בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הורה היום (חמישי) לקיים דיון נוסף בשאלת סמכותו להוציא את צווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. בהחלטה נקבע כי בדיון, שיתקיים בערכאה נמוכה יותר, יידרש בית הדין לדון בשאלה אם כלל יש לו סמכות לדון בנושא. עם זאת, בית המשפט סירב לבקשת ישראל להשעות את צווי המעצר.
מדינת ישראל הגישה בסוף נובמבר אשתקד שני מסמכי ערעור לערכאת הערעור בבית הדין, שבהם היא דוחה את הטיעון של הרכב הקדם-משפט שהוציא את צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט. מסמכי הערעור עסקו בסמכותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי לדון בנושא, שכן ישראל לא חתומה על אמנת רומא, ובמקביל ביקשה מערכאת הערעור להשעות את צווי המעצר נגד השניים - שכאמור לא התקבלה.
מלשכת נתניהו נמסר בעת הגשת הערעור כי "מדינת ישראל כופרת בסמכותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי ובלגיטימיות של צווי המעצר שהוצאו נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר".
הדיון בערכאה הנמוכה יותר יאפשר לחקור באופן נרחב יותר את התנגדותה של ישראל להוצאת צווי המעצר, על רקע הטענה להיעדר סמכות מצד בית הדין, וכן את התערבותו של בית המשפט בפעולותיה במהלך המלחמה ברצועת עזה. בנוסף, עד שהדיונים הנוספים ייערכו, התיק נגד ישראל יוקפא.
לפי ערכאת הערעור, בית הדין שגה כאשר דחה את טענת ישראל להיעדר סמכות שיפוטית ולא דן כראוי בחוקיות צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט. בנוגע להתנגדות ישראל להוצאת צווי המעצר, בית המשפט קבע אז כי ניתן לבצע את המעצרים גם ללא קביעה סופית בנוגע לערעור של ישראל, שכן "ניתן יהיה לעסוק בהם בשלב מאוחר יותר". עם זאת, ערכאת הערעור קבעה כי החלטת בית הדין לעסוק בסוגייה זו מאוחר יותר - בטענה שההשגות של ישראל הוגשו "מוקדם מדי", מהווה פרשנות שגויה של החוק.
