"עזה זרועה בנפלי פצצות שלא התפוצצו, כתוצאה מעשרות אלפי תקיפות ישראליות במלחמה. הרצועה אינה ראויה למגורים": כך אמרו בממשל האמריקני, בצל החזרה ללחימה עם קריסת הפסקת האש בחודש שעבר. סוכנות הידיעות רויטרס מסרה הבוקר (חמישי) דיווח נרחב ומפורט על אודות "מאמצי הניקוי" של הרצועה מנפלים, שלפי ההערכות עשוי לארוך כמה שנים. מומחים ששוחחו עם הסוכנות אמרו כי "עבודת סילוק הפצצות הולכת להיות קשה במיוחד".
סרטון פלסטיני על ההרס ברפיח, סוף 2023
באוקטובר אשתקד עדכן צה"ל כי ביצע יותר מ-40,000 תקיפות ברצועת עזה מאז החלה המלחמה. באו"ם העריכו כי אחד מבין כל 20-10 חימושים שנורו לרצועה לא התפוצצו לבסוף, ובפגישה בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לראש הממשלה בנימין נתניהו בפברואר, הנושא עמד על הפרק. הנשיא האמריקני הכריז כי פניו להשתלטות על הרצועה - בין היתר כדי "לנקות אותה".
"רצועת עזה הייתה מקור של הרס וכל כך רעה לאנשים, חיי התושבים שם אומללים", אמר אז. "הם צריכים ללכת למקומות אחרים. יש רבים מהם שרוצים ללכת משם. 1.8 מיליון עזתים צריכים לצאת. ארה"ב תשתלט על רצועת עזה ונעשה איתה עבודה, נהיה אחראים עליה, נהיה אחראים על פינוי הפצצות המסוכנות ונשק אחר שלא התפוצץ, פינוי הבתים ההרוסים, נשטח את המתחם, ניצור אזור פיתוח שיספק אין סוף עבודות לאנשי האזור, נעשה עבודה אמיתית, משהו אחר".
בינתיים, העזתים פועלים לפינוי הנפלים בעצמם: מנתונים של כמה סוכנויות של האו"ם ומארגוני הסיוע ברצועה עולה כי מאז שהחלה המלחמה, לפחות 23 בני אדם נהרגו ו-162 נוספים נפצעו כתוצאה מאותם חימושים - שהתפוצצו רק כשניסו לפנות אותם. עם זאת, טוענים עובדי סיוע, מניין ההרוגים ככל הנראה גבוהה יותר.
חמאס לקח חלק מאותם נפלים כדי להשתמש בהם נגד ישראל, אך לטענת הארגון הוא "מוכן לשתף פעולה עם גופים בינלאומיים כדי לסלק את הפצצות". כך או כך, המאמצים הבינלאומיים לעשות זאת עלו בתוהו, ככל הנראה בשל התנגדות מצד ישראל, וסביר שגם מצד חמאס.
באו"ם בחרו להאשים את ישראל, ודובר משרד זכויות האדם של הארגון, ג'רמי לורנס, אמר לרויטרס כי "בגלל ההגבלות שמטילות הרשויות הישראליות על גופי סילוק הפצצות ועל הכנסת ציוד - טרם החל תהליך הניקוי". לפי מסמכים של שני ארגונים כאלה, בין מרץ ליולי בשנה שעברה אסרה ישראל על הכנסה של ציוד לסילוק פצצות, בין היתר של רכבים משוריינים המשמשים למטרה זו. "זה יוצר אתגרים שאינם נחוצים", תקף לורנס.
ברויטרס ציינו כי לפי התחייבויותיה הבינלאומיות, ישראל צריכה לסייע בנטרול נפלים וסילוק פצצות בשטח רצועת עזה. בצה"ל סירבו להתייחס לשאלה כמה נפלים נותרו ברצועה, ובאילו סוגי חימושים נעשה שימוש בלחימה. גם חמאס סירב לומר לרויטרס באיזה נשק השתמש במהלך המלחמה ברצועה, וכמה מחימושיו לא התפוצצו.
שבעה מומחי נשק שמשתתפים בשיחות שהאו"ם מארגן סביב מאמצי ניקוי הרצועה אמרו לרויטרס כי זה "מוקדם מדי להעריך כמה חימושים שלא התפוצצו נותרו ברצועה, מבלי לערוך סקירה". לפי הגוף באו"ם שאחראי על סילוק נפלים ועל העלאת המודעות לנושא ברחבי העולם, שנקרא "שירות פעולת המוקשים", עד כה הצוותים שלו שפעלו ברצועה איתרו מאות נפלים על הקרקע - שכללו חימושים אוויריים, מרגמות, טילים ומטעני חבלה מאולתרים. באו"ם צופים כי חימושים רבים יימצאו בהמשך מתחת לפני הקרקע ובין ההריסות.
"הנזק בעזה - כמו רעידת אדמה"
לפי הערכות של האו"ם ושל גופי סיוע אזרחיים, תהליך ניקוי הרצועה מחימושים שלא התפוצצו עשוי לקחת עד 10 שנים ולעלות חצי מיליארד דולר. שר החוץ של מצרים, בדר עבד אל-עאטי, אמר בחודש שעבר כי במסגרת תוכנית שיקום הרצועה שקהיר מובילה, כחלק ממאמציה להביא להפסקת אש, סוגיית סילוק הפצצות תהיה בראש סדר העדיפויות במשך חצי השנה הראשונה שלה.
