חרף שתי שנות לחימה שהסבו נזק עצום ליישובי הצפון ושיבשו קשות את חיי התושבים, אפילו חבר כנסת אחד לא טרח להגיע לדיון בנושא החינוך באזור בוועדה לחיזוק הנגב והגליל - למעט היו"ר עודד פורר (ישראל ביתנו). הדיון נועד לעסוק ב"אתגרי החזרה לשגרה בצפון", תחת הכותרת "בין החלטות תקציביות למציאות בשטח במערכת החינוך".
תיעוד מהדיון - ללא הח"כים
(צילום: ערוץ כנסת )
הדיון נערך כדי להציג את תמונת המצב במערכת החינוך בעשרות יישובים בצפון שתושביהם פונו מבתיהם במהלך המלחמה, ופתחו לראשונה זה שנתיים את שנת הלימודים כסדרה - אך רחוק מאוד מכל "שגרה". נציגי הורים לתלמידים, רשויות קו העימות, משרד החינוך ו"תנופה" הגיעו לדיון, אך כאמור מקרב 120 חברי הכנסת - הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה - רק יו"ר הוועדה פורר מצא להגיע.
הוועדה המיוחדת לחיזוק הנגב והגליל בכנסת התכנסה בעקבות תמונת המצב הקשה שנחשפה בשבוע שעבר ב-ynet ו"ידיעות אחרונות", והביאה קולות של הורים ומורים ממערכת החינוך בצפון, שסיפרו כי התקציבים שהובטחו לשיקום ולסיוע להדבקת הפערים שחוו התלמידים בשנתיים האחרונות לא הגיעו עד כה, למרות שעברו כבר חודשיים וחצי מפתיחת שנת הלימודים. זאת לצד מחסור בכוח אדם שהולך ומחריף. "אנחנו בחדר ניתוח במצב אנוש - והרופאים מתווכחים בחוץ", התריעו ביישובים שהיו מפונים.
רפאל סלאב, סגן ראש העיר קריית שמונה והממונה על החינוך, הוא אב ל-5 ילדים הלומדים במערכת החינוך העירונית. הוא סיפר על מחסור במורים, במענים חינוכיים, רגשיים וחברתיים, והלין על התגובה האיטית של משרד החינוך: "אני מפרגן למשרד היחיד בממשלה שהעביר עד כה תכנית רב-שנתית להצמחת החינוך, אבל אתם קצת מנותקים. הכספים אולי יגיעו ובראשון לחודש יהיה אפשר להתחיל ולרכוש מענים, אבל זה מאוחר מדי.
"התלמידים זקוקים למענים מותאמים למציאות היום כמו בבגרויות מותאמות. במשרד החינוך שכחו שיש פה תלמידים עם פערים שלא יכולים להיבחן כמו תלמיד בתל אביב או בירושלים. חייבים לתת להם סולם כדי שיוכלו להשלים פערים, ושבמשרד החינוך יתגמשו ויתאימו את הבגרויות - אחרת אין סיכוי שיצליחו".
נציגי הרשויות, למעט סלאב, חששו להגיע לדיון - ונעדרו בין השאר מחשש שהביקורת תפגע בהם בעת מעמד חלוקת התקציבים.
"אף אחד לא באמת חזר לשגרה בצפון"
בדיון השתתף גם אמיר חן, תושב הקיבוץ המפונה דפנה שנשוי למורה במערכת החינוך של המועצה האזורית גליל עליון, ואב ל-3 ילדים. הוא שיתף בתחושות התושבים בנוגע לתקציבי העתק שבמשרד החינוך טוענים שהושקעו בתלמידים: "מספרים וסכומים יפים מספרים על אחוזי חזרה גבוהים לצפון, וכספים רבים שאמורים להגיע ולסייע למצב פה, אבל אף אחד לא באמת 'חזר' ביישובים שלנו לשגרה, והפערים הגדולים חייבים מענה דחוף ומקיף".
לדבריו, "גם אם נשפוך כסף על הצפון יש פה אתגרים שהיו עוד לפני המלחמה. צריך לראות את המציאות הזאת כהזדמנות היסטורית להסתכל על מרחב הגליל העליון כמרחב אזורי ולתת מענה רחב".
חברת הכנסת לשעבר ענבר בזק, תושבת הגליל העליון, התייחסה להיעדרות הח"כים מהדיון, ואמרה כי "אני מצטערת לראות שאף אחד מחברי הכנסת לא טרח להגיע לדיון שעוסק במצוקת מערכות החינוך בצפון ובמצוקה של התלמידים וההורים שהיו מפונים מבתיהם. מסתבר שאנחנו פשוט משעממים את המשכן הזה".
היא הציגה תמונת מצב כוללת של ניתוק בין החלטות הממשלה ויישומן בשטח: "התקציבים שהובטחו לשיקום הצפון לא מגיעים. לא למערכות החינוך, לא לשיקום ולא לתחומים רבים. אנחנו קיבלנו בינואר אישור לבנות ממ"דים ב-15 מיליון שקלים בגני ילדים וכיתות. סיימנו כבר את בנייתם - ועדיין לא הגיע שקל מהמדינה. רשויות שאין להן יכולת כלכלית פשוט לא עושות פרויקטים של שיקום - בגלל שהמדינה לא מעבירה את הכסף שהובטח".
יהודית בר און, מנהלת אגף "תקומה" במשרד החינוך, התחייבה בדיון כי מחר ייפתחו בפני מנהלי בתי הספר בעשרות היישובים המפונים האפשרויות לרכישת שירותים ותוכניות לימוד ומענים של גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית), שיאפשרו להם לתכנן את תכניות העבודה והמענים לצרכים הייחודיים לבתי הספר שלהם, כל אחד בפני עצמו.
במקביל, הא הודתה כי ייקח זמן עד שהתלמידים והמורים יראו את המענה המלא לו הם זקוקים. מחרתיים יקיימו שר החינוך יואב קיש ושר המנהלות זאב אלקין "מפגש חגיגי" עם גורמי החינוך ביישובים, ויציגו את מתווה המענים וחלוקת התקציבים לחינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי.
סגן ראש מנהלת "תנופה" לצפון, דימי אפרצ'ב, השיב לטענות בדיון ואמר כי "התכנית הרב-שנתית מלאה בתקציבים, והעסק הזה אמור לצאת לדרך ממש עוד מעט. יש כאן פוטנציאל מאוד גדול". הוא הסביר כי למטה השיקום אין באמת יכולת השפעה על פעילות משרד החינוך, כמו על שאר משרדי הממשלה, בכל הנוגע למימוש ההחלטות שהיה שותף להן: "המטה הוא גורם מתכלל, וברגע שהתקציבים עוברים בממשלה, האירוע עובר למשרדים שמנהלים את הדברים".
יו"ר הוועדה ח"כ פורר סיכם את הדיון בקריאת השכמה למשרד החינוך במתן מענים מותאמים ורלוונטיים לבני הנוער העומדים בפני בחינות הבגרות, ולא הספיקו להדביק את הקצב אחרי שתי שנות פינוי ולמידה חלקית: "אם לא נייצר להם התאמות במבחני הבגרות, רק נרחיב את הפערים בינם ובין אחרים". פורר דרש עוד כי במשרד החינוך יציגו מענה לטיפול בחוסן התלמידים, לא רק בבתי הספר היסודיים שבהם הוקמו "מרכזי חוסן", אלא גם בתיכונים.
