי שמתגורר בגרמניה בימים אלה. "אנחנו חוששים מהמשטר החדש, שנשלט על ידי אידיאולוגיה דתית, על ידי מילים יפות, אך ללא צעדים שאנחנו רואים בשטח", אמר. "אנחנו חוששים שהתרחיש יחזור בצורה אחרת. שהדיקטטורה של אסד תחזור על עצמה, אך בצורה שונה. למרות המילים של אל-ג'ולאני לא ראינו שינוי. קיווינו שהוא יקים משטר אזרחי, כדי להחזיר את הביטחון והשלום".
16 צפייה בגלריה
שרידי חיל האוויר של אסד, אחרי המבצע להשמדתו. "80% מנפילת אסד - בזכות ישראל"
(צילום: Bakr ALKASEM / AFP)
לדברי עות'מאן, מה שמפחיד את הכורדים אפילו יותר מאל-ג'ולאני היא טורקיה, שכירי החרב שלה והיחסים שלה כעת עם אל-ג'ולאני. "אנחנו חוששים שאל-ג'ולאני וטורקיה יתאחדו בהתמודדות מול הכורדים", אמר. עות'מאן הוא דמות פוליטית. הוא היה חלק מהתנועה הלאומית הכורדית והוביל את ההפיכה בתחילת 2011 נגד משטרו של אסד, אך כעת הוא עצמאי ופועל לפתרון הסוגייה הכורדית בתוך סוריה. גם הוא מאמין כי העתיד הטוב ביותר לסוריה הוא המודל הפדרלי ומקווה שיהיה לחץ על הממשל הסורי ללכת לקראת הדרישות הכורדיות, מצד אירופה, ארה"ב וגם מצד ישראל.
"לא HTS הפילו את אסד, אלא מדינת ישראל"
הכורדים הסורים נשמעים כמי שמשוועים ליחסים פורמליים יותר עם ישראל. בקמישלי, שם מתגורר בירו, עדיין זוכרים את היהודים שהספיקו לעזוב ולעלות לישראל. היהודים הם מתושביה הוותיקים של העיר, ולדבריו, "מילאו תפקיד מרכזי בהקמתה. הם עסקו במסחר והקימו את השוק המרכזי בעיר בשנת 1926. בעיר עדיין ישנה שכונה ושוק על שם היהודים. השוק נקרא 'שוק היהודים' או 'שוק עזרא' והשם עזרא עדיין מתנוסס מעל אחת החנויות".
לאחרונה דיבר פעמים רבות על סיוע לכורדים שר החוץ גדעון סער. "ההצהרות האלה מתקבלות בברכה על ידי העם הכורדי", אמר בירו. "מדברים על יחסים של שיתוף פעולה שחיברו בין המנהיג הכורדי מוסטפא אל-ברזאני עם ישראל, ועל כך שישראל סייעה למהפכה הכורדית בעיראק משנת 1963. אני לא יודע את האמינות של הדברים האלה. זה לא אושר. למרבה הצער, יחסי ישראל-טורקיה ושיתוף הפעולה הצבאי בין המדינות, הרע את תנאי העם הכורדי ותנועת השחרור שלו בטורקיה".
ולמרות זאת, הוא ביקש להעביר מסר ברור לישראלים: "אם עמי האזור לא ישוחררו מהמשטרים הדיקטטוריים, האתניים והדתיים הקיצוניים, כולנו נהיה בסכנה. ההקצנה לא תיעצר בגבולות של אותן המדינות, אלא תגיע אלינו, לא משנה כמה נגביה את החומות סביב מדינותינו. אנחנו לא רוצים לנצח את הערבים ולא ביקשנו זאת. אנחנו רוצים לנצח איתם – לנצח יחד איתם את העוני וההקצנה.
"יש לנו את הזכות לחלום להקים יחד גוש פוליטי וכלכלי מזרח תיכוני שבו ישראל יכולה להיות היהלום שבכתר. אני בטוח שהאינטרסים של עמי המזרח התיכון מצטלבים, ועם קריסת המשטרים הדיקטטוריים נהיה קרובים יותר לשלום. המסר שלי לישראלים הוא שבתור סורים קודם כל, וכורדים אחר כך, ידנו מושטת בשלום אליכם. אני פונה במיוחד לסורים אזרחי ישראל וליהודי קמישלי – הבתים שלכם מחכים לכם ואתם מוזמנים לחזור למולדתכם".
