כשהעשן מתחיל להתפוגג לאחר סיום הלחימה ברצועת עזה, עומדת ההנהגה הפלסטינית בפני המשימה הקשה ביותר - ניהול הרצועה והקמת תשתית לחיים אזרחיים יציבים. אך עוד לפני שהוקמה ועדת הניהול הזמנית, בהתאם לתוכניתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כבר מתגלעות מחלוקות חדשות בין חמאס לפתח, המעידות על עומק המתח בתוך המערכת הפוליטית הפלסטינית.
2 צפייה בגלריה
מימין למעלה: סמיר חלילה, אמג'ד א-שוואה. מימין למטה: ד"ר מאג'ד אבו רמדאן, פאתן חַרב, נאסר אל-קדווה
בכיר חמאס טאהר א-נונו הציג בשבוע שעבר בריאיון מדוחא את תוכנית ארגון הטרור: הקמת ועדת ניהול בת 45 חברים, כולם טכנוקרטים עצמאיים, שאינם משויכים פוליטית. לדבריו, הרשימה אושרה במשותף על ידי כלל הפלגים הפלסטיניים במפגש שנערך בקהיר לפני כשבועיים וחצי, ומצרים תבחר את החברים הסופיים - שיפעלו גם בתחומים ביטחוניים, ללא התערבות ישירה של גורמים פוליטיים.
באותו מפגש בקהיר, שבו לא השתתפה תנועת פתח, הוסכם עקרונית על המשך הפסקת האש ועל הקמת ועדת ניהול זמנית לצד ועדה בינלאומית שתפקח על מימון ושיקום הרצועה. כבר אז התגלעה מחלוקת סביב זהות יו"ר הוועדה, לאחר דיווחים בישראל כי הוסכם על מינויו של אמג'ד א-שוואה - טענה שהוכחשה.
באש"ף מתנגדים: "לא נעניק לגיטימציה למהלך שיחליש אותנו"
מקורות באש"ף מסרו ל-ynet כי הארגון מסרב להשתתף בכל מהלך למינוי מושל או ועדת ניהול לעזה, אלא אם בראש הוועדה יעמוד שר מכהן בממשלה הפלסטינית. "אנו לא ניתן לגיטימציה לתקדים שיפגע במעמד ההנהגה הפלסטינית", אמרו, והבהירו כי שמירה על אחדות הייצוג הפלסטיני היא תנאי בסיסי.
לדבריהם, שמות המועמדים – בין אם הועלו בידי חמאס, ישראל או מדינות ערביות – הם פרטים טכניים בלבד. "העם הפלסטיני מונה כ-14 מיליון איש, ולא ייתכן שיוגדר על ידי קבוצה אחת הפועלת על פי אינטרסים צרים", אמרו הגורמים. בתגובה, דובר פתח עבד אל-פתאח דולה הדגיש כי התנועה אינה מתנגדת לשמות כשלעצמם, כל עוד הוועדה תורכב מבני הרצועה ואנשי מקצוע עצמאיים, וכי הלגיטימציה מחייבת יו"ר שהוא שר בממשלה הפלסטינית החוקית.
המועמדים הבולטים לוועדה
- פאתן חַרב. האישה הראשונה בעזה שקיבלה את התואר "מֻכְתארה" - כלומר מוכתר, תפקיד מסורתי שהיה (ובמקומות מסוימים עדיין קיים) בעולם הערבי ותפקידו לשמש מתווך בין תושבי הכפר או השכונה לבין השלטונות ולגשר בסכסוכים מקומיים. היא אם לארבעה, אקדמאית ומתווכת חברתית שמובילה יוזמות גישור בנושאי ירושה, גירושין ומשפחה. ב-2015 הוכרה רשמית כמֻכְתארה, וב-2018 זכתה בתואר "אשת השנה" של ארגון "סידת אל־ארד". פעילותה נתפסת כסמל לשינוי חברתי הדרגתי ברצועה.
- ד"ר מאג'ד אבו רמדאן. רופא עיניים יליד עזה (1955), בוגר אוניברסיטת עין שמס וחבר במועצות המלכותיות בבריטניה. כיהן כראש עיריית עזה (2005–2008) ויו"ר איגוד הרשויות המקומיות. במרץ 2024 מונה לשר הבריאות בממשלת מוחמד מוסטפא.
- אמג'ד א-שוואה. פעיל זכויות אדם ומנהל רשת הארגונים הלא-ממשלתיים הפלסטינית. בשבועות האחרונים דווח כי הוצע שיעמוד בראש הוועדה, אך הדיווחים הוכחשו והוא עצמו הבהיר כי אינו מודע למינוי רשמי. "אעמוד לצד כל ועדה שתפעל להפחתת הסבל של תושבי עזה", אמר.
- נאסר אל-קדווה. דיפלומט ותיק ובכיר פת"ח, לשעבר נציג אש"ף באו"ם ובתפקידים דיפלומטיים נוספים. נחשב לטכנוקרט המקובל על הקהילה הבינלאומית, אך אינו מכהן כיום בתפקיד ממשלתי פעיל, ולכן סיכוייו למינוי נמוכים.
- סמיר חלילה. איש עסקים פלסטיני עם רקע כלכלי נרחב, לשעבר מנכ"ל חברת החזקות ביהודה ושומרון. נחשב לדמות עצמאית פוליטית, אך נכון לעכשיו נתון במאסר בתחומי הרשות הפלסטינית, ואין לו תפקיד ממשלתי פעיל - מה שמצמצם את סיכוייו למינוי.
אחד מבכירי חמאס, מוסא אבו מרזוק, טען כי בארגון הטרור הסכימו לכך ש"שר מטעם הרשות הפלסטינית ינהל את רצועת עזה – מתוך דאגה לטובת עמנו". בהתחשב במועמדים שהוזכרו, מאג'ד אבו רמדאן הוא המועמד המוביל שכן הוא השר היחיד שמכהן בממשלה הפלסטינית. אבו מרזוק התייחס גם להצעה האמריקנית להקמת כוח ייצוב בינלאומי שיפעל בעזה, שבסמכותו בין השאר לפרז את הרצועה. הוא טען כי "לא ניתן לקבל כוח צבאי שיחליף את צה"ל בעזה. קשה יהיה להעביר במועצת הביטחון את ההצעה להקמת כוח בינלאומי בעזה לפי התוכנית האמריקנית".