"הנזק בעזה דומה לזה של רעידת אדמה ענקית, ובאמצע של כל זה יש גם כמה אלפי פצצות שהופכות את זה לקשה יותר", אמר גרג קרואות'ר, שעומד בראש ארגון עולמי שעוסק בסילוק ונטרול נפלים אחרי מלחמות. גם אם ההערכה שכ-10% מהחימושים האוויריים לא התפוצצו, לפי נתוני צה"ל נותרו כ-4,000 נפלים ברצועה - מאחר שבוצעו כ-40 אלף תקיפות אוויריות.
לדברי קרואות'ר, במרכזים עירוניים שיעור אי-ההתפוצצות של החימושים עשוי להיות גבוה יותר, שכן הם לא תמיד מופעלים בהצלחה כשהם פוגעים בבניינים רבי-קומות, על אחת כמה וכמה בבניינים הרוסים.
גארי טומבס, מומחה בסילוק פצצות, אמר כי המצב ברצועה הוא "המורכב והמאתגר ביותר מבחינה טכנית והומניטרית שראיתי בחיי". לפי נתונים שפרסם ארגון ACLED שאוסף מידע על סכסוכים ועל אזורי מלחמה ברחבי העולם, מאז שהחלה מתקפת הפתע הרצחנית של חמאס בבוקר 7 באוקטובר תקפה ישראל ברצועת עזה על בסיס יומי.
לפי הארגון, צה"ל תקף ברצועה פי תשעה יותר משצבא ארה"ב תקף במהלך הקרבות על מוסול בעיראק בשנים 2017-2016, אז הובילה וושינגטון קואליציה בינלאומית נגד דאעש. "הניקוי של הרצועה הולך להיות קשה במיוחד", ציין טומבס, שפעל בין היתר בעיראק, סוריה, לבנון ואוקראינה.
"הורג את רוב האנשים בטווח של 31 מטר"
ברויטרס פירטו על סוגי החימושים האמריקניים שבהם, לפי הסוכנות, השתמשה ישראל במהלך המלחמה. "נעשה שימוש בפצצות מארק-82 במשקל 500 פאונד (כ-227 קילוגרמים) וכן בפצצות מארק-83, שמשקלן כפול", נכתב. "כמו כן, נעשה שימוש בפצצות מארק-84 במשקל 2,000 פאונד (כ-910 קילוגרם), שעמוסות ב-400 קילו של חומר נפץ. הן מסוגלות לחדור בטון ומתכת וליצור מכתשים בקוטר רחב". על פצצות המארק כתבו ברויטרס: "אלה פצצות 'טיפשות', מכיוון שאינן מכוונות למטרה מדויקת".
פצצות המארק-84 עמדו בקדמת סאגת עיכוב משלוח הפצצות הכבדות מארה"ב לישראל בזמן ממשלו של הנשיא הקודם ג'ו ביידן. ראש הממשלה בנימין נתניהו תקף אז את ביידן על האטה בהזרמת החימושים, ובהמשך הודה הנשיא לשעבר כי אכן פעל לעיכוב המשלוחים בשל חשש שיגרמו להרוגים רבים ולנזק רב אם ייעשה בהם שימוש באזורים מאוכלסים ברצועה.
כתבי רויטרס מצאו שני חימושים שנראו כמו פצצות מארק-84 שלא התפוצצו בחאן יונס שבדרום הרצועה, מוקפים בסרט אדום-לבן. "אם חימוש כזה מתפוצץ, הוא משאיר מכתש ברוחב 14 מטר, הורס כל דבר ברדיוס של שבעה מטרים - והורג את רוב האנשים שנמצאים בטווח של 31 מטר", אמרו ב-PAX, ארגון ללא מטרות רווח הפועל מהולנד. לפי חיל האוויר האמריקני, רסיסים מהחימוש עפים למרחק של 400 מטרים לאחר הפיצוץ.
עוד נכתב ברויטרס כי ישראל עושה שימוש בערכות הנחיה JDAM לפצצות במשקלים שונים: "ניתן לחבר מתקני הנחיה כאלה לפצצות ובכך להפוך אותן לחימושים מדויקים, אבל גם אלה לפעמים לא מתפוצצים", נכתב. "נעשה שימוש גם בערכות SPICE, שעושות שימוש ב-GPS ובהנחיה אלקטרו-אופטית. לאלה יש מצלמה שמשדרת תמונות של המטרה בזמן אמת, ומשווה אותן לתמונות מוקדמות יותר שלה".
כמו כן נכתב כי ישראל משתמשת בפצצות בקוטר קטן: "ישראל העלתה את תדירות השימוש בפצצות GBU-39 בשביל דיוק רב יותר וכדי למנוע נזק היקפי. אחרי שהן מוטלות, הפצצות האלה פותחות כנפיים קטנות שמסייעות לפצצה לדאות למרחק רב".