עבד אל-סלאם עות'מאן, שכאמור מתגורר בגרמניה, היה נחרץ יותר. הוא סיפר שחשוב לו ולכורדים שסוגיית הכורדים תתפוס מקום בחברה הישראלית - כך שיזכו לתמיכה אמיתית. "זה לא הייאת תחריר א-שאם הפילו את אסד, אלא מדינת ישראל", אמר. "אני מודה לישראל, לממשלה ולאנשים, בשם הכורדים והסורים. היא הסיבה העיקרית לנפילת אסד. התקיפות הישראליות שהופנו לאתרים איראניים, אתרים של חיזבאללה. 80% מנפילת אסד היא בזכות ישראל".
מהפכת הנשים
לצד הלוחמים הכורדים בסוריה, פועל גם ארגון ה-YPJ - "יחידות ההגנה של הנשים" - או צבא הנשים הכורדי. הארגון הוקם באוטונומיה הכורדית בסוריה בשנת 2013, בימי הלחימה בדאעש - ומגדיר עצמו כ"צבא הנשים הראשון", שנאבק למען חירות האישה והדמוקרטיה בסוריה.
ב-YPJ השתתפו נשים מעשרות לאומים שונים, הרבה בזכות איוונה הופמן – צעירה מגרמניה שנהרגה בשדה הקרב ב-2015. בשירות הארגון נהרגו לאורך השנים נשים רבות - גם בלחימה נגד טורקיה במבצעים השונים שאליהם יצאו אנשיו של ארדואן לאורך השנים בסוריה. הפלתו של אסד, כלשון הארגון, הביא שמחה גדולה - אבל לא שלמה, כי מי שטיפס לשלטון "לא קיבל את דרישות המהפכה, אלא נע מתוך אינטרסים צרים - הרחק מרוח האומה הסורית והעם הסורי השואף לכונן מערכת דמוקרטית של צדק חברתי".
16 צפייה בגלריה
לוחמת ב-YPJ. "כל אישה שהרימה קול התנגשה בחומת השלטון - אבל הנשים הכורדיות תרמו להפלתו"
(צילום: מרכז התקשורת הצבאי של YPJ)
"זו סוגייה חשובה שיש לשפוך עליה אור", מסרו ב-YPJ ל-ynet על חלקן של הנשים בלחימה. "המהפכה שהחלה בהשמדת עמודי התווך של הבעת' הייתה מהפכה של נשים. אלפי נשים הקריבו את חייהן למען המהפכה הזו כלוחמות חופש מהפכניות. יש שנהרגו בבתי הכלא ומאות נחטפו ואין להן זכר. כל אישה שהרימה את קולה התנגשה בחומת שלטון הבעת' ולמרות זאת, הנשים הסורית הכורדיות תרמו להפלת המשטר במסגרת אסטרטגית ומתודולוגיה כוללת עם יעדים ברורים, תוך התמקדות בכינון מערכת דמוקרטית וחוקה הכוללת שוויון מגדרי ומבטיחה זכויות אוניברסליות". לדברי הארגון, לא יקבלו עוד "את התיאוריות הישנות, העלובות, שתופסות את הנשים כמשהו פחות - פיזית וביולוגית - וימשיכו להיאבק על זכויותיהן".
בארגון גם לא התרשמו מוועידת הדיאלוג הלאומי שנערכה בדמשק, ומסרו: "מי הם? את מי הם מייצגים?", בהתייחס לנוכחים. "אנחנו לא אופטימיים שהקהל הזה שהתאסף בוועידה ובממשלה ייצג את רצון העם הסורי". הארגון מסר עוד כי "העם הכורדי מתמודד כעת עם אתגרים גדולים ולמרות ההדרה שמבצעת ממשלת דמשק - הוא עדיין שואף לשמור על לכידות המרקם הסורי ועל הקיום העצמאי שלו, מתמיד בגיבוש עמודי התווך של האומה הדמוקרטית ושואף להקים מערכת הכוללת את כולם".
16 צפייה בגלריה
"מאמינים בדו-קיום ושיתוף פעולה עם עמים שמקדמים שלום"
(צילום: מרכז התקשורת הצבאי של YPJ)
וגם לנשות ה-YPJ יש מסר מהדהד לישראל: "העם הכורדי, העם היהודי ועמים אחרים תמיד חיו יחד למרות ההבדלים התרבותיים והדתיים שלהם - ולא היה מכשול לדו-קיום. לעם היהודי כמו לעמים אחרים יש זכות לשמור על זהותו, תרבותו, ושפתו ולחיות בביטחון. אנחנו מאמינים בדו-קיום ושיתוף פעולה בין עמים המקדמים שלום, צדק וכבוד הדדי במסגרת גישת התרבות הדמוקרטית של האומה".
